הגעתי למסקנה שמזל רע הוא כמו החתולים האלה שנדבקים ברחוב וכדי לא להסגיר את עצמם שהם באמת נדבקו אליך הם עושים את עצמם הולכים לכיוון אחר בכלל ברגע שמסתובבים להסתכל עליהם. ככה בדיוק זה עם מזל רע. ברגע שאנחנו נושמים לרווחה כי נדמה לנו שנפטרנו ממנו הוא מגיח מאיזו פינה אפלה עם ה"הא!" שלו ומוכיח אחרת.

אין מצב שחתול כזה יוותר על המטרה שלו. הוא יארוב לו בפינות ויחצה כבישים סואנים ביותר רק כדי לא לאבד את המטרה שלו.

אין ממש הסבר למה חתולים מחליטים לעקוב דווקא אחרי אנשים מסויימים ובדיוק ככה זה עם מזל (טוב או רע). יש כאלה שתמיד יש להם אותו, אין דרך להסביר את זה, זה פשוט קיים. אדם אחד ילך ברחוב, ימצא שטר של מאה ש"ח, יפגוש אדם שבדיוק חשב עליו, יגלה שהגיע לחנות בדיוק לפני הסגירה, יקדים בדקה את האוטובוס הביתה ויחווה בלילה מולטי אורגזמה מדהימה. אחר, ילך ברחוב, ידרוך לתוך ערמת חרא עסיסית של כלבים, יגלה שדווקא היום החליט ללבוש סנדלים, יפגוש מישהו שהוא חייב לו כסף, יגלה שהחנות שבשבילה יצא מהבית נסגרה חמש שניות לפני שהגיע, יראה את האוטובוס האחרון לאותו יום מתרחק ממנו וכשיגיע סוף סוף הביתה יתפוס את אישתו בוגדת בו עם אחותו. אין מה לעשות, הדברים האלה לעולם לא יתחלקו שווה בשווה, זה פשוט לא קורה.

אם פיספסתי את האוטובוס אני יודעת שיהיה תור בקופת חולים ואם אני מחכה כבר שעה בתור תיהיה בעיה עם המרשם וכשהרוקחת המסטולית אומרת לי שהיא לא מבינה את הכתב של הרופא ולא יכולה לתת לי בגלל זה את התרופה אני יודעת שהרופא לא יסכים להגיד לי מה הוא כתב דרך הטלפון ואם הוא לא יתן לי מרשם אחר והרוקחת לא תתן לי את התרופה, אמא שלי הולכת להיות מאוד עצבנית ולא, היא לא תאשים בזה את הרופא העקום שכותב כמו בבון זקן עם פרקינסון ולא את הרוקחת אלה אותי. בדרך חזרה הביתה כשאני רואה אוטובוס מתרחק אני יודעת שכרגע פספסתי את הזה שאני צריכה והאוטובוס הבא יגיע רק עוד ארבעים דקות מה שאומר שלא יהיה לי זמן אפילו לאכול לפני העבודה כי לא חשבתי שאני אתקע בעיר כל כך הרבה זמן והחלטתי לא לקחת איתי את בגדי העבודה :) דברים מהסוג הזה תמיד קורים ותמיד יקרו, אין מה לעשות עם זה חוץ מאשר להציע להם צלוחית חלב בתקווה שילכו לחפש מישהו אחר להיטפל אליו.