Now you got me screaming and I cannot shut up

באופן כללי יותר מדי.

יותר מדי לחץ ולא כתבתי כבר כמה זמן.

אני לא אוהבת כשאני לא כותבת, אבל אני לא בטוחה שמהסיבות הנכונות.

הימים ה"אחרונים" האלה מתמרחים ונמשכים ואני בנאדם נמוך.

משבר כמו שהיה לי בחופש לא היה לי כבר חצי שנה לפחות, הוא היה משחרר וכואב ורטוב באופן מפתיע.

עומס והזמן כמו חול.

המון אוכל וקצת אוכל וחרא הבטחות ושום דבר לא מתקיים.

ואין לי כוח אז אני פשוט לא עונה 

ושקט.

לפעמים אני מדהימה את עצמי בכמות השקט שאני יכולה לאכלס,

לפעמים אני תוהה עד כמה לא בסדר זה עושה אותי כשהשיחות הכי מעניינות שלי היו עם עצמי.

לפעמים אני רוצה לבד,

ומגיעה למסקנה שגם לבד לא טוב לי.

אני סימן שאלה,

אל תציקו לי.