אני ,החיים, ומה שבאמצע

מה אני יגיג לכם נבגדתי אחושילינג ועוד מאמא שלי

הלוואי שיגע הזמן שאני יעזוב ת'בית עצצבניתת רצחח!!!

בעיקרון אין לי מה להגיד בקשר לחברה מהפוסט הקודם ? כנראה שהייתי מלודרמטית מידי ... בעיקרון עכשיו הכל סבבה :) חוץ מהבגריות שבאות ומתקרבות ומלחיצות פורים שמחח ד"א ...אני מתחפשת השנה אחרי הרבה זמן שלא חחח :)  ..ובקשר לנשוא השני -הורים קודם רק לשם הבהרה יש לי שני הורים מדהימים באמת :) , אבל הבעיה היא שאני מדהימה בצורה אחרת מהם , אני לעולם לא אבין את דרך החשיבה של אמא שלי למשל , אני אף פעם לא יודעת איך היא תגיב לדברים, ולא נראה לי שהיא מכירה אותי כ"כ ... בקיצור זה גורם לי לחשוב שעוד מעט גיל הטיפש-עשרה נגמר כי 17 זה נחשב כבר גדול , אני חושבת שתמיד הייתי בוגרת זאת ברכה אבל גם קללה כי הפסדתי את כל גיל הנעורים , חח זאת סטייה מהנושא אז בואו נחזור למה שהתחלתי לכתוב... הורים כן יש לי חברות שטוענות שאימא שלהן היא החברה הכי טובה שלהן\ שהן מספרות לה הכל האמת ? אני מקנאה אני לא יכולה לדמיין אותי ואת אימא שלי יושבות במסעדה או בבית קפה רנדומלי ומדברות על הכל <מביך לשני הצדדים> רצוי להגיד שיש לי שתי אחיות גדולות ממני הרבה (אחת בשמונה שנים והשנייה בשש) אולי אימא שלי כבר עברה את זה איתן וחושבת שאני כבר אלמד מהן :( האמת שזה קצת עצוב לי ... אני לא יודעת למה אני לא יכולה ללכת לאימא שלי ולספר לה על היום שעבר עליי ועל קשיים שבבית -ספר ,אימא שלי תשווה אותי תמיד לאחיות שלי וזה גם כואב... אני לא יודעת למה אבל אני פשוט לא יכולה :| , אימא שלי  מצפה ממני הרבה ,אבל אני אףפעם לא יעמוד בציפיות כי היא מצפה לבת מושלמת שמוציאה מאיות בחמש יחידות אנגלית וחמש יחידות  במת' בנוסף יש לי אח גדול ממני בשנה ותקופת ההתבגרות שלו הייתה (ועדיין) קשה , בסוף השנה הוא מתגייס ,אחותי הגדולה משכירה דירה ,ואחותי השנייה תעבוד אז כנראה שאני ישאר לבד בבית עם ההורים לשנתיים לפחות עד הצבא ...נקווה שיהיה טוב

"היי *יעל זאת מור מה נשמע ? " אם היה לי שקל על כל פעם שאמרתי את המשפט הזה... אני עכשיו בוהה במחשב חושבת איך להתחיל לכתוב את מה שאני צריכה להגיד ,אולי מה שגם את צריכה להגיד ושתינו דוחות את זה כי אנחנו צריכות להגיד דברים שאנחנו לא רוצות להגיד ... אז מאיפה מתחילים? כנראה שמההתחלה .. אני מריצה בראש שלי  עכשיו את כל החויית שלנו ביחד , מצד שני אני גם מריצה את המריבות ,את העוקצניות ,את הבכי , את השריטות בלב,את כל הפעמים שניסיתי להגיד לך ,את כל הפעמים שאת ניסית להגיד לי ... כל הדברים המוצלחים שעשינו ביחד, את ההפתעה המקסימה שעשית לי ליום הולדת 16, את כל הפעמים שחשבתי בלב "איזה מזל שיש לי חברה כמוה " ,את הפעמים שאמרתי בלב "למה התחברתי איתה מלכתחילה בכלל ?" ,אני אוהבת אותך,אני שונאת אותך,את חברה ,את אויבת,את כתף לבכות עליה,את הסיבה שאני בוכה ,את ואת ואת ... בתוך כל ה"את" הזה שכחתי את ה"אני" שכחתי את עצמי שכחתי מי הייתי לפני שהכרתי אותך , עכשיו יום שישי השעה היא 18:30 ולמה אני בוהה במחשב וחושבת עלייך? בגלל הריחוק שנוצר ביננו ,בגלל שאת השתנית ,בגלל שאני השתניתי ,בגלל הכעס,בגלל העצב,בגלל הבילבול ,בגלל האהבה ,בגלל השנאה  שיש לי אלייך ,זו לא הפעם הראשונה שאני חושבת על זה ,היו עוד כמה פעמים שחשבתי על זה ,כשרבנו ועכשיו הכל ביננו בסדר יותר נכון להגיד כאילו בסדר ,אנחנו כאילו חברות , שלא תביני אותי לא נכון אני רוצה להיות חברה שלך פשוט אני לא יודעת איך או שאני כן יודעת ופשוט לא רוצה להראות את זה ? הבעיה היא אצלי ? לא נראה לי ,אני לא חושב שיש משהו "שבור" אצלי , הבעיה היא אצלך ? לא אני לא חושבת את נראית לי מצויין , הבעיה היא בנו  אנחנו  לא עושות טוב אחת לשניה, כל הזמן רבות פוצעות ושורטות ... אולי יום אחד נוכל להיות חברות נורמליות שאוהבות ומפרגנות אחת לשנייה? אולי... אבל היום הזה לא יהיה בקרוב,את רוצה להשתנות ולהפוך למישהו אחר ,אם זה נראה טוב בעינייך עם כל הכאב שבדבר אני אפרד ממך,העיקר שתהיי מאושרת ... ,אני אהיה מאושרת רק מהעובדה שאת מאושרת ,אם  אני צריכה לפנות את מקומי ולהביא אותו למישהי אחרת, אם זה יעשה אותך מאושרת אני יעשה גם את זה בשמחה, כמובן שבהתחלה יהיו כאב וגעגוע אבל אני אוכל להתמודד עם זה ,עם כל הקושי שבעניין...כמובן שבסופו של דבר אני אתגבר יש לי חברות אחרות ואולי זה ייראה לך כאילו שכחתי אותך אבל לך תמיד יהיה שמור מקום מיוחד בלב שלי ,את זו שגרמה לי להפתח ,את זו שהראית לי מה חברה טובה זה אומר,את זו שהראית לי שזו לא בושה לבקש עזרה ,את זו שתמיד באתי אליה כשאני עצובה ...

אם זה יעשה אותך מאושרת אני יתנתק

אוהבת (למרות הכל)

מור .

*יעל-שם בדוי כמובן