חתיכת שבוע.

רוב הזמן אני מרגישה בסדר לגמרי ואז פתאום כמו היום בבוקר לדוגמא אני רואה את הקבצים במחשב והסדרה שהיא לא הספיקה לסיים לראות וזה כמו בעיטה. אני מעדיפה להמשיך להדחיק, זה לא קרה. זה לא קרה. זה לא קרה. זה משהו זמני. זה לא קרה.

רוב היום אני ממשיכה כרגיל, לא חושבת על דברים שקשורים לזה ומנסה להתרכז בכל דבר אחר. ואני חייבת לומר שהולך לי לא רע.

מוזר איך שלפעמים הדברים הרעים ביותר והדברים הטובים ביותר קוראים ביחד. מצד שני, אם זה לא היה ככה זה היה הרבה הרבה יותר קשה ואני מודה למה שזה לא יהיה שזה יצא ככה (כן אני מאוד ברורה). אבל לא משנה, אין לי חשק להתעסק בזה. אולי אני אתרגל ואז אפנים, אולי פעם אחרת.

רשימת דברים שלא כדאי לעשות ביום חם:

*ללכת לסופר ברגל

*לצאת עם הכלב אחרי עשר בבוקר ולפני עשר בלילה

*לשכוח בשר קפוא על השולחן(מזל שאין לי חוש ריח)

*לעזוב את המאוורר

*לחיות בישראל.

אני שונאת חום. בחורף אני מתעצבנת על שכבות הבגדים שמונעים ממני לזוז חופשי ובקיץ אני לא מסוגלת מרוב חום, זיעה והתחת שנדבק לכסא.

אני מנסה לכתוב את הפוסט הזה כבר יומיים, וכלום לא יוצא. אני חושבת שאני אתן לעצמי מנוחה עד שארגיש שיש לי מה לומר. זה לא אומר שהתדרדרתי לזנות, סמים וויסקי זול, זה אומר פשוט שאין לי כח לכתוב. אני באמת מסתדרת, תודה ענקית לכל מי שתמך :)