מרחק נגיעה היא אחת מהסדרות המטופשות האלה שרואים באובססיביות רק כי זה כל כך גרוע שקשה להסיט את המבט. קצת כמו הגברים שחושבים שקילו ג'ל על קוצים בגובה מטר וחצי זה ה-דבר (אולי הם חושבים שזה יקלוט שידורי לווין או משהו, לא יודעת).
אני מתכוונת, עד כמה לא מוכשרים התסריטאים יכולים להיות?
לקחו רוסי, לקחו בחורה חרדית רצו לגרום להם להתאהב. אוקיי, הפרמיס לא נשמע עד כדי כך גרוע... מישהו עם קצת כשרון בכתיבה יכול לעבוד עם זה ולהפוך את הסיפור למשהו מעניין. בנאלי, אבל מעניין.
אבל לאאא. ישראלים 
בחור רוסי עובר לגור בבני ברק (WTF? אר יו סטופיד? אר יו ריטרדד?) בלי לדעת לאיזו שכונה הוא נקלע, רואה בחורה חרדית שניראת כמו משהו שיונים הקיאו על המרפסת ו"מתאהב" בה נואשות *מגלגלת עיניים* כן כן. אחרי שהוא ראה אותה פעם אחת.
אוקיי, תשמעו - זה לא סוד שיש אנשים שנמשכים מינים לבחורות דתיות למינהן (ונזירות. וכאלה עם רעלה) אבל פליז, מי "מאוהב עד קצה נשמתו" אחרי שראה בחורה פעם אחת? ועוד אחת שלא הייתה לו שיחה אחת איתה? שאין לו איתה דבר אחד במשותף?
ואז הוא מתחיל להטריד אותה מינית.
"נו דיי תפסיק!"
"לא...לא... לא כדאי."
"תסתלק מפה!"
"לא לא תמשיך! תמשיך!" *סצנת חפינת שדיים פרועה.

לא רק שהבחור שלנו מאוהב בה, הוא גם מרגיש חופשי להצמיד אותה לקיר ולמשש אותה למרות שהיא צורחת עליו שיפסיק. כמה רומנטי
זה לא שאני נטפלת לפרטים הקטנים, כן? אני פשוט חושבת שזה מגוחך, לא אמין ומטופש אפילו יותר מהסבוניות האלה שסבתא שלי רואה בהן כל שני וחמישי צץ לו אח תאום ומרושע שגורם לגיבורה הראשית לאבד את זכרונה בפעם העשירית לעונה ולהפיל את ילדה מהרומן האסור שלה עם אחיה.
אני מתכוונת, הסיפור הוא על בחור שנמשך מינית לבחורה ועושה הכל כדי להרוס לה את החיים (למרות שאפשר להתווכח על זה. עדיף לה לחזור בשאלה ולעוף מהחיים הדפוקים האלה אבל זה סיפור אחר כבר). למה למכור את השיט הזה כמשהו רומנטי?
"הו רוחל'ה, רוחל'ה! וור אר יו רוחל'ה?" *אנחה דרמטית* *דמעות* *יבבות*
אני אעזוב לרגע את העובדה שלוסי דובצ'ק מדברת רוסית עילגת עם מבטא ישראלי (ואני עוד התחלתי לראות את הסדרה רק בגללה. נו, היא כוסית ומשחקת טוב בדרך כלל).
לפחות היא עדיין יפה

רק נשאר לי לשאול, על מה כל המהומה?
לסיכום - לראות רק בשביל הבידור.