דברים נגמרים בדיוק באופן שהם התחילו. מעגל נפתח, מעגל נסגר. אבל האם זאת באמת מהות החיים? לפתוח מעגל ולסגור אותו? ולמה בכלל ללכת במעגלים? צריך להתקדם קדימה, ללכת בראש מורם ולא להביט לאחור. החיים מתקדמים, אף אחד לא חוזר חזרה.
דברים מדהימים קרו במהלך השנה, חוויות, אנשים, התנסויות. ואני לא מצטערת על כלום.
אני מאמינה שכל דבר קורה מסיבה. וגם - שהיקום מקשיב. הוא באמת מקשיב, אבל באופן המיוחד שיקום יכול להקשיב.
כשמבקשים משהו, וממש ממש רוצים אותו, מקבלים. אבל לא תמיד אנשים מבינים את זה, הם לא רואים את זה ישר.
תסתכלו אחורה, מה הדבר שהכי רציתם, שייחלתם לו כל יום, כל רגע, או אפילו רק בלילות, שנייה לפני שנרדמים. נזכרתם? עכשיו תבדקו האם משהו דומה קורה או כבר קרה בחייכם זמן כלשהו אחרי.
אצלי קרה, והבנתי שהיקום מגשים משאלות, אבל הוא לא אחראי על הפרטים. על הפרטים אחראים אנחנו. אנחנו היוצרים של הגורל שלנו, אנחנו אלו שמחליטים אם להישאר בבית, לא לצאת, אם ללמוד או לא ללמוד. היקום רק נותן את ההזדמנות, אם לקחת אותה או לא - זאת החלטה שלנו.
ואני החלטתי שהגיע הזמן לקחת הזדמנויות, הגיע הזמן להינות מהחיים ולעשות את הדברים שתמיד רציתי.
התחילה שנה חדשה, ואני מייחלת לעשות את כל הדברים האלו שמעולם לא עשיתי, אבל תמיד רציתי.
הפעם אני לא אפספס הזדמנויות,
הפעם אני לא אברח.
Be careful with what you wish,
the univers is listening.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
