יתקשרתי כבר לכולם...
המילים "תודה, ממש תודה רבה על המתנה היא נורא נחמדה" היו עצלי כבר אוטומטיות.
אמרתי אותן בערך 30 פעם ובכל פעם למישהו אחר.
ועכשיו הפעם ה-31 לאסי.
יתקשרתי עליו והוא ענה מייד.
אסי:" היי מאמי"
אני:" היי, תודה על המתנה...ממש אהבתי אותה"
אסי:" בישבילך הכל" הוא אמר ושמעתי בקול שלו קצת מבוכה.
אני:" אל תידאג גם אני אוהבת אותך ת-מ-י-ד!"
אסי:" אולי תחדשי לי, את זה אני יודע טוב מאוד"
אני:" חחח...טוב אני ידבר איתך פשוט אני נורא עייפה" הירגשתי פתאום סחרחורת נוראית.
אסי:" טוב ביי"
מהר נישכבתי על המיטה ושוב המחשבות תקפו אותי.
ושוב חשבתי על זה שאני צריכה להספיק את כל הדברים שלא הספקתי...
זה הורג אותי מביפנים כיאלו איך אני יעשה את זה?
אני לא רוצה להיות פרוצה!!!
נירדמתי...
כעבור יומיים...
המחשבות תקפו אותי בכל שניה פנויה, לא יכולתי להיתרכז במשהו אחר, כניראה החלטתי...
אני עושה את מה שלא היספקתי [ליתר ביטחון].
היום אמא סוף סוף שיחררה אותי לבית הספר.
אני ממש מתרגשת לראות את כל הכיתה, אני רוצה לראות עם הם באמת יהיו אליי צבועים.
יצאתי מהבית בסקיני החדש שמיתר ואלינור קנו לי, רציתי לדעת עם הן יסימו לב.
ניכנסתי לכיתה וכל העניים בהו בי.
זה היבהיל אותי לשניה אבל אז יתרגלתי לזה.
מיתר ואלינור מיד קראו :"איזה סקיני מעלף איפה קנית?" בציניות.
רצתי עליהן ואמרתי :" תנחשו" צחקנו שלושתיינו.
ואז נועה ניכנסה לכיתה.
היא ישר יסתכלה אליי בעניים מלאות שינאה.
היא זרקה מחשבה בקול:" או, תיראו מי חזרה? חבל שלא מתת שם!!!"
איך היא מאיזה להגיד דבר כזה מגעיל?!
אני:"באמת חבל, עם הייתי מתה זה היה משתלם לי. לא הייתי צריכה לראות את הפרצוף המגעיל שלך!" צעקתי.
נועה:" כן גם לי" היא צחקה.
קמתי ולא הבנתי מה אני עושה...רציתי להרוג אותה!!!
רציתי לריב איתה מכות כאלה שהיא לא תשכח אותי בחיים!
נועה:" אויי, למה את קמה בישבילי?" היא גם יתקרבה אליי.
אני:" כן, רק בישבילך!!!" אמרתי וישר דחפתי אותי שהיא נידפקה בקיר.
כמה ילדים התחילו לחמם את העיניינים.
נועה ישר קמה ויתנפלה עליי.
תלשתי לה כמה שערות, וירד לה דם מהאף ולי ירד קצת מהשפה.
רבנו באמת!
אסי הגיע לכיתה ורצה להפריד ביניינו אבל הוא לא יצליח.
ואז ריבקי הגיע...
אויי, שיט היא תשאה אותי לשלושה ימים!
ריבקי ישר צעקה:" מזה?"
שתיינו ניבהלנו ועזבנו אחת את השניה.
נועה צעקה עליי:" את רואה יאה חתיחת כלבה שמחר תידרסי!!!"
אני לא שתקתי והחזרתי לה:" סתמי ת'פה שלך י'קונפה!"
ריבקי:" שתיכן לשבת בשקט!, בהפסקה אני יקח אתכן למנהל... וסיוון חזרת?"
אני:" חחח כע, זאת לא הדרך הכי טובה אבל היא עיצבנה אותי!"
ריבקי:" טוב יאללה שבו במקום אני רוצה להתחיל!"
השיעור היה ספרות, הוא היה ממש משעמם!
אני נועה וריבקי הלכנו למנהל בהפסקה.
ניכנסנו למשרד שלו וחחיכינו לו, הוא הגיע עם כוס קפה.
ריבקי התחילה:" אני ניכנסתי לכיתה וראיתי אותן רבות"
המנהל:" איך רבות?"
ריבקי:" מכות"
המנהל:" טוב...אני רוצה שתיכתבי להן מכתב לתיק האישי ותשאי אותן ליומיים!"
שיט, לא רוצה לחזור למיטה! עם אמא שלי תגלה היא תירצח אותי.
ריבקי:" אתה לא רוצה להזמין את ההורים?"
המנהל:" לא, אני לא חושב שיש לי זמן כי יש לי מלא פגישות השבוע. וגם אני לא חושב שיש בזה צורח, זה לא יעזור"
תודה לך המנהל!
ריבקי:" טוב איך שאתה רוצה"
המנהל:" ואני רוצה שתשאי אותן בשבוע הבא מימים ג'-ד'."
ריבקי:" טוב, ליתראות"
המנהל:" ביי"
יצאנו מהמשרד, אני ישר הלכתי לכיתה.
אורית הייתה בכיתה...
היא התחילה שוב לדבר איתי.
אורית:" היי, ברוך רופא חולים"
אני:" תודה" רציתי לסיים את השיחה אבל היא לא נתנה לי.
אורית:" נו אז מה נישמה?"
אני:" סבבה ואת?"
אורית:" מעולה!!! עשית את השיעורים במתמטיקה?"
אני:" לא, ריבקי הרשתה לי לא לעשות אותם"
אורית:" אהה...טוב אני הולכת לקנות שוקו, את רוצה שאני יקנה לך משהו?"
אני:" לא אני יסתדר ביי"
אורית:" ביי"
כאילו מה הקטע שלך?
לא שמעתי ממך כל השנה ועכשיו ניזכרת???
הייתי לבד בכיתה ואז אסי ניכנס, נורא שמחתי שאנחנו יכולים לדבר סוף סוף לבד.
הוא ניכנס וישר ניגש אליי, הוא חיבק אותי ולחש לי באוזן:" אני חולה עליך!"
אמרתי לו בקול:" גם אני עליך" ואז יתנשקנו.
לנשיקה הזאת חיכיתי כבר הרבה מאוד זמן, היא הייתה מאוד נחוצה לי!
יתנשקנו דיי ברבה זמן ואז עופר ניכננס והרס הכל, מעצבן!
עופר:" אויי...ביי" הוא אמר והלך.
לאסי הוא לא יפריע כי הוא המשיך לנשק אותי.
ממש יתגעגעתי עליו, אני חייבת להיות איתו לפחות 12 שעות ביממה!
חזרתי הביתה וחשבתי על תרוץ לאמא שלי ליום ג'-ד'.
אני לא יכולה לספר לה שאני הושאתי מהבצפר, היא תירצח אותי.
אז אני יגיד לה בטח שאני לא מרגישה טוב, היא תוותר לי ככה.