אני זאת שרדפה אחרי הארנב.
(מסתבר)
ויש לי הפרעות אכילה.
התחלתי לפתח אותן לפני כמעט שנה (פסח 2011),
לא,
אם תראו אותי ברחוב לא תגידו ישר "וואי איזה אנורקסית"
(מה שדרך אגב סתם מעיד על בורות בלי קשר)
כי אני לא בתת משקל.
אני חושבת על פוסט כזה כבר כמה זמן, ומאמר שקראתי בוואלה היום די אישר לי את המצב,
כמה דברים שמאבחנים אנשים עם הפרעות אכילה שהזדהתי איתם -
-ספירת קלוריות אובססיבית
- המנעות ממזונות מסוימים
- רגישות מוגברת לקור (משהו שאני כן יכולה להגיד שאני סובלת ממנו בשנה האחרונה בלבד)
- חוסר אנרגיה ותשישות (לא מונע ממני פעילות פיזית מוגברת)
- הכנתה של אוכל לאנשים אחרים בלי לאכול
- הרעבות
- הימנעות מאכילה בפומבי
- ירידה במשקל מביאה לתחושה של משמעת עצמית גבוהה ועליית לכישלון ואיבוד שליטה (בדיוק אני, חה)
- אי נוחות לאכול מול אנשים
- ביקורים תכופים בשירותים לפני ואחרי הארוחה
- דילוג על ארוחות וכמויות קטנות של מזון בארוחה עצמה
- יצירת סדר אכילה יומי על מנת לפנות זמן לאכילה ולהתרוקנות
- מראה נפוח בעקבות אגירת נוזלים (לא סגורה על זה)
- עיסוק מוגזם בצורת הגוף
- שימוש מוגזם במסטיקים ובסוכריות מנטה ("את יודעת אני חושב שאף פעם לא ראיתי אותך בלי מסטיק")
לא.
אני רוצה או צריכה עזרה.
הכל מעולה, נראה לי.
זה מצחיק כי עד עכשיו דיברתי על זה רק עם שני אנשים וגם לא בכזה פירוט.
חה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
