אני ,החיים, ומה שבאמצע

בעיקרון אין לי מה להגיד בקשר לחברה מהפוסט הקודם ? כנראה שהייתי מלודרמטית מידי ... בעיקרון עכשיו הכל סבבה :) חוץ מהבגריות שבאות ומתקרבות ומלחיצות פורים שמחח ד"א ...אני מתחפשת השנה אחרי הרבה זמן שלא חחח :)  ..ובקשר לנשוא השני -הורים קודם רק לשם הבהרה יש לי שני הורים מדהימים באמת :) , אבל הבעיה היא שאני מדהימה בצורה אחרת מהם , אני לעולם לא אבין את דרך החשיבה של אמא שלי למשל , אני אף פעם לא יודעת איך היא תגיב לדברים, ולא נראה לי שהיא מכירה אותי כ"כ ... בקיצור זה גורם לי לחשוב שעוד מעט גיל הטיפש-עשרה נגמר כי 17 זה נחשב כבר גדול , אני חושבת שתמיד הייתי בוגרת זאת ברכה אבל גם קללה כי הפסדתי את כל גיל הנעורים , חח זאת סטייה מהנושא אז בואו נחזור למה שהתחלתי לכתוב... הורים כן יש לי חברות שטוענות שאימא שלהן היא החברה הכי טובה שלהן\ שהן מספרות לה הכל האמת ? אני מקנאה אני לא יכולה לדמיין אותי ואת אימא שלי יושבות במסעדה או בבית קפה רנדומלי ומדברות על הכל <מביך לשני הצדדים> רצוי להגיד שיש לי שתי אחיות גדולות ממני הרבה (אחת בשמונה שנים והשנייה בשש) אולי אימא שלי כבר עברה את זה איתן וחושבת שאני כבר אלמד מהן :( האמת שזה קצת עצוב לי ... אני לא יודעת למה אני לא יכולה ללכת לאימא שלי ולספר לה על היום שעבר עליי ועל קשיים שבבית -ספר ,אימא שלי תשווה אותי תמיד לאחיות שלי וזה גם כואב... אני לא יודעת למה אבל אני פשוט לא יכולה :| , אימא שלי  מצפה ממני הרבה ,אבל אני אףפעם לא יעמוד בציפיות כי היא מצפה לבת מושלמת שמוציאה מאיות בחמש יחידות אנגלית וחמש יחידות  במת' בנוסף יש לי אח גדול ממני בשנה ותקופת ההתבגרות שלו הייתה (ועדיין) קשה , בסוף השנה הוא מתגייס ,אחותי הגדולה משכירה דירה ,ואחותי השנייה תעבוד אז כנראה שאני ישאר לבד בבית עם ההורים לשנתיים לפחות עד הצבא ...נקווה שיהיה טוב