לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Altneuland

רשומון גאה לייט. הרשומון , בהתאם לאישיות שלי, יעסוק,בעיקר, בי. החלטתי לכתוב את חיי, כאן, מסיבות, שעדיין אינן ברורות לי לחלוטין. במסגרת הפוסטים, אנסה להעביר, לחלוק ולשתף אתכם/ן במורכבות, שהיא חיי.

Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2010

Anoter one bites the dust


 

 

מוזיקה, על הבוקר-

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 14/8/2010 11:17  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



FUCK- החיים {שלי} הם פארסה


 

מדוע הכל קורה לי, אבל, כלום לא קורה איתי?

 

 

אני מנסה, כל יום מחדש, להבין את עצמי:

 

מדוע כלכך קל לי  לדבר עם נשים, אבל, עם גברים, אפילו הסטרייטים שבינהם, כלכך קשה לי למצוא שפה משותפת.

 

ו- מהי תחושת הזרות הזאת, האופפת אותי, כלכך המון זמן. אני תוהה, אם, אכיר את עצמי}?{, ברגע שארגיש שייך למקום...

 

וחס וחלילה, איך ארגיש, אם אאפשר לעצמי, להתאהב{שוב}?!

 

הזהויות הסותרות האלו, פשוט לא נותנות לי מנוח. אני מרגיש, לעיתים, כמו מחשב תואם IBM, שיום אחד,

 

הוציאו לו את המעבד, והחליפו אותו בפנטיום 4 .

 

איך אני, ילד מהפרברים, שגדל בסביבה הומו{!}גנית, המקדשת את הנורמה, ומצפה/דורשת קונפורמיות

 

בלתי מסוייגת, יכול להשלים עם העובדה, שאני ההפך המוחלט מהישראלי יפה הבלורית, שהייתי אמור להיות.

 

הרי, כל דבר שאעשה, יהיה, בגדר- התרסה לערכים עליהם גדלתי.

 

ומהם אותם ערכים?

 

אם אסתכל, על הדמויות שהכי השפיעו עלי- הורי- הרי, חייהם, על אף בורגנותם היחסית, הם סבל איטי ומתמשך,

 

אשר המפלט היחידי ממנו, הוא- מאבק עיקש לשמר , נגד כל הסיכויים, את הסטטוס קוו.

 

ועל אף מה שכתבתי,

 

הסבל הניצחי שלהם, עדיין, מאפשר להם, לאהוב אותי, גם, כשהם יודעים שאני....הומו/מתמודד ועוד שאר ירקות.

 

והדובדבן, שעל הקצפת, הוא- שאני מסוגל, למרות הכל, וכשאני אומר הכל, אני מתכוון לאסופה של דברים מחרידים, שאיפיינו את

 

חיינו עד היום, לאהוב אותם, בחזרה.

 

קשה לי להודות בזה, אבל, הם, אני , הם ואני, וכל אחד מאיתנו בנפרד, נמצא במקום טוב יחסית, בעקומת האושר.

 

 

 

 

 

אחרי פוסט כזה,

 

חייביים- שיר.

 

Becasue of you/ kelly Clarckson

 

גרסה אקוטסית.

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 14/8/2010 00:45  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



My comfort zone, or- lack thereof


 

שלום לקוראים/קוראות,

 

הלילה, אחרוג, קצת מהכללים שקבעתי לעצמי, אתמול- כאשר התחלתי לכתוב, כאן.

 

עצם הפנייה,  אליכם/ן, היא משהו, שחשבתי שלא אעשה, במיוחד, בשלב, שבו רק התחלתי לכתוב כאן , ואינני יודע בדיוק, אם ומי קורא את הפוסטים שלי.

 

עכשיו, אני מרגיש, שמה שלא אכתוב, יהיה מבחינת, כתיבה מרפרפת, ויהיה, כמו הרבה דברים בחיים שלי, הקדמה, לדברים, אותם באמת אני

 

רוצה להביע, ואף להרגיש, ואינני מאפשר לעצמי.

 

 

לכן, החלטתי, לעשות קופי פייסט, למשהו שכתבתי, לפני כמה חודשים, ולמרות שנראה שאין לו קשר להווה,

 

המשהו הזה, נוגע בנימים הכי רגישים שלי.

 

 

*********************************************************************************************

 

יום יום התנהלו החיים במחנה בשלווה מצמררת:

 

האס אס וואפן קומנדר השליט טרור בדרי המחנה,

 

הסרג'נטים הגרמנים שלטו בכל אספקט בקיום העלוב של אסופת פליטי החברה, זאת שהקיאה אותם

 

מקרבה.

 

היחסים בין באי המחנה היו מנותקים מהמציאות ששררה בחורף הקר ההוא.

 

מעמדות נוצרו- פחותים,הפכו לפחותים יותר, ועלובים הפכו למוקצים.

 

ההירראכיה היתה מאוד פשוטה:

 

אוייבי העם חולקו לתת קבוצות-

 

הקומוניסטים היו העם הנבחר של המחנה,

 

היהודים היו המשרתים שלהם,

 

הצוענים היוו, מעין, דשן לזקיקי הקיום של היהודים,

 

וההומואים היו התחתית של התחתית.

 

תנאי המגורים היו זהים, אך מנוגדים בתכלית.

 

ההומואים דאגו אחד לשני, ושמרו על יופי במקום שבו היופי אינו קיים, והוא אלא- הרע במיעוטו.

 

הצוענים פשוט התפרקו בצורה איטית ומייגעת. המבנה שבו נאלצו לגור, היווה בשבילם כלא בתוך

 

כלא.

 

היהודים, בצורה פרדוקסלית, הסתדרו די טוב בביתן שלהם. במחנה הזה, לא היו ארובות, לא היו גדרות תיל מחשומלים ואף לא דוברבן אחד.

 

הקומוניסטים ניהלו אורח חיים רהבתני כלפי חוץ, ובביתן, ניהלו מערכות יחסים מעוותות.

 

2.

 

התחכום הגרמני, שדיקדק בהפרדה בתוך המחנה בין תת הקבוצות, לא הביא בחשבון שהאיום

 

למרות ולהיגיון המעוות שלו, הגיע מהקבוצה שאותה תפס כחלשה ביותר.

 

בכל תת קבוצה היה הומו:

 

קומוניסט הומו.

 

יהודי הומו.

 

צועני הומו.

 

וכמובן- הומו הומו.

___________________________________________________________________

 

איוון הקומוניסט הפולני היה בארון כאשר הגיע למחנה. כשפגש את יונה, היהודי המתבולל מוינה,

 

הכל השתנה בתוכו.

 

מערכת היחסים שנרקמה בינם היתה משהו יוצא דופן. אהבה שנרקמת בתוך סבל קיומי שמגלם בתוכו מחנה חינוך מחדש הממוקם בלב יער עבות, היא אהבה

 

שנשארת לתמיד.

 

כך לפחות חשבו אז שניהם.

 

יוז'י הצעוני, גדל בפאתי פודגריצה, אשר במונטנגרו. ילדתו עברה עליו באושר רב.

 

לאחר שהמועצה לשלמות טוהר העמים הכריזה על החינוך מחדש של אוייבי האומה הטהורה,

 

חייו התהפכו, והוא מצא עצמו כלוא בביתן אחד עם 25 גברים צוענים שהתקבצו מכל רחבי האימפריה

 

הטהורה.

 

המפגש עם הוגו, ההומו הגרמני במחנה, הפכה את חייו לסבילים קצת יותר.

 

הוגו, הגיע למחנה, מבלי שידע אפילו שהוא הומו. מסתבר שכחלק מהפקת לקחים ממלחמת העולם

 

השנייה, פותחה שיטה המאפשרת לחסל כמעט באופן טוטאלי את הגן ההומואי בגזע הארי, אך-

 

אחוזון קטן של הגן נותר באוכלוסייה הארית. האפשרות לזהות אותו, מתאפשרת רק כאשר נשא הגן

 

מגיע לגיל בגרות מינית.

 

רק כאשר הגיע הוגו למחנה, הוסבר לו שהוא נשא של הגן ההומואי ולפיכך הוא הומו.

 

___________________________________________________________________

ריוונסברוק-

 

המקום היחידי שבו התאחדו ארבעת גברים היה - ריוונסברוק.

 

מקום זה היה המפלט שלהם מהאינפרנו המתמיד,  שהוא, עצם הקיום במחנה החינוך מחדש.

 

המחנות לחינוך מחדש הופעלו בזיכיון מיוחד שהוענק מידי חמש שנים לעם אחר מרחבי האימפריה 

 

הטהורה.

 

לפני הגרמנים, הזיכיון היה בידי הקונגולזים, שנודעו לשימצה בשיטות העינוי שבהן השתמשו לריסון

 

דיירי המחנות.

 

זאת הסיבה לכך שאיוון, יונה, יוז'י והוגו חשו אופטימיות כאשר הגרמנים הגיעו למחנה.

 

 

 

נכתב על ידי , 13/8/2010 00:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  

218
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , המתמודדים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לYet to be decided אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Yet to be decided ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)