פוסט של אחרי עבודה:
התחלתי אתמול סיפור חדש. לא סיפור קצר בדומה לאלה שכתבתי לאחרונה אלא סיפור אמיתי וארוך עם עלילה ודמויות ומיליון רעיונות. לא כתבתי לבד סיפור מקורי ארוך אף פעם ועצם המחשבה עושה לי צמרמורת נעימה בכל הגוף. אני מתיישבת לכתוב והחשמל זורם בתוכי ונפלט דרך האצבעות לתוך המקלדת. הדבר מעניק לי אושר בלתי רגיל, לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הרגשתי כל כך מרוצה מעצמי. אני יודעת שאני אכריח את עצמי לסיים אותו ואני יודעת שאם אני אקדיש לו את עצמי יצא ממנו משהו טוב. בקנה מידה שלי בכל מקרה. אני יודעת שזה לא אומר הרבה לרוב מי שקורה כאן אבל הדבר הזה נורא חשוב לי. התחלתי לחשוב לאחרונה שאיבדתי את הכיוון שלי ואת הכתיבה בכלל אבל הניצוץ הזה החזיר לי המון ביטחון עצמי ולא מעט אושר.
הבוס הכניס שותף חדש לחנות ושני בניו של השותף הזה גם נמצאים איתי רוב הזמן. אני קוראת להם האחים סופר מאריו כי הם דומים מאוד לדמויות של משחק המחשב. הם לא מבינים כלום ורוב הזמן סתם נמצאים שם אבל אם להתחשב בשכונה שהחנות נמצאת בה זה דווקא דבר טוב כי ככה לפחות מאריו אחד נמצא איתי ואני לא צריכה לפחד שאיזה חולה נפש יבוא ויתחיל לעשות בלאגן כשאני לבד שם, מה שקורה לא מעט.
היום האחים מאריו עזבו לחצי שעה. כמובן שדווקא בעיתוי הזה חולה הנפש התורן החליט להופיע ולהיטפל אלי. רוסי מזדקן, שיכור ומסריח כמו חמוס מיוחם שלא קילחו אותו כמה חודשים טובים. פשוט זוועה. התחיל לשאול אותי אם אני נשואה ומה אני עושה בערבים. אחרי שאמרתי לו ללכת לחפש את עצמו הוא התחיל לספר לי שיש לו דירה נפרדת ואפילו יש בה מזגן, כאילו שהפרט הזה הוא הדבר היחיד שמונע ממני לזיין אותו. חשבתי להגיד לו שאני נשואה עם חמישה ילדים אבל משום מה היתה לי הרגשה שזה לא היה מזיז לו במיוחד -.-"
אחרי שמאריו1 חזר הוא הסתלק והבטיח לחזור כל יום. אני חוזה שיהיה לי שבוע מאוד מעניין ומלא בסטוקרים. כמה טוב לחזור לעבוד 
אני גם דיי מרוצה מעצמי שהצלחתי להיסגר על כיוון בחיים והחלטתי שאני ממש רוצה ללמוד עיצוב גראפי וכל מה שקשור בזה. לפחות עכשיו יש לי משהו לשאוף אליו במקום סתם לתהות מתי סוף סוף אמצא משהו שיגרום לי לצאת מהאי אכפתיות המעצבנת הזאת. עכשיו רק להחליט אם אני רוצה להתקבל לתילתן, ויצ"ו או שנקר ולחסוך מספיק כסף 
ואולי בסוף לא אהיה בטלנית מובטלת כמו שכולם כולל אותי מניחים.
בתקופה האחרונה יש לי חלומות מוזרים ביותר. החל מחלומות מורכבים שאני זוכרת לפרטים על עולם בו משחקי המחשב קמים לתחיה ואני חייבת להלחם בייצורים שונים ומשונים ועד לחלום שחוזר על עצמו על כך שאני מוצאת את עצמי בעירום אצל האקס ואז אמא שלו/החברה החדשה שלו מוצאים אותי ככה. הוא אף פעם לא נוכח בחלומות האלה ואני תמיד מרגישה את ההרגשה הנוראית הזאת של "מה לעזאזל אני עושה פה" ו "איזו אי הבנה נוראית, איך אני אמורה להסביר שבאמת רק החלפתי בגדים פה." החלום הזה נורא מוזר כי אני לא מצליחה להבין למה אני לא מפסיקה לחלום אותו ולמה זאת תמיד אותה סיטואציה בדיוק.
זה הזמן לציין גם לכל אלה שקראו כאן רבע פוסט והחליטו שאני מחפשת זין דחוף שאתם יכולים לוותר, אני לא באמת נואשת ואני מסתפקת טוב מאוד בידידי הרוטט 
בנתיים לפחות. אני לא מחפשת סטוץ ואם הייתי מחפשת בטח שלא הייתי מחפשת אותו כאן אז תעשו לי טובה ותחסכו את ההוספה למסנג'ר.
השאלון כמובן, כי אני מכורה.
למה אנשים חוגגים את ראש השנה הלועזית, לדעתך?
כי אנשים חיים לפי לוח השנה הלועזי, מן הסתם.
האם חגגת את השנה האזרחית החדשה? עם מי והיכן?
השנה לא.
האם את יודעת מי היה סילבסטר?
לא, וגם לא אכפת לי.
האם לדעתך החג פוגע ביהדות ולכן אין לחגוג אותו?
החג פוגע במי שמחפש סיבות להיפגע.
אנו משתמשים בשגרה בלוח השנה האזרחי, האם לדעתך אנחנו צריכים להפוך את ערב השנה האזרחית החדשה לחג רשמי עם חופש?
בהחלט חג רשמי.
מה הדבר שהכי תרצי לעשות בשנה החדשה?
לעבוד, להרוויח כסף, להתקבל ללימודים.
האם היית בשנה האחרונה ברשימת הפעילים?
לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The girl from Oz
