עיצוב חדש!!!
כפי ששמתם לב, החלפתי עיצוב. למי שלא יודע, אני מעצבת כבר בערך שלוש שנים בפוטו, ומבין כל התנסויות שלי בטיפו, פורמים וכמה פעמים שעשיתי לוגואים לחברות(דמיוניות...) אני תמיד מעדיפה את העיצוב של ישרא. לא עמוס, לא ריקני, אבל תמיד יפה :)
הפעם לא אראה לוק(סיבה? כי התלבשתי נוראי בחג. הטוניקה הייתה מספיק ארוכה שלא היה צורך בטייץ', וגם לא קניתי את נעלי הזברה שרציתי 
מבאס...) אז במקום זה אני אספר על חידושים.
חבילות למנויים!
עד כמה שזה נשמע מוזר, יהיו גם חבילות למנויים. מה שאומר שמי שמנוי מקבל סיסמה באימייל לחבילות.
אז איזה חבילות יהיו?
חבילות סטייל-המלצות ללבוש מתאים אבל שונה מהסגנון שכאן בארץ. תמיד בקיץ אני מזהה המון בנות שיש להן גופיית סבא לבנה יחד עם שורטים בצבע כחול/ג'ינס. עם כל הכבוד לצבעים של המדינה, מה הקטע להסתובב עם בגדים כל-כך לא מעניינים ופשוטים?
בחבילות הסטייל תמצאו עצות ללוקים שמתאימים לסגנון הלוקים הארצי אבל עם טוויסט קטן שמבדיל אותם, ומידי פעם הדגמות עליי.
תדירות: גובהה.
חבילות קנייה-אם אתן קונות בebay את כל הבגדים, אז יש לי בשבילך בגדים המתאימים. במקום לחפש שעות על גבי שעות חולצה אי-סימטרית עם הדפס, חצאית מיני מרושלת או סתם גרביונים סקסיים, תהיו מנויות ותקבלו חבילות שבהן הקטגוריות מחולקות לשלושה חלקים-S, M ו-L. בכל קטגוריה יהיו לפחות שני לוקים משולבים. אתן עוד כאן?
תדירות: גבוהה.
חבילות לבוי-פרנד- עד כמה שהחבר שלנו אוהב אותנו, אנחנו גם רוצות שהוא יהיה הכי יפה מכל השכבה ושכל הבנות יקנאו שקיבלתן חבר כזה מלא סטייל. אבל אז הוא לא מסכים ללכת איתך לשופינג, ואת נאלצת לבחור בטעמך האישי. רק ש...מה מתאים לבנים? מה שיק ומה שוק? והאם כל החולצות האלה הן מעונה שעברה, או שפשוט יש כאן הנחה מטורפת? ובכלל-כשיש לו יום הולדת, או שאתם חוגים יחד איזה אירוע(מפגש ראשון, המקום שבו הוא הציע חברות) או שפשוט הוא נראה רע ואת רוצה לשפר את המראה במינימום מאמץ-תורידי את החבילה ותתחילי לעבור עלייה.
תדירות: נמוכה.
חבילות תפירה-נתקלתן בחולצה קטנה מידי שאפילו בת הדודה הקטנה שלכן לא תסכים ללבוש? חברה שלכן זקוקה לעזרה עם שמלה בשביל דייט ראשון אבל אין לכן משהו טוב? כאן יהיו לכן מדריכי תפירה. מחולצת בית ספר ישנה לחולצה שאפשר ללבוש כשאתן קופצות לחברה, חצאית שקטנה עליכן הופכת לתוספת לחולצה וגופייה פשוטה הופכת לחולצה שאפשר ללבוש במסיבות. התוצאות לא תמיד יהיו מרשימות, אבל הם יכולים לתת לכן רעיונות טובים לחולצה שנמצאת בשולי הארון או לחולצה שאמא שלכם העבירה לכן והיא נראת כמו בגד מאייטיז.
תדירות: לצערכן, נדירה.
פירסומי בלוגים
יש לך בלוג קטן שפתחתן לא מזמן, אבל אתן רוצות לפרסם אותו במהירות? עכשיו יש לכן הזדמנות!
בתגובות אתן מוזמנות לבקש להשתתף בתחרות, ובין כל הבקשות אני אעשה הגרלה, כך שעל כל חמש בקשות יוצא קישור אחד. אם יש 15 תגובות, בפוסט הבא יופיעו שלושה לינקים, אם 20 אז 4, וכך הלאה...
אבל! יש חוק אחד חשוב. אתן חייבות לכתוב משהו נוסף לכך. כלומר, תגובה של "פוסט נחמד, אבל אני מציעה לך לשנות את הלוק למשהו קצת יותר מיוחד. וגם-אפשר להשתתף בפירסומי הבלוגים?" תתקבל, וגם תגובה של "ויייאייי, איזה לוק 100מם, באלי גם...ואפשר להשתתף בפירסומי הבלוגים בקשה???" תתקבל. לעומת זאת, תגובה של "אפשר להשתתף בפירסומי הבלוג?" לא תתקבל.
ההגרלה מתחילה מעכשיו, מוזמנים להירשם ולהתפרסם 
הדגמות-עליי
אין צורך בפירוט. בזמן הקרוב אתחיל להעלות תצלומים שלי לובשת את הבגדים. אבל כמובן-התבנית לא תשתנה-אני אפרסם את הבגדים בנפרד, כמו שעשיתי עד עכשיו, ורק בנוסף אדגים אותם איך הם יושבים עליי.
הגרלות אמיתיות
נשמע מוזר, אבל נכון. אם לי תהיה איזה שרשרת יפה שלא אזדקק לה יותר, נעליים שכבר קטנות עליי או שסתם משהו יפה ונחמד שיכול להוסיף ללוק, אני אגריל את זה. אתם תשלחו לי את המיילים ואני כמובן אגריל בין המיילים. הזוכה המאושר מקבל אימייל על זכייתו בפרס הנכסף והוא שולח לי את המיקוד, ומכאן אתם כבר יודעים.
חלק מהתחרויות יהיו מיועדות רק למנויות, אז תרשמו!
רק שלזה יש חולשה קטנה-ההגרלות יהיו בתדירות נמוכה מאוד(שלא לומר נדירות), ויש סיכוי שתראו הגרלה רק פעם בחודשיים-שלושה.
זה בעצם כל החידושים. חלקם די סטנדרטיים, אחרים לא.
אני רק מזכירה לכם שוב-פירסומי הבלוגים יתחילו החל מהיום, ויגמרו עד לפוסט הבא. ובנתיים, עוד חלק קטן מהחיים שלי.
"אז קבענו?"
"כן"
"סבבה"
כך נראתה השיחה שלי באיסיקיו עם החברות שלי כשקבענו לאיזה סרט הולכים. כמבן שרצינו ללכת בתור רביעייה, אבל אז גילינו שהחברה השלישית שלי לא יכולה להגיע בסיבות אישיות. באסה.
שיעמום טוטאלי זה משהו שדי רגיל בחגים האלה. אתה צריך למצוא המון דברים לעסוק בהם, בעיקר בחופשה הראשונה. אז הלכתי לים ושוב פעם הייתה לי הזדמנות לעלות על ביקיני ולגלח את הרגליים שלי-מעולה. הכלב שלי הלך לוטרינר-טוב. יש לי פול טיים לעדכן את הבלוג-סבבה. אין לי הרבה שיעורי בית וגם גמרתי אותם-מדהים. אבל מה לעשות עם הזמן שנשאר? לבלות בזיפזופ בטלווזיה או שלשכב במיטה והקשיב למוזיקה האהובה עליי? ברצינות, באוטובוס שמסיע אותי הבייתה במשך 45 דקות מייגעות כיף יותר.
ואם כבר דיברנו על בית ספר, אז אני רוצה להגיד שעברתי לחטיבת הביניים. אבל בלי החברים מהכיתה. מה לעשות-אני צריכה לפתח סטייל קצת יותר טוב, וחולצות הטריקו המרושלות של בית הספר ממש לא יפות, אבל העובדה שיש כל-כך הרבה דרכים לקשור אותם ולהצמיד אותן לגוף, שהאפשרות שאחת הבנות תגיע בחולצה מרושלת בלי שום תוספת קצת מוזרה. עכשיו אני רק צריכה כמה חגורות לבנות. מה לעשות, יש לי אגן צר וצריך להבליט אותו בצורה הטובה ביותר. ולחשוב שלא עשיתי את זה קודם בבית ספר שלי...
אבל הבית ספר הזה די נחמד. כלומר-הוא גדול, אם משעמם לי בהפסקה יש לי מספיק מקום שבו אני יכולה להתהלך. יש שם קפיטרייה, והמחירים שם ממש נמוכים. לגמרי אבל.והבנות-וואלה, אבל כולן חמודות ונחמדות. לא כמו אלה שהיו איתי ביסודי. אני מקווה שהמצב שיהיה די ישמר ככה.
אבל הכי כיף-אפשר לדליק את הפאלפון ולשמוע מוזיקה בפול-ווליום. אחחח...החיים הטובים...
ערב חג. כל המשפחה מתכנסת אצל דודה שלי. כמו כל אשכנזייה, גם הפעם היה גפילטע על השולחן, אבל אף אחד לא אכל. מזל שסבתא שלי לא הכריחה אותי 
אבל חוץ מהגפילטע, היו על השולחן המון מאכלים-סלט עם אגוזי פקאן מסוכרים וגרגירי רימון(ואלה, הכול כל-כך טעים...), שובה, שזה מאכל רוסי שאני ואבא שלי כל-כך אוהבים, וכמובן שלל גבינות(למרות שהיה רק סוג אחד, אבל כמות גדולה) שאני ממש אוהבת.
מה שלבשתי זה היה שמלה לבנה שהגיעה לי כמעט עד הברכיים, ולא היה בה שום דבר מעניין. למראה הוספתי את הנעליים השחורות שלי בלי העקבים(לא שהיו לי כאלה...אני גבוהה מידי לגיל שלי, ואני ממש לא צריכה עקבים) וקשת כסופה. וכן, ניחשתם נכון-ניסיתי ליצור מראה של ילדה קטנה.
ומי חיכתה לי בערב החג? הבת דודה הקטנה שלי. למען האמת, היחידה שהיא אוהבת אותה לגמרי היא אני. את ההורים היא פחות אוהבת כי הם לא נותנים לה תמיד את מה שהיא רוצה ועושים לה מגבלות(גיל התבגרות מוקדם. אל תשאלו אותי לגבי זה, את גיל ההתבגרות שלי התחלתי בגיל 11, לפני שנה, לא בגיל 5...) ואח שלה הקטן שישן איתה בחדר לא ממש עושה לה את החיים מתוקים. סבתא שלה היא כמו ההורים שלה, ואת אח שלי היא פחות אוהבת כי לפעמים הוא דוחף אותה בצחוק(למרות שבזמן האחרון הוא לא דוחף אותה, ולפעמים אני מאיצה בו שיתן לה את היד שלו. חבל שאתם לא יודעים איזה חמודים הם ביחד...). ואותי? הייתה תקופה שהיא שבוע שלם התקשרה בשביל לדבר איתי, כל יום. כנראה שאני החברה הכי טובה שלה, אבל אני לא תמיד מקשיבה לה. מה לעשות, לפעמים היא פשוט חופרת 
חוף הים. אין מדוזות, הרוחצים מתחילים להתמעט והזדמנות מעולה להשוויץ בביקיני. אם נעזוב לרגע את העובדה שזמן ההכנה לחוף הים הוא ארוך מאוד, במיוחד לי, אז כל הבילוי נראה ורוד. וכחול. וצהוב.
הגענו לחוף הים, הנקודה הכי דרומית בעיר שלי. אפשר לראות משם אפילו את הנקודה שבה נגמרת העיר, וכמובן את הסמל המפורסם שלה שנמצא קצת יותר צפונה, ואפשר לראות אותו מכל חוף ים שנמצא בעיר. הגלים היו שקטים יחסית, ואפילו אחי בן ה-6 הגיע די עמוק. זה הקטע הנחמד, הקטע הבאמת טוב זה שלא שמענו אפילו מילה אחת הרמקול של המציל. וזה מה שנקרא: וי-פי!
הביקיני? אין לי כוח להעלות תמונות, אבל אני יכולה לומר שאתן יכולות למצוא אותו במשביר לצרכן. לבננה יש בגדי ים טובים. וכן, אתן יכולות גם למדוד. האחרונה שמגיעה לחנות אנטי-אופנתית!(והראשונה היא קורבן אופנה...טוב נו, מה זה משנה?)
טוב, אני צריכה לסיים את הגילוח של הרגליים שלי. לא יצא לי משהו בכלל כשהגעתי לים, ומזל שהיינו בקצה כך שהיו סביבנו מעט אנשים. אז עכשיו אני צריכה לגמור את הגילוח.
ביי ביי :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Lor(k)a