כשאני חופרת לא מגיבים לי <:
אני עדיין חולה מתה.
אני עדיין מתגעגעת אליו ואל הקטנה שלי
אני עדיין בארץ המסריחה והחמה הזאת
אני עדיין מיואשת
אני עדיין ישנה עד ארוחת צהריים
אני עדיין לא התחלתי את הסקיצות שאני בונה עליהן
אני עדיין לא פיתחתי את התמונות שרציתי
אני עדיין לא ירדתי קילו (למרות שחצי דרך עשינו עם המחלה המזדרגגת הזו.)
אני עדיין לא שולטת בעצמי
אני עדיין אנטיסוציאלית בעליל
אני עדיין מכורה לפרינג' ומפחדת פחד מוות באותו זמן
אני עדיין מתוסכלת קלות
אני עדיין לא השלמתי עם העובדה שיש תלבושת אחידה שנה הבאה (כי מה כאב להם פשוט.)
אני עדיין בהכחשה לקורס מתמטיקה של עוד שבועיים (קצת פחות.)
אני עדיין פתאטית
אני עדיין מחכה שמישהו יעיר אותי מהטשטוש הזה ויגיד לי להתאפס על עצמי כדי שאני אוכל להספיק את כל מה שתכננתי להספיק
אני עדיין מתרצת את זה שאני חולה בחוסר אנרגיות שלי (שאין לו שום קשר הגיוני לעובדה שאני אוכלת 500 קלוריות ביום בערך.)
אני עדיין כפופה
אני עדיין בלי אנדרקאט (שנהיה החלום החדש שלי רשמית - ווהו.)
אני רוצה שיכתבו לי מכתבים.
אני ממש רוצה שאנשים יתקשרו איתי
אם מישהו קורא את זה
ובא לו
שיכתוב לי
כל דבר
רשימת קניות
רשימת אכזבות
רשימת שמות
ציטוט משיר של להקת מטאל איסלנדית
רק תכתבו לי בבקשה.
כאילו, זה בתקווה שלא קשה לכם לבקש את המייל שלי...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
