למען האמת, פרשת רמון לא ממש מעניינת אותי. לא עקבתי אחריה כי אני לא נוטה לעקוב אחרי החדשות ואני לא רואה צורך להתחיל עכשיו. מה שכן הצליח להכעיס אותי זה הפוסט הבא ולכן הרגשתי צורך להגיב.

מישהו יכול להסביר לי איך דחיפת לשון בניגוד לרצונו של אדם אחר היא ביטוי נורמטיבי למיניות? ההבדל בין שריקה, מילה או קריצה לנשיקה הוא שנשיקה הוא אקט פיסי שפולש למרחב האישי של האדם השני, לגוף שלו בדיוק כמו שהזין פולש לגוף באקט של אונס. אז מה הופך את הנשיקה לפחות אונס? העובדה שלשון היא לא זין?

וואו, איש בן מאה ועשר דחף לי לשון לפה, אני פשוט מוקסמת. לא חוויתי חוויה מסעירה ומקסימה יותר בכל ימי חיי *מגלגלת עיניים*

האם הגענו למצב שכל אחד רשאי לחדור לפרטיות הפיסית שלי ולעשות כרצונו כי זאת זכותו?

כשאני הלכתי ברחוב וזעטוט חוצפן בן כ14 תפס לי בציצי כאילו זה הטבעי והנורמאלי ביותר לעשות זה אומר שזאת זכותו הטבעית? אולי באמת אני צריכה לחפש אותו ולהתנצל על מטר הקללות, אחרי הכל, זכותו.

סליחה, אבל האם הפכנו שוב לבהמות? קופים חסרי שכל שלא יודעים לשלוט על היצרים שלהם? או שפשוט הפכנו להיות כל כך אטומים שדברים כאלה לא מזיזים לנו יותר?

אין לי בעיה שמישהו יגיד שהחולצה שלי מבליטה לי את החזה ושהג'ינס יושב עלי פיקס ומבליט לי את התחת (נגיד), מקסימום אני יכולה לגחך בתגובה ולהמשיך הלאה, אבל ברגע שהוא חודר למרחב הפרטי שלי, ברגע שהוא מרגיש חופשי לשלוח ידיים (או איברים אחרים) ולגעת - זה כבר מוגזם. כן זה פוגע בי וכן זאת זכותי לעבור ברחוב גם בשתיים בלילה בחצאים דפוק אותי בלי שיגעו בי. אנחנו בני אדם וככאלה אנחנו מסוגלים לשלוט בעצמנו, השאר הם תירוצים.

נגיד ורמון באמת אשם, הרי זה גרוע פי כמה. הוא נמצא בתפקיד חשוב, איש שאמור להוות דוגמא לכל השאר. אם הוא מרשה לעצמו לעשות דברים כאלה ולצאת נקי למה שאחרים לא יעשו את זה גם?

אולי אני מוזרה, אבל אני לא רוצה שאנשים כאלה ייצגו אותי בממשלה. לא רוצה שאנשים שמרגישים חופשי לדחוף לשונות לבחורות רנטומליות יהיו אחראיים על המדינה בה אני חיה. אז תקראו לי קטנונית, לא אכפת לי. אני חושבת שאנשים בעלי תפקידים גבוהים אמורים לשלוט בעצמם ואם הם אינם מסוגלים לעשות את זה, המעמד שלהם לא מגיע להם.

כולנו בימינו מתנשקים? באיזה מציאות לעזאזל היא חיה? לא אני ולא אנשים שאני מסתובבת איתם לא מתנשקים עם אנשים על ימין ועל שמאל ואפילו שיש כאלה שכן, אותו דבר אפשר להגיד על כאלה שמזדיינים עם כל אחד. זה שאני זונה לא נותן את הזכות לכל אחד לבוא ולזיין אותי.

לא, אני לא משווה אונס להטרדה מינית כמו שאני לא משווה דקירה בסכין לבעיטה בביצים אבל האם זה הופך את האחרון לבסדר?

אם לדוגמא, מורה בבית ספר יסודי בועט באחד התלמידים כעונש - האם זה מוצדק להעיף אותו מבית הספר כתוצאה ממעשה כזה?

לפני עשרים שנה התשובה היתה "לא" אבל אנחנו לא חיים בשנות השמונים וגם לא בימי הבניים, בני אדם הבינו בשלב מסויים שלכל אדם, קטן ככל שיהיה יש את הזכות לגופו, הזכות להרגיש מוגן ובטוח.

האם אנחנו שומרים על הזכות הזאת? לא. אנחנו לא חיים בפנטזי לנד ובעולם הלא כל כך מושלם שלנו אנשים מרגישים חופשי לגעת, להכאיב, למשש וללטף אנשים אחרים ללא רשותם. ילד לא אמור ללכת לבית ספר ולחשוש שמורה שמבוגר ממנו בשלושים שנה יבעט בו או יכאיב לו כמו שבחורה לא אמורה לחשוש שגבר החזק ממנה פי כמה ידחוף לה לשון לפה, יגע לה בתחת או ינסה להשחיל את ידו לתחתונים שלה בלי שהיא תסכים.