קודם כל מזל טוב ענקי לחברה העקומה שלי  אירע. אמרתי לה שהיא תעבור את הטסט רק אם תיהי מסטולית וזה אכן היה כך. עכשיו יש לי גם נהג פרטי  

אנשים, אל תצאו לכבישים ללא ביטוח חיים.

אני לא מבינה את הקטע של תוכניות רוסיות לכבוד נוביי גוד. מאז שאני זוכרת את עצמי נאספים אותם אמנים ושרים בדיוק את אותם השירים שנים על גבי שנים. השנה החליטו לעשות משהו שונה והלבישו דראג קווין שישיר כמו אחת הזמרות. הם עשו את זה בכשרון כה רב שהדראג ניראה הרבה יותר אישה מהזמרת עצמה. לפחות לו לא היה שפם!

ה"חבר" של אמא שלי בגד בה. זאת לא הפעם הראשונה, הם אפילו לא ממש סיכמו על מערכת יחסים מונוגמית אבל הפעם נשבר לה וכנראה גם לו והם דיי לא מדברים אחד עם השני. מוזר לי לראות את אמא שלי מתעצבנת בגלל משהו כזה מכיוון שהיא זאת שתמיד הטיפה שכל הגברים ככה וצריך פשוט להשלים עם זה. כשהיא אומרת "חשבתי שמצאתי אחד נורמאלי" במין דכאון כזה ניהיה לי עצוב פתאום.

עכשיו אין לי לב להשאיר אותה לבד היום.

אין יולקה, אין אלכוהול, אין אוכל. רוח חג... לא כל כך. אולי אקשט את החמוסים או משהו.

אגב חמוסים. החמוסים אימצו מנהג חדש של ללכת איתי לשירותים ולבהות בי. הדלת של השירותים שלנו נפתחת בקלות, מה שהופך את כל עניין הצרכים לפעולה דיי טראומטית אבל זה לפעם אחרת. הם פותחים את הדלת ובאים לבהות בי יושבת על האסלה וזה מטריד אותי אבל אין לי כח להכניס אותם לכלוב כל פעם שאני באה לשירותים ולכן זה חוזר על עצמו כל פעם. עכשיו הם התחילו לעשות את זה גם לאורחים -.-"

אתמול ראיתי סרט עם סקרלט ג'והנסון וקיליאן מרפי. כשאני שונאת שחקנ/ית מסויימ/ת אני רואה את כל הסרטים שלו באובססיביות מטרידה כדי למצוא כל מגרעה. שריטה אישית.

הסרט הזה, "נערה עם עגיל פנינה" היה סרט גרוע עם תסריט שבקושי כלל דיאולוגים ובימוי מוזר. מה שנקרא, "סרט אומנותי." כשהיא אמרה "אה" באיזשהו שלב לקראת סוף הסרט זה היכה בי שזה לא סרט אילם. התפקיד שלה כלל לפתוח ולסגור את הפה מדי פעם ולעשות מבט של עגל. אני יודעת שאש"כ תחזק אותי בקטע הזה. ג'והנסון פשוט מעצבנת!

 רציתי לכתוב על זה אתמול אבל לא היה לי כח וגם פירסמתי בסוף את הסיפור. כל הקטע סביב ההוצאה להורג של חוסיין...

אני נגד עונש מוות. זה לא משנה עד כמה מגיע לאדם מסויים למות, עצם העובדה שאנשים מרגישים שיש להם את הזכות להחליט לקחת את העניין של חיים ומוות לידיים שלהם מטרידה אותי מאוד.

יש אנשים שאכן מגיע להם למות. אין ויכוח בכלל שהם צריכים לשלם על מה שהם עשו, אבל, רצח הוא רצח.

זה לא משנה אם הוא בא כתוצאה ממשפט, אם זאת נקמה או עונש או אלוהים יודע מה. רצח - נטילת חיים לא אמור להיות משהו חוקי, משהו שאנשים יכולים להחליט עליו ולבצע. זה לא משהו שצריך להיות חלק ממדינה מערבית.

עונש מוות הוא אקט אלים שלא משרת שום מטרה. אדם שהוצא להורג לא יבצע יותר פשעים אבל אחרים כן. הדבר היחיד שהמדינה עושה זה קידום האלימות.

עונש מוות הוא נועד להרגיע את הציבור שצמא לדם ולא להרתיע. פסיכופטים תמיד יהיו כמו שמנהגים דיקטטוריים תמיד יקומו, זה חלק מטבע האנושי אבל כשציבור צמא לדם הממשלה חייבת לספק לו את הדם הזה.

אומנם צדק זה דבר חשוב אבל האם בני אנוש באמת מסוגלים לקחת אותו לידיים שלהם? להחליט למי מגיע לחיות ולמי לא? האם החיים שייכים בכלל לבני אדם?

המוות של הרוצח לא יחזיר את הנרצח חזרה לחיים. זה רק יוסיף עוד מוות ורצח למעגל.

 - מחקרים רבים בארה"ב הראו כי אין קשר בין אחוזי הפשע לבין עונש מוות. לפעמים אפילו אחוז הרוצחים היה גבוה יותר במדינות בהן היה עונש מוות. מצאו גם כי אנשים אשר לא היה להם את האומץ להתאבד השתמשו במדינה. במילים אחרות, הן ביצעו פשעיים כדי לקבל עונש מוות ולמות בצורה כזאת.

 - לפי סקירת החוק של סטנפורד, מתוך 7,000 אנשים שהוצאו להורג בארה"ב לפחות 23 מהם היו חפים מפשע. 8 מהם בניו יורק. 3,000 אנשים מחכים כרגע בארה"ב לעונש מוות. מה הסיכוי שלפחות 10 מהם חפים משפע? כן, הסיכוי הוא גדול והסיכוי הגדול הוא שהם ימותו יחד עם השאר. בגלל שכולנו אנושיים וכולנו יכולים לעשות טעויות שיגרמו לאנשים שלא עשו שום דבר רע למות.

ואני שואלת את השאלה על מה יש לשמוח כאן בכלל? 

יופי, בארה"ב יש עונש מוות. העיקר שלזוגות חד מיניים עדיין אסור להתחתן.

פורשת כאן למקרה ואגרור את עצמי לעוד דיון פילוסופי.