יש שני סוגי אנשים שאני לא אוהבת במיוחד: כאלה שחושבים שיודעים את הכל וכאלה שבאמת יודעים את הכל.

לפני מספר דקות יצא לי להתקל באחת כזאת.

האנשה היא בחורה בת גילי פחות או יותר, שמיודדת עם אמא שלי.

לפני שעברתי לגור חזרה עם אמא שלי, היא סיפרה לי על אותה בחורה. היא הציגה אותה כמישהי מרתקת, מעניינת וכוסית שאני חייבת להכיר מכיוון שהיא בחורה ממש איכותית. במציאות, התגלה שהיא סתם שרמוטה רוסיה שמבלה את מירב זמנה בשתיית אלכוהול וזיונים ואני אמרתי לאמא שלי שיש לי כבר את אירה. אם לדבר ברצינות לרגע, לא חיבבתי אותה מהרגע הראשון שראיתי אותה. היא היתה שחצנית, מתנשאת ואדם לא נחמד במיוחד מהשיחה הראשונה שלנו, זה החמיר כשהיא צחקה עלי שבנוביי גוד של שנה שעברה העדפתי לבלות ערב שקט בבית עם האקס ולא לצאת.

בכל מקרה, היום אותה בחורה הגיעה אלינו כדי שאמא שלי תפתח לה בקלפים.

מכיוון שידעתי שהיא הולכת להגיע, שמתי אוזניות והתחלתי לראות סדרה במחשב.

היא הגיע, אמרנו שלום אחת לשנייה והיא פנתה לדבר עם אמא שלי. לפני שהיא יצאה, היא זרקה לי "לא כואבות לך העניים?"

אני: הא?

היא: את כל הזמן במחשב *מעקמת פרצוף* מה שהיא אמרה היה בעצם "מה, אין לך חיים?!" הנימה שלה היתה ביקורתית ומגעילה והיה לי חשק בלתי נשלט לזרוק עליה צואה של פרות.

ברור שאני כל הזמן במחשב, כל דבר מלבד להיות חייבת לשמוע אותך מדברת! כבר שמעתי נאומים פוליטיים מעניינים יותר!

כמובן שלא אמרתי את זה אלה פשוט המשכתי בהפגנתיות לעשות את מה שאני עושה.

אם כבר אותה בחורה, לפני מספר חודשים היא הגיעה אלינו כדי שאמא שלי תפתח לה בקלפים וביקשה ממני כוס מים.

הכל היה יכול להיות בסדר אם היא לא תפסה לי את המחשב ברגע שקמתי

לא שאלה אם אפשר ואפילו לא הציעה להחזיר לי אותו כשחזרתי עם המים שלה. היא פשוט השתמשה בו יותר מחצי שעה בעוד אני יושבת ונועצת בה מבטים מרושעים.

אבל מספיק עליה.

בואו נתרכז במה שבאמת חשוב כאן, אני!

ממחר אני בחורה עובדת! ולא, זה לא אומר שסוף סוף השלמתי עם זה שאני רוסיה ונדדתי לעבר הצומת (ולא הספרים לשם שינוי!) אלא המעסיק הלפני אחרון שלי התקשר ואמר שהוא שוב רוצה שאני אעבוד בחנות!

לא המקום המושלם. למעשה זאת עבודה משעממת להחריד, עם לקוחות חולי נפש ועבריינים שבאים להטריד אותי מינית בכל יום בערך. אוי, אולי זה לא רע כמו שזכרתי  בכל מקרה, זאת עבודה, משלמים עליה בכסף מה שאומר שזה משפר פלאים את המצב שלי ואומר שמעכשיו אוכל גם להרוויח את לחמי ואפילו לחסוך סוף סוף ללימודים ולטיול ההוא באפריקה שאני כל כך רוצה  

מה שיותר חשוב אפילו מהעובדה שאני הולכת לעבוד זה העובדה שהאנשים שאני עובדת אצלם מכירים אותי ואשכרה רוצים אותי שוב!

וזה לא שהלך לי שם טוב במיוחד, עשיתי מלא פדיחות וטעויות אבל הם מחבבים אותי  זה גורם לי להרגיש כ"כ טוב! בכל מקרה, תאחלו לי בהצלחה!

זהו, בעקרון רציתי לעדכן בקשר לעבודה...

ג'סי מאושרת ומקפצת לעבר האופק.

ואז נופלת ומעקמת את הרגל. כוסעמק, לעזאזל עם החיות הדרוסות האלה!

מצרפת תמונה של מייקי הכוסון כשעוד לא היה כל כך שמן: