אני מוציא את הבגדים מהתיק של הסופ"ש ונתקל בחולצה שלבשתי בשישי בערב. דווקא אחת המגניבות שיש לי, אוזניות צבעוניות כאלה מצוירות עליה. זה מה שאני אוהב בפאקינג ספונטניות הזו, בלהגיע למקום שאני לא מכיר בו אף אחד ולהתנהג איך שאני רוצה, כמו איזה אידיוט מוחלט, להשתחרר מהכבדות ולגלות את עצמי זה ממש כיף. להגיע למסיבה, לפגוש מישהי, להתחיל איתה ולהכיר בנאדם נהדר. זה אשכרה עשה את הסופ"ש הזה לטוב יותר ממה שהוא כבר היה יכול להיות. בימים האחרונים, שבוע שבועיים ככה, אני קם כל בוקר ויודע שיהיו הפתעות. הרבה יותר סבבה לי עכשיו ולא צריך לחשוב יותר מדי.
כל האובר-ניתוח הזה מיותר לחלוטין, ולמזלי הייתי עייף בטירוף אחרי ארבע שעות נסיעה ו20 שעות על הרגליים כשנפגשתי איתה ככה שלא היה לי כוח לחשוב, וזה גרם לי להנות הרבההה יותר ממה שציפיתי. אין חרטות, כיף לי. וזה מה שחשוב.