נפלה עליי המוזה. אה, לא, היא פספסה קצת... והתרסקה על הרצפה. ואז היא התנפצה, והרסיסים עפו. כמו שנשברת כוס במטבח, ואחרי יומיים רואים רסיסים בחדר שינה? כזה עפו. ואז הדיכאון התחיל להסתובב ודרך על הרסיסים בחדר השינה. הוא התחיל לדמם מהאצבע הקטנה וחסרת החשיבות ברגל ימין.
הוא דימם די הרבה זמן, עד שהוא התכווץ ונעלם. אפשר לומר שרסיסי המוזה שלי רצחו אותו. אז תודה לכם, רסיסים...
אז בינתיים, אנסה להדביק בחזרה את רסיסי המוזה שלי, או שפשוט אקנה לי מוזה חדשה. אפשר גם להיאחז ברסיס מוזה אחד קטן (שרצח את הדיכאון) ולא על כל המוזה השלמה והיפה שהייתה לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
