I am who I choose to be.

עבר המון זמן. כמעט 9 חודשים. (אני דודה פעמיים!!♥)

סיימתי לימודי הנדסאי, טסטי לחו"ל (רודוס, יוון)

התגייסתי.

עברתי טירונות, קורס, הכרתי אנשים מדהימים.

הגעתי לסדיר - כמובן שבחור.

כמובן ששום דבר לא מתרחש לפי האידיאל.

כמובן שדברים לא עובדים כמו שאנחנו רוצים שהם יעבדו, אבל מסתדרים עם זה.

אחותי יצאה מהבית - שכרו דירה ועברו אליה.

עכשיו נשאר רק לי לברוח. מרגישה חנוקה. לא עושה דברים רק כי אני יודעת מה ההורים שלי יחשבו או יגידו.

רוצה להיות חופשייה, לפעול לפי הרצון האישי שלי בלי שאצטרך לרצות אף אחד או לעמוד בציפיות של מישהו.

הכרתי גם מישהו.

ההורים שלי לא תורמים לחיי החברה שלי.

רוצה לעבור לאנשהו, להסתדר לבד, ושהם יטוסו לרוסיה, יתחילו שם מחדש. זה מה שהם רוצים.

לא רוצה להיות העוגן שלהם פה. אני כבר מספיק עצמאית, יכולה להסתדר לבד.

חוץ מזה שעכשיו מינימום שנתיים הצבא ידאג לי להכל.

בינתיים מנסה לנצל את הזמן בדרך הכי טובה