Now you got me screaming and I cannot shut up

כואב לי משמע אני קיימת.

רעב משמע אני קיימת.

אני לא בסדר משמע אני קיימת.

הכל מתחבר לי בחלקים קטנים ומשונים שלא הייתי מחברת ביניהם בעצמי, לא בטוחה לגמרי למה.

אתמול שרטטי את עצמי עם מספריים ועם הציפורניים והוספתי כמה נשיכות יפות,

זה לא קרה כבר הרבה זמן,

זה קרה בעיקר בגלל שהצטערתי ולא ידעתי איך להגיד סליחה ומצד שני כי רציתי רק קצת תשומת לב ותשתקו, אה לא רגע גם ככה לא מגיבים לי.

מתמטיקה מדכאת אותי ברמות שהיא לא אמורה.

אני לא אוהבת סופי שבוע כי יש לי נטייה לאכול בהם.

אני לא אוהבת את עצמי כי לאנשים נמאס ממני ומהשטויות שלי.

הרגשתי ממש רזה לפני כמה ימים ועבר לי.

"אז את נהנית לחתוך את עצמך, מה את רוצה שאני אעשה עם זה?"