חסרה לי ההרגשה הזאת שנותנת לי להרגיש מלאה.
ההרגשה שאיתה אני תמיד מרגישה מישהו אחד ולא רק חצי בן אדם.
חסרה לי ההרגשה שמחזקת אותי ושנותנת לי כוח להאמין בעצמי ובדברים שאני עושה..
חסרה לי ההרגשה הזאת בגללך!
את ממש כמו החצי השני שלי.
החצי שממלא את הצד הכואב ומרפא אותו, אבל רק לתקופה קצרה.
תקופה שקוראת אולי כמה פעמים בשנה.
למה אני לא יכולה פשוט להרגיש שלמה ככה עם עצמי?!
לפעמים אני מרגישה כאילו בוחנים אותי, על כל דבר שאני עושה, אומרת, חושבת.
נמאס לי כבר להרגיש את הריקנות הזאת שבי, נמאס!
מנסה תמיד למצוא דברים לשפר את עצמי אבל לא מבינה שהדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות זה לשכוח מזה ולהמשיך להיות מי שאני.
אני מתגעגעת אליך ואני רוצה שתיהי פה לידי תמיד! שתמיד תוכלי להשגיח עלי ועל הדברים שאני עושה.
חסרות לי השיחות בינינו.
אני מחה שאת מחשיבה אותי כמו לבת שלך באמת! לפחות אני יודעת שזה הדדי אבל זה עדיין לא נראה ככה..
לי זה נראה עדיין מרוחק.
אני מתגעגעת בכל רגע שעובר וחושבת עליך תמיד.
שה' ישמור עליך תמיד כמו שהוא עד עכשיו עשה!
שלך ליבי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
