שלום לקוראים/קוראות,
הלילה, אחרוג, קצת מהכללים שקבעתי לעצמי, אתמול- כאשר התחלתי לכתוב, כאן.
עצם הפנייה, אליכם/ן, היא משהו, שחשבתי שלא אעשה, במיוחד, בשלב, שבו רק התחלתי לכתוב כאן , ואינני יודע בדיוק, אם ומי קורא את הפוסטים שלי.
עכשיו, אני מרגיש, שמה שלא אכתוב, יהיה מבחינת, כתיבה מרפרפת, ויהיה, כמו הרבה דברים בחיים שלי, הקדמה, לדברים, אותם באמת אני
רוצה להביע, ואף להרגיש, ואינני מאפשר לעצמי.
לכן, החלטתי, לעשות קופי פייסט, למשהו שכתבתי, לפני כמה חודשים, ולמרות שנראה שאין לו קשר להווה,
המשהו הזה, נוגע בנימים הכי רגישים שלי.
*********************************************************************************************
יום יום התנהלו החיים במחנה בשלווה מצמררת:
האס אס וואפן קומנדר השליט טרור בדרי המחנה,
הסרג'נטים הגרמנים שלטו בכל אספקט בקיום העלוב של אסופת פליטי החברה, זאת שהקיאה אותם
מקרבה.
היחסים בין באי המחנה היו מנותקים מהמציאות ששררה בחורף הקר ההוא.
מעמדות נוצרו- פחותים,הפכו לפחותים יותר, ועלובים הפכו למוקצים.
ההירראכיה היתה מאוד פשוטה:
אוייבי העם חולקו לתת קבוצות-
הקומוניסטים היו העם הנבחר של המחנה,
היהודים היו המשרתים שלהם,
הצוענים היוו, מעין, דשן לזקיקי הקיום של היהודים,
וההומואים היו התחתית של התחתית.
תנאי המגורים היו זהים, אך מנוגדים בתכלית.
ההומואים דאגו אחד לשני, ושמרו על יופי במקום שבו היופי אינו קיים, והוא אלא- הרע במיעוטו.
הצוענים פשוט התפרקו בצורה איטית ומייגעת. המבנה שבו נאלצו לגור, היווה בשבילם כלא בתוך
כלא.
היהודים, בצורה פרדוקסלית, הסתדרו די טוב בביתן שלהם. במחנה הזה, לא היו ארובות, לא היו גדרות תיל מחשומלים ואף לא דוברבן אחד.
הקומוניסטים ניהלו אורח חיים רהבתני כלפי חוץ, ובביתן, ניהלו מערכות יחסים מעוותות.
2.
התחכום הגרמני, שדיקדק בהפרדה בתוך המחנה בין תת הקבוצות, לא הביא בחשבון שהאיום
למרות ולהיגיון המעוות שלו, הגיע מהקבוצה שאותה תפס כחלשה ביותר.
בכל תת קבוצה היה הומו:
קומוניסט הומו.
יהודי הומו.
צועני הומו.
וכמובן- הומו הומו.
___________________________________________________________________
איוון הקומוניסט הפולני היה בארון כאשר הגיע למחנה. כשפגש את יונה, היהודי המתבולל מוינה,
הכל השתנה בתוכו.
מערכת היחסים שנרקמה בינם היתה משהו יוצא דופן. אהבה שנרקמת בתוך סבל קיומי שמגלם בתוכו מחנה חינוך מחדש הממוקם בלב יער עבות, היא אהבה
שנשארת לתמיד.
כך לפחות חשבו אז שניהם.
יוז'י הצעוני, גדל בפאתי פודגריצה, אשר במונטנגרו. ילדתו עברה עליו באושר רב.
לאחר שהמועצה לשלמות טוהר העמים הכריזה על החינוך מחדש של אוייבי האומה הטהורה,
חייו התהפכו, והוא מצא עצמו כלוא בביתן אחד עם 25 גברים צוענים שהתקבצו מכל רחבי האימפריה
הטהורה.
המפגש עם הוגו, ההומו הגרמני במחנה, הפכה את חייו לסבילים קצת יותר.
הוגו, הגיע למחנה, מבלי שידע אפילו שהוא הומו. מסתבר שכחלק מהפקת לקחים ממלחמת העולם
השנייה, פותחה שיטה המאפשרת לחסל כמעט באופן טוטאלי את הגן ההומואי בגזע הארי, אך-
אחוזון קטן של הגן נותר באוכלוסייה הארית. האפשרות לזהות אותו, מתאפשרת רק כאשר נשא הגן
מגיע לגיל בגרות מינית.
רק כאשר הגיע הוגו למחנה, הוסבר לו שהוא נשא של הגן ההומואי ולפיכך הוא הומו.
___________________________________________________________________
ריוונסברוק-
המקום היחידי שבו התאחדו ארבעת גברים היה - ריוונסברוק.
מקום זה היה המפלט שלהם מהאינפרנו המתמיד, שהוא, עצם הקיום במחנה החינוך מחדש.
המחנות לחינוך מחדש הופעלו בזיכיון מיוחד שהוענק מידי חמש שנים לעם אחר מרחבי האימפריה
הטהורה.
לפני הגרמנים, הזיכיון היה בידי הקונגולזים, שנודעו לשימצה בשיטות העינוי שבהן השתמשו לריסון
דיירי המחנות.
זאת הסיבה לכך שאיוון, יונה, יוז'י והוגו חשו אופטימיות כאשר הגרמנים הגיעו למחנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
