זה לא הפתיע אותי במיוחד שהיום היחיד בו האוטובוס מקדים הוא דווקא היום בו אני מאחרת לצאת בכמה דקות. דברים מהסוג הזה תמיד קורים, במיוחד כשמדובר בי. אז מה עושים כשרואים את האוטובוס כבר בתחנה ברגע שיוצאים מהבית? רצים לאמצע הכביש עם תיקווה בלב שהתיק האדום והמזעזע (טוב, בסדר! השיער האדום והמזעזע. צביעה גרועה, ירד בעוד כמה שבועות  אני מקווה) יגרום לנהג לעצור ולרחם על הבחורה הטיפולים שמנופפת בידיה באמצע הכביש כמו חולת נפש (ונחנקת כי אחרי הכל אני לא רגילה לרוץ מרחק גדול יותר מהמרחק שדרוש להגיע מהסלון לשירותים כשאני שומעת את החמוס תובע באסלה).

ותיראו איזה פלא, הוא עצר!

הוא עצר, פתח את הדלתות ונתן לי להכנס למרות שהוא כבר דיי התרחק מהתחנה. איזה מזל!

חבל רק שאחרי כרבע שעה שמתי לב שאני לא מכירה בכלל את הרחוב באו האוטובוס המזורגג עובר!  (למה רק אחרי רבע שעה? כי זה הזמן שלקח לי להפסיק להחנק, להתנשם ולנסות לא להקיא מהריצה).

כצפוי, זה לא היה האוטובוס שלי שהקדים, זה היה האוטובוס הקודם שאיחר  כמה כישרוני מצידי. ביזבזתי יותר משעה על להגיע לעבודה (ולאחר), מזל שהבוס מעופף (או מסומם?) מכדי לשים לב לשעות והוא בכלל לא שם לב שאיחרתי (או שפשוט הוא לא שם לב שלא הייתי שם. קשה לדעת).

ביום שישי מנגד, חזרתי הביתה מחברה וכשהתקרבנו לרכבת שמנו לב שאנחנו מאחרות וכדי לא לחכות שעה עד לרכבת הבאה התחלנו לרוץ בתקווה להספיק להגיע.

לרוץ על עקבים בחמסין הראשון של האביב זה לא כיף.

עוד יותר לא כיף שהרכבת המחורבנת מאחרת בחצי שעה ומכה בך ההבנה שרצת לחינם ועכשיו את מסריחה מזיעה.

כל זה היה ביום חמישישי אבל היום הוא יום שבת מה שאומר הופעה של רג'ינה בערב!

כמו שציינתי למעלה, לכבוד ההופעה רציתי לחדש את הגוון בשיער. שיהיה אדמדם אבל לא אדום, יותר ג'ינג'י חום כזה. לרוע המזל (וזה המזל היחיד שאני מקבלת לאחרונה) מה שיצא לא דומה בכלל למה שהוסבר על האריזה. דאמ. עכשיו אני תקועה עם צבע אדום מדי שיקח לו מספר לא ברור של שטיפות כדי לדהות קצת (ועם המזל שלי דווקא הפעם "עמיד במיוחד" אשכרה יהיה נכון).

רק רציתי להתלהב שיש רג'ינה היום וזאת הפעם הראשונה מאז גיל 16 שאני אראה אומן שאני באמת אוהבת ומעריכה (הקודמים היו ווסטלייף. אני רוצה לראות מישהו שיעיז לצחוק  הייתי בת 16! ו... ו... הם אירים!)

בכל מקרה, אם אתם גם שם, תהנו  אם לא, נה נה בננה, פריירים  ההפסד הוא כולו שלכם.

צ'אי.

"Braille"

She was lying on the floor and counting stretch marks
She hadn't been a virgin and he hadn't been a god
So she names the baby Elvis
To make up for the royalty he lacked

And from then on it was turpentine and patches
From then on it was cold Campbell's from the can
And they were just two jerks playing with matches
Cause that's all they knew how to play

And it was raining cats and dogs out side of her window
And she knew they were destined to become
Sacred road kill on the way
And she was listening to the sound of heavens shaking
Thinking about puddles, puddles and mistakes

Cause it's been turpentine and patches
It's been cold, cold Campbell's from the can
And they were just two jerks playing with matches
Cause that's all they knew how to play

Elvis never could carry a tune
She thought about this irony as she stared back at the moon
She was tracing her years with her fingers on her skin
Saying why don't I begin again
With turpentine and patches
With cold, cold Campbell's from the can
After all I'm still a jerk playing with matches
It's just that he's not around to play along
I'm still an ass hole playing with candles
Blowing out wishes blowing out dreams
Just sitting here and trying to decipher
What's written in Braille upon my skin...