אש"כ הצביעה שלשום על נקודה מאוד מעניינת. היא אמרה שאני חייבת לחוות דברים בקיצוניות שלהם (טוב, זה לא היה מנוסח כ"כ טוב).

הכוונה היא שאני חייבת לשתות תה רק כשהוא רותח, כנ"ל לגבי מקלחות ומאכלים. אני נגעלת לדוגמא מתה שעמד כמה דקות והתקרר. מבחינתי הוא איבד את כל הפואטה שלו.

מוזיקה חייבת להיות בשיא הווליום עד שהאוזניים מתות לכמה שעות ומבחינת הספרים והסרטים אני חייבת שיגרמו לי לרגשות הכי חזקים שרק אפשר. אפילו אם זה לבכות כמה שעות רצוף אחרי ספר מדכא במיוחד.

בכלל, אני לא יכולה להצביע על משהו שאני לא מחפשת בו את הקצה, את המקסימום שאפשר להגיע אליו וזאת דווקא לא תכונה שאפתנית כי זה לא עובד אצלי בקטע של הישגים.

אני תוהה אם לא עדיף לוותר לפעמים, להתספק ב"לא כל כך חזק אבל בטוח" כמו להוריד קצת את הווליום כדי לא לעשות נזק תמידי לאוזניים (כמטאפורה). ברגע שחווים משהו חזק רוצים באופן טבעי למצוא אותו שוב ולרוב זה בלתי אפשרי.

אני אוהבת לחשוב על החיים שלי בקטע של "דלתות מסתובבות" ולחשוב מה היה קורה אם הייתי עושה דברים אחרת או מה הייתי יכולה להיות אם הייתי אדם קצת אחר. הרבה פעמים אני רואה את עצמי מתמכרת לסמים קשים וחיה כל היום בתוך ענן סגול כי אנשים תמיד מספרים שעם סמים הכל מסביב חד יותר וזה כנראה הדבר שמסקרן אותי ביותר.

לא שאני שוקלת לעשות סמים, אבל אם הייתי אדם קצת שונה רוב הסיכויים שהייתי עושה את זה.

***

יום שישי נכנסתי שוב כהרגלי למצב קטטוני בגלל יותר מדי אנשים שאני לא מכירה  שונאת כשזה קורה אבל זה תמיד קורה ואין הרבה דברים שאני יכולה לעשות בקשר לזה - I'm not a people person, במצבים כאלה אני הופכת לצמח. לא עזר שהאווירה בבית הקפה הזכירה לי דברים אחרים והייתי בפלאשבקים מטורפים כל הערב

***

היום חלמתי שמפציצים את הדרום. ישבתי בחור שחפרתי באדמה וראיתי חתיכות ענקיות של אבנים ואדמה עפים ומפוצצים את הבתים שמסביב (כנראה ככה התת מודע שלי מדמיין קטיושות). למה בדרום? כי מסתבר שבחלום ברחתי מהמלחמה בצפון וחפרתי לי בונקר באמצע הערבה. אם אני אלך ואטען שהמלחמה עשתה לי נזק נפשי ישלמו לי פיצויים?

תמשיכו לכתוב לפרוייקט הדברים הביזאריים ביותר! (בבקשה?)

תיראו איזה חמודיייייייייים! אני רוצה אחד

עריכה:

כמה אתם במשפחה?
לשימחתי לא הרבה. עוד כמה כמונו והעולם היה מתאבד.

האם יש ריבים לפעמים? על מה בעיקר?
על אוכל.
ובגדים.


למי את יותר דומה? לאבא או לאמא?
לשכן הכוסון

האם יש למשפחתך או לחלק ממנה איזה תחביב מיוחד או כל דבר אחר שמגבש אתכם?
כן ^_^ בימי שבת בערב אנחנו נוהגים להתאסף ולזרוק קונדומים מלאים בנוזלים משונים על העוברים והשבים.

האם קרה לכם פעם סיפור מצחיק או חוויה במשפחה?
אמא: וואו, הבגד הזה ניראה מעולה עלייך!
אני (עם דמעות בעיניים, סוף סוף מחמאה מאמא שלי): באמת?!
אמא: לגמרי, חבל שאת עדיין מכוערת.

מה היה האירוע המשפחתי האחרון שהיית בו? האם נהנית?
הפסיקו להזמין אותי כבר מזמן.

האם את אוהבת את המשפחה שלך?
האם שרון אי פעם יתעורר מהקומה?