אני תובעת לגמרי באי רצון ובאי חשק תהומיים
אני רוצה מיניות בשיא הכוח
ואוכל, אני פשוט רוצה אוכל, וזה אפילו לא כי אני רעבה,
ונורא לא באלי להוריד את האוזניות ולהקשיב לכם
או לנסות לתקשר איתכם,
לא, נורא לא באלי להשתדל טיפה כדי שיהיו לי חברים
לא, נורא אין לי כוח לשמור על האוכל (זה פשוט בלתי נמנע)
לא, נורא לא בא לי לחייך יותר
נורא לא באלי להשקיע, לא ללמוד, לא להיות נחמדה, לא יפה, לא כלום
אין בי כוחות וזה לא פיר להתלונן כי אני לא באמת טורחת
אני רוצה לישון ואני אף פעם לא טורחת ללכת לישון מוקדם
אני רוצה להתקלח כל החיים אבל הרעיון של לגרור את עצמי לאמבטיה לא קורץ לי
אני רוצה שהוא יהיה רק שלי ורק איתי אבל זה לא הגיוני ולא באחריותי
אני לא רוצה שהם יהיו החברים החדשים שלי, אבל צריך
אני לא רוצה להיות עצובה כל הזמן, אבל אני תלויה בזה
אני רוצה שיתייחסו אליי, אבל אני לא שם
אני רוצה לגדל אומץ שנקרא וויתור עצמי אבל קשה לי
אני רוצה להיות נחמדה יותר אבל למי יש כוח
אני רוצה לקבור את עצמי
אבל אני לא רוצה שתיעלם.
אני אוהבת כשיש חופש,
אני אוהבת כשאתה שלי,
אני אוהבת שרואים אותי,
וחבל שבגדים צבעוניים ויותר מדי אייליינר לא עושים את העבודה.