אני שונאת את הטלוויזיה החדשה.
אני שונאת את זה שנגמרה השנה.
אני שונאת את זה שהציונים שלי באנגלית רק יעלו.
אני שונאת את זה שאין לי כוח.
אני שונאת את זה שהוא יכול לדעת מה אני מרגישה רק מלהסתכל עליי.
אני שונאת את ה*** *** ולא זה לא הזין שלו.
אני שונאת את השלוש שנים וקצת האלה.
אני שונאת את עצמי על זה שפתאום זה נורא מפריע לי.
אני שונאת את הצבא.
אני שונאת את ה37 מעלות שיש בבוקר.
אני שונאת את המדינה המזדרגגת הזאת.
אני שונאת אותה כי באלי לחנוק אותה.
אני שונאת את השנאה שלו לסיגריות. (ואני לא עישנתי בחיים)
אני שונאת את ההורים שלו
אני שונאת את זה ש*** לא התחיל איתי שיחה שוב
אני שונאת את התלותיות המפגרת שלי בהכל
אני שונאת את זה שאין לי משמעת עצמית
אני שונאת את הבטן שלי
אני שונאת את הירכיים שלי
אני שונאת לעשות שעווה במפסעה
אני שונאת אוכל
אני שונאת אותה. אה שיט כבר אמרתי
אני שונאת את זה שהיא לא ממש מכירה בקיומי
אני שונאת את זה שגם אין לה ממש סיבה
אני שונאת את החוסר נוחות האשכרה לכתוב פה משהו כי יותר מדי אנשים שמכירים אותי קוראים פה
אני שונאת את זה שהם מגיבים רק אחרי כמה חודשים וזה במקה הטוב בו הם פוגשים אותי
אני שונאת את הבלוג המכוער הזה
אני שונאת את זה שאסור להפעיל מזגן
אני שונאת את המשפחה שלי
אני שונאת את המקרר
אני שונאת את המכוערת שראיתי היום בת"א עם הגרביונים והשיער המושלמים והרגליים הדקות
אני שונאת אנשים עם אנדרקאט
אני שונאת את הרשימה הארוכה והמחורבנת הזאת
אני שונאת את כולם
אל תיעלבו
זה בעיקר כי אני שונאת את עצמי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
