אני עייפה ובקושי מוצאת את הכוח לכתוב את הפוסט אבל יודעת שאם אני אכתוב על אירועים ממרחק של זמן הם יצאו שונה ולכן אני משתדלת לעדכן זמן קצר לפני שהתרחשו.
סתם שטויות של יום:
היום באוטובוס מצאתי את עצמי יושבת במושב האחרון, במקום שאני הכי פחות אוהבת לשבת בו. זמן קצר לאחר שהתיישבתי מגיע אדם מוזנח שניראה מוזר ומתיישב שני מושבים (ריקים) ממני. הכל טוב ויפה... אם אחרי כמה שניות לא הייתי מוצאת אותו יושב כבר מושב אחד ממני! וואט דה פאק? למה הוא זז לכיוון שלי? מנסה להתעלם... כעבר כמה שניות ראיתי עוד התקדמות מצידו לכיווני ולכן תקעתי בו את המבט שאומר "תזוז עוד סנטימטר וארצח אותך", מה שהשאיר אותו קפוא בין שני המושבים עד לתחנה שלו. לאחר מכן לאוטובוס נכנס זקן לבוש בחליפה והתיישב לידי. כמה דקות אחרי שהאוטובוס זז הוא מוציא פתאום ורד ומביא לי. בדרך כלל מצב מהסוג הזה היה מכניס אותי לאי נוחות מביכה אבל משהו בדרך בה עשה את זה היה... כמעט אבירי. אולי זאת החליפה שלו והדרך בה חזר לקרוא בעיתון שלו אחרי זה כאילו כלום לא קרה. "הפשוט" של המחווה שגרמה לי לחשוב על אבירים של פעם, עם שריון מצוחצח וחרבות ועלמות במצוקה. כאילו הוא נתלש מתקופה אחרת והודבק במקרה בדף הלא נכון. הוא לא ניסה לדבר איתי, מה שרמז על כך שלא היה סתם זקן סוטה, רק קד מין קידה כזאת כשיצא בתחנה שלו ונעלם.
~*~
בפרץ גיקיות אסטרונומי קניתי את המהדורה החדשה של "בשורות טובות" למרות שהשוני היחיד בינה לבין הישנה הוא הכריכה וכמה דברי פתיחה של ניל וטרי. עכשיו יש לי שני מהדורות של בשורות טובות בבית ואני כבר זוממת על כמה באנגלית מEbay. מעכשיו אתם לא צריכים לחשוב מה לקנות לי ליום הולדת, גרסאות שונות של בשורות טובות! [אם אתם אוהבים אותי במיוחד אני מאוד אשמח למהדורה ראשונה חתומה ע"י ניל וטרי עצמם]