בוקר.

תרנגולת! תרנגולת! ... תרנגולת!

אני מאכילה את הציפורים בכלובים בחוץ ושומעת מישהו צורח "תרנגולת". הסתובבתי לראות מה קרה, אולי אחת התרנגולות מהחנות יצאה החוצה (יש לנו שתיים שמסתובבת בחנות. וגם טווס) ונתקלתי באיש שמחייך כמו מפגר ושואל: את תרנגולת?

אני: אה?

הוא: את תרנגולת?

אני: אני ניראת לך כמו תרנגולת? אני מתחילה לתהות אם אברבנל משחרר את החולים שלו לחופשות על בסיס שבועי.

הוא: אז אם את לא תרנגולת, למה את עובדת בחנות חיות? אהאהאהאהאה.

אני: מצטערת, אצלנו מוכרים חיות, לא חוש הומור.

הוא: מה את עצבנית? אהאהאהאה תרנגולת, הבנת? זאת היתה בדיחה!

מבריק, פשוט מבריק.

ציפיתי ש"מחייכת המון" תבוא כל רגע אבל זה לא קרה אז המשכתי בעבודה. היום עשיתי נקיון ושיניתי את הקריירה לסבלות כשסחבתי לפה ולשם כלובים כבדים, ארגזים, שקים של עשרים קילו וכמעט שברתי את הגב (מסאג' מישהו? ) כשחשבתי שאני הולכת למות עוד רגע, נכנס לחנות גבר כבן 50 ושאל אם אני נשואה.

אני, עסוקה בלהזיז דברים כבדים: לא.

הוא: יש לך מישהו?

אני: איך זה עניינך בדיוק?

הוא: כי אני מעוניין.

אני: אין סיכוי *מבט עויין*

הוא: למה?

אני: ככה. מתעלמת ממנו וממשיכה בעיסוקי.

הוא: אז את לא רוצה אותי?

אני: לא. אני לא.

באותו הזמן היה בחנות זקן קשיש וציני שאני מאוד מחבבת ושנינו צחקנו על האידיוט שלקח לו חצי שעה לעזוב. מילא.

אחרי שהוא הלך הבוס ניגש אלי במבט חמור ואומר לי שאני מפוטרת. אוי לא! הוא שמע איך אני מדברת ללקוחות  סיפור המרפאה אל אובר אגיין, אסור לשים אותי בחברת אנשים! אני אהיה שוב מובטלת וחסרת אמצעים! מי יממן את הסמים? מי יממן את החצילים? מי יממן את הפוקט רוקט החדש?

אחרי שעמדתי כמה דקות עם הבעת פנים כזאת: ,

הוא צורח אחד באפריל!!!111אחדאחד ואני חושבת שחבל שלא היה איתי נשק חם.

כשאני חוזרת הביתה, אמא שלי פוגשת אותי עם מבט מתנצל.

שיט. או שהיא נתנה לחתולים להכנס לחדר שינה ולטרוף את התוכי או שהיא ביזבזה את המשכורת שלי (שביקשתי ממנה להפקיד היום בבנק).

אמא: את יודעת, ממש רזית!

אוי שיט, המשכורת! אני כמעט מתחילה לבכות. "אמאאאאא!!! אני צריכה את הכסף הזה!"

אמא: אני אחזיר לך כל שקל, אני מבטיחה!"

אני: אבל יש לך מינוס של כמה אלפים בבנק, מאיפה תחזירי לי?! על מה את חושבת לעזאזל?!"

אמא, אחרי שאני הופכת להיות כחולה ואז סגולה: אחד באפריל!!!!111אחדאחד אהאהאהאה!

כוסשלהאימושלכם! אמא שלי אף פעם לא מפספסת אחד באפריל, נוור. וכל פעם אלה דברים דביליים שגורמים לי להפסיק לנשום או לקבל דום לב. פעם גם אני לא הייתי מעבירה את היום בלי למרר למישהו את החיים אבל בחיי, אני זקנה, אומללה, הפוקט רוקט שלי שבור ואני לא גומרת בלעדיו, אין לי חיי מין ואף אחד לא רוצה אותי, מה אתם רוצים ממני?! לאמלל אותי עוד יותר?? לכו להטפל לאדם נכה או משהו

עוד מישהו, עוד מישהו אחד, ינסה למתוח אותי אני נשבעת באורגזמה האבודה שלי שאני אתקע לו את החציל הגדול ביותר שיש לי במקרר לרקטום ללא רחמים או חומר סיכה! אין לי מצברוח לדברים האלה עכשיו  

כי בא לי, תהרגו אותי.

ציין\י את מינך, גילך, ותק בבלוג (כמה חודשים הוא קיים), ומספר עדכונים המתפרסמים בממוצע בחודש. מהו בכלליות סגנון הבלוג שלך? (יומן אישי \ אינפורמטיבי \ הצגת דעות ופרשנות \ אלבום תמונות \ מקום לפרסום יצירות \ מקום ליצירת דיון \ אחר?)
נקבה
חצי שנה
אני לא יודעת לספור.
השילוב של כולם.

1) מה היו הסיבות שהביאו אותך לפתוח בלוג מלכתחילה? האם מאז השתנו או נוספו סיבות שבגללן את ממשיכה לכתוב?
אני נודדת בין תפוז וישרא בגלל סיבות אישיות בעיקר.

2) עד כמה הדמות שאת מציגה בבלוג, זהה ל"אני" האמיתי שלך (במילים אחרות: עד כמה הדמות שלך בבלוג נאמנה לאופי האמיתי שלך ביומיום)? האם הזהות שלך בבלוג עדיפה בעינייך, בהשוואה לזהותך במציאות?
זהה לגמרי ל"אני" שלי עם אנשים שאני מכירה. אני הרבה יותר סגורה עם אנשים שאני לא מספיק מכירה. אין עדיף, בבלוג אפשר לכתוב באופן חופשי, זה שונה.

3) האם הצגת פעם תמונה שלך בבלוג? אם כן, האם את נוהגת לפרסם תמונות מחייך לעיתים קרובות, כחלק מהשגרה?
מדי פעם, אני לא יותר מדי פרנואידית בקשר למי יזהה אותי. אני לא כותבת בבלוג דברים שאני לא רוצה שידעו. הם יתגלו בסופו של דבר בכל מקרה, למה לקחת את הסיכון...

4) מה מהפרטים האישיים הבאים הופיעו בבלוג שלך: שם פרטי \ שם משפחה \ גיל \ תאריך לידה \ מקום מגורים \ שם בית ספר, תנועת נוער, מקום עבודה או כל מוסד אחר שאת לוקחת בו חלק
הכל כמעט חוץ משם משפחה.

5) אילו מפרטי התקשרות הבאים מופיעים אצלך בבלוג: כתובת אי מייל \ לינק לאתר אישי (מקושרים, מיי ספייס, שוקס וכד’) \ תוכנות מסרים (מסנג’ר, ICQ וכד’)
הכל.

6) האם את תופסת את הבלוג כהמשך ישיר לחיי היומיום שלך, או כסוג של מקום שאפשר לברוח בעזרתו מהמציאות?
גם וגם. אני מספרת על החיים שלי והוא גם מקום מפלט כשבא לי להתבכיין ולהתלונן על העולם.

7) דרגי בין 1 ל- 10 את מידת החשיפה העצמית שלך בבלוג (שיתוף הקוראים בחוויות אישיות או אינטימיות, רגשות, זכרונות, פרטים אישיים וכל דבר שהוא בגדר "פרטי")
8? 7?

8) דרגי בין 1 ל- 10 את מידת המוחצנות העצמית שלך בבלוג (האם את ביישנית, סגורה וחרדה לפרטיותך, או ישירה, חסרת עכבות ו-"בלי אלוהים")?
10? :P אני לא חושבת שיש טעם להתחבא בבלוג. אם כבר אז כבר.

9) האם את מוצאת שקל לך לשתף את הקוראים בבלוג בפרטים אינטימיים מחייך, יותר מאשר עם מכרים פנים אל פנים? אם כן - איך את מסבירה את זה?
יותר קל להתבטא בכתב. זה לא קשור למכרים או אנשים זרים, זה קשור ללהגיד דברים על גבי נייר/מסך ולא ישירות. הרבה פעמים זה יותר קל ופחות מלחיץ.

10) כמה אנשים שאת מכירה הכרות אישית (חברים לכיתה, משפחה וכו’) מודעים לקיומו של הבלוג שלך? כיצד נודע להם על קיומו?
כל מי שמכיר אותי בערך

11) האם התחרטת פעם על משהו אישי שחשפת בבלוג? אם כן - למה?
הרבה דברים, כאן זה לא המקום לפרט.

12) האם הרגשת פעם שאת לא מסוגלת לכתוב משהו בבלוג שלך, כיוון שידעת שמכרייך עשויים לקרוא את זה, מה שהיה יכול לפגוע בפרטיותך?
תמיד. כשאני כותבת אני מודעת טוב מאוד מי יקרא את זה או מי עשוי לקרוא את זה. אם זה משהו שאני לא רוצה שידעו מן הסתם אני לא אכתוב עליו. הרבה פעמים זה מקביל אבל אין מה לעשות...

13) האם היית אומרת שככל שכתבת יותר זמן בבלוג, הרשית לעצמך להיפתח יותר ולגלות לקוראים יותר על עצמך? או שמא היית גלויה לחלוטין כבר מההתחלה?
זה לא הבלוג הראשון שלי, ככה שאני דיי רגילה... בכל בלוג אני כותבת אחרת, בתפוז לדוגמא לקח דיי הרבה זמן להתחיל לכתוב מה שאני באמת רוצה, וזה עדיין לא תמיד יוצא.

14) האם את מתייחסת לתגובות אנונימיות בבלוג שלך באותו אופן שאת מתייחסת למגיבים מזוהים? האם יש בד"כ שוני באופי של תגובות מזוהות בהשוואה לתגובות לא מזוהות?
לא, אני סומכת הרבה יותר על אנשים שאני מכירה ושמגיבים פחות או יותר קבוע. זרים הם זרים.

15) האם את נוהגת להגיב לפעמים בבלוגים של אחרים באנונימיות (מבלי להזדהות)? אם כן - מאיזו סיבה?
לא. אם אני כבר מגיבה, אני מגיבה מהכינוי שלי, להשאיר תגובות אנונימיות זאת פחדות אלא אם כן זאת מתיחה מסוג כלשהו שזה כבר עניין אחר :P

16) האם עשית פעם שימוש ביותר מזהות אחת בישראבלוג (כלומר: האם התחזית למישהו אחר, או הצגת את עצמך באותו פרק זמן תחת שתי זהויות שונות)?
לא ממש הצגתי, היו לי עוד כמה בלוגים שהזנחתי עם הזמן.

17) האם מחקת פעם בלוג ישן והתחלת אחד חדש, עם זהות חדשה? אם כן - למה נטשת את הזהות הקודמת?
לא היו שום זהויות חדשות... בכל אחד מהם עדיין הייתי אני, פשוט צדדים שונים שלי.

18) האם אי פעם נפגשת באופן אישי עם קוראים שהכרת דרך הבלוג שלך?
כן

19) האם לקחת פעם חלק במפגשי ישראבלוג השונים?
אם אי פעם ארצה עידוד לקפוץ מהעזריאלי אני אתן לזה סיכוי

20) האם את מוצאת שככל שבלוגר חושף יותר פרטים על עצמו (ובמיוחד תמונה), הוא נחשב לבלוגר אמין יותר? האם זה בכלל משנה בסביבת הבלוגים?
אני לא חושבת שפרטים אישיים או תמונות משנים אם הבלוגר אמין או לא. אני קולטת אמינות דיי מהר, או שאני סומכת על האדם או שלא, זה לא משהו משתנה ובטח שלא ישתנה בגלל תמונה.

21) "המשחטה" הוא בלוג בו מוצג בכל פעם סט תמונות של בלוגר, שנתן הסכמתו לכך, והגולשים מתבקשים לתת לו ציון כללי. האם ביקרת אי פעם בבלוג זה? האם השארת תגובה? האם הייתה זו תגובה אנונימית או שהשתמשת בכינוי הרגיל שלך?
בכינוי הרגיל שלי.

22) האם את מעריכה שהיית מעיזה לפרסם את תמונותייך בכזה בלוג, לעיני מאות קוראים, כאשר הכינוי וכתובת הבלוג שלך מופיעים לצידם?
אם הייתי רואה בזה טעם ברור. אבל מעולם לא היה אכפת לי מהדיעות של אנשים אחרים ככה שזה מטומטם לחלוטין מבחינתי.

23) מהן לדעתך הסיבות שמביאות את אותם בלוגרים לחשוף את עצמם ככה בפני כולם (רצון להתפרסם? חיזוק אגו? עצות לשיפור עצמי? שיעמום? אחר?)
הכל מהכל. כולנו זונות צומי.

24) האם את זוכרת מקרה שבו בלוגר פרסם את תמונתו, והתאכזבת לגלות שהוא שונה מכפי שדמיינת אותו?האם הצגת אותה תמונה שינתה אצלך משהו בהערכת הבלוגר, או בהערכת הבלוג?
לא בבלוגים. תמיד כיף לגלות שמישהו שהערכת ככותב גם ניראה טוב, אני שטוחה כמו החזה של... מישהי ממש שטוחה.