נסענו שתיינו שותקים במכונית שלו לכיוון הבית שלי, הגענו והוא אמר
שהוא יחכה לי למטה עד שאני יארוז כמה דברים. ניכנסתי בשקט ארזתי שתי חולצות, שני
טייצים, מכנס ג'ינס והלבשה תחתונה ועוד כל מיני בגדים ושטויות. לקחתי איתי 1000
ש"ח, כדי לקנות בגדים יותר מאוחר. אני חייבת להשאיר למטורפת הזאת פטק או לא?
שאלתי את עצמי במחשבה, לא! לא מגיע לה לדעת איך קוראים לי אפילו. לקחתי את הטיק
בצפר שלי וירדתי למטה לעידן. הוא חיכה לי ליד המכונית עם הבאגז' פתוח ושם את הטיק
בפנים. ניכנסנו לאוטו ושוב נסעו בשתיקה לכיוון ביתו.
ניכנסנו לשכונת אביב, השכונה הכי עשירה בעיר שלנו, בחיים לא חשבתי
שאני יעבור פה. בחיים לא חשבתי שאני אוכל ליכנס לפה בלי שאנשים יצחקו עליי, טוב
תמיד יש פעם ראשונה. ניכנסנו לבית שלו, אממ סליחה לווילה בעלת שלוש קומות ועלינו
לקומה השלישית, היו שם שני חדרים אחד צבוע בצבע כחול חזק והשני בסגול עדין. עידן
שם את הטיק שלי בחדר עם הצבע הסגול העדין והוא ניכנס לחדר עם הצבע הכחול חזק.
ניכנסתי אחריו לחדרו והוא כבר הספיק להוריד את החולצה, היו לו שרירים על גבי
ריבועים על עור שזוף ויפה, כשהוא שם לב לזה שאני בוהה בו בצורה משונה התחיל לצחוק
"מה?" הוא שאל ואני הנדתי את הראש בצורה של לא. הוא לבש חולצה ויתקרב
עליי ולחש לי לאוזן "מה קרה?" כשהוא לחש לי לאוזן, מייד יתנתקתי מהדמיון
שלי ונחתתי בחדר שלו, למציאות. "אממ כלום, אתה יכול להסביר לי איפה
אנחנו?" שאלתי "אנחנו בבית שלי, ההורים שלי עכשיו בשליחות בלונדון אז כל
הבית שלנו" הוא אמר וחייך, זה היה רמז למשהו? "טוב אבל איפה אני
אשן?" שאלתי אותו "בחדר ליד, בסדר?" הוא שאל "כן בטח! חשבתי
שאנחנו הולכים ליתקבץ על ספה אחת" הוא צחק ואני חייכתי. יסתובבתי ויצאתי
מהחדר והוא צעק לי "את יכולה לסדר את הדברים שלך בנתיים, אני מזמין פיצה. אה
ויש לך מקלחת משלך בשירותים שצמודים לחדר".
ניכנסתי לחדר הענק שצבוע בסגול עדין, הייתה במרכז החדר מיטה זוגית
ולידה הייתה שידה בצע חום בהיר. על השידה הייתה תמונה של ילדה קטנה בת 4-5 אולי,
יסתכלתי ועידן הבהיל אותי מאחורה. "מה?" הוא שוב שאל "מי
זאת?" שאלתי "זאת רוני, אחותי" הוא אמר "ואיפה היא?"
שאלתי "היא עם ההורים שלי בלונדון" הוא אמר והוריד את מבטו "למה
אתה לא טסת איתם?" שאלתי "כי הם לא רצו שאני אבוא" הוא אמר ויסתכל
עליי "למה לא?" שאלתי "כי אני וההורים שלי עכשיו בריב, כמוך וכמו
אימא שלך רק קצת יותר גרוע, הם סילקו אותי מהבית כמה פעמים" הוא אמר וחיבק
אותי, לא סירבתי. אולי הוא צריך את החיבוק הזה. "טוב. אני הולך לבדוק עם השליח
של הפיצה הגיע" הוא אמר קם ויצא. נישארתי ליסתכל על התמונה כמה שניות ואז
קמתי מהמיטה והלכתי לסדר את הבגדים בארון. מה שעידן סיפר לי עכשיו רץ לי במוח כמה
פעמיים "הם לא רצו שאני אבוא" המשפט הזה ניתקע לי במוח לכמה דקות עד
ששמעתי את עידן צועק מלמטה "סיוון! הפיצה הגיעה!"
ירדתי לאכול איתו פיצה ושוב שתקנו. הייתה שתיקה לא נעימה, הרגשתי שאני
לא שייכת למקום הזה, כאילו שאני גלגל שלישי. אכלנו את הפיצה ופיניתי את השאריות
לפח ועידן בנתיים עלה לחדר שלו. עלתי גם לחדר שלו וחיבקתי אותו מאחורה, הוא יסתובב
וחייך עליי חיוך עצוב קצת. "מה קרה?" הוא שוב שאל בפעם האלף היום.
"כלום, מה אסור?" אמרתי לו "בטח שמותר" הוא ענה וחיבק אותי
"אני יכולה לישון איתך?" שאלתי, כי אולי זה יקרב בניינו. "את
רצינית?" הוא שאל לא מאמין. "כן" אמרתי וחיבקתי אותו חזק "אבל
שלא תחשוב על איזה משהו!" אזהרתי אותו מראש "אל תידאגי" הוא אמר
ומשך אותי למיטה שלו, שהייתה גם זוגית. שכבנו ככה שניינו בלי יותר מידי דיבורים,
פעם בא שאלנו אחד את השניה שאלה אבל לא יותר מידי.