זה כמו להתעורר כאן אבל להרגיש שם

שנאה.

 שנאה זה רגש חזק, אולי יותר משאר הרגשות הקיימים. רגש חזק ורע בו זמנית. בידיים הלא נכונות הוא יכול לגרום להיסטוריה להשתנות לרעה. לאדולף היטלר, מימיו כבן נוער שרצה לטפל באמו החולה בסרטן, הייתה שנאה עזה כלפי היהודים. רופא יהודי הזריק חומר ניסיוני היישר אל האזורים הנגועים בסרטן של אמו של אדולף, טיפול אכזרי ומכאיב. כעבור מספר שנים אדולף קפץ קפיצת ראש היישר אל הפוליטיקה הגרמנית המזדקנת, ונהפך לסמל לכל אותם צעירים שרוצים שינוי בגרמניה עמוסת היהודים. זכרונה של אמא שלו, הנלחמת וגוססת מהסרטן שאכל את גופה, גרם לאדולף חביבנו למקד את המאמצים הפוליטיים שלו בהעפת היהודים לעזאזל מהחיים הנוחים בגרמניה. הוא עולה לשלטון, רוצח שישה מיליון יהודים, על הדרך מביא למותם של עוד 24 מיליון חיילים ואזרחים מכל רחבי העולם, ותלה את עצמו יחד עם אהובתו אווה בראון בבונקר בברלין.

 השנאה הזו, המטורפת, הביאה את השלטונות הגרמניים למציאת הפתרון ל"בעיית היהודים" בכל העולם למה שהוגדר בספרי ההיסטוריה כ"שואה". שואה זה בעצם רצח עם, נגיד ויקום מנהיג פסיכי שיחליט להיכנס בכל הערבים שגרים בגליל ולירות להם בראש אחד אחד, זה ייחשב כשואה. רצח עם, בקיצור. לא הייתה הצדקה למעשים האלה, אבל היטלר היה המנהיג הבלתי-מעורער, ומי יתווכח עם המנהיג? הרי, זה אוטומטית משפט צבאי וישר לערימת הגופות.

 לכן, כשהיום בערב יגיע יום הזכרון לשואה ולגבורה, תחשבו על אותו איש שהשנאה הובילה אותו לרדוף עם, העם שלנו, ובעצם את כל מי שהיה שונה מהגרמנים "האמיתיים" של אותה תקופה. לא רק יהודים נרצחו, אלא גם נכים, הומואים ולסביות, ואפילו חולי נפש. כל מי שלא היה טהור ובריא תחת אותם תנאים של היטלר, חטף כדור בראש יותר מהר משהספיק להגיד "היידי בת ההרים". כזה הוא היה, פרפקציוניסט. לא ראה בעיניים בגלל כל השנאה והתיעוב שהכילה את כולו. 

 כשהצפירה תישמע ברחבי מדינת ישראל ביום שני ב10:00 בבוקר תסתכלו סביבכם, ותראו את כולם מרכינים את הראש. עם בלי עבר הוא עם בלי עתיד. אנחנו חייבים לשמר את זכר השואה כדי שהיא לא תחזור על עצמה. סביבנו, המזרח התיכון משתנה בקצב מטורף. נשיא מצרים לשעבר יוצא להורג בשבועות הקרובים, מדינה פלסטינית ככל הנראה תקום בספטמבר, שלטונות דיקטטוריים כמו בלוב ובסוריה מופלים על ידי האזרחים שדורשים שינוי. אי אפשר לדעת מה יהיה מחר, לכן צריך לשמר את זכר השואה ולזכור שבלי כל אותם גיבורים שנלחמו בשביל המשך קיום העם הזה, לא היה סיכוי שהיינו חיים בישראל היום. לא היה סיכוי שהיינו שורדים. 

 יהי זכר קורבנות השואה ברוך, רק חדשות טובות, לכולנו.
סבלנו מספיק.