זה כמו להתעורר כאן אבל להרגיש שם

אחי הקטן חלם שיהיה לו דג זהב. בכל לילה לפני השינה הוא היה יושב על הברכיים עם ידיים מונחות בתנוחת תפילה ומילמל לעצמו "אלוהים, בבקשה תגיד לאבא שייתן לי דג זהב", ככה שלוש פעמים ברצף, נישק לעצמו את כפות הידיים, ונכנס למיטה. מדי פעם כשהייתי מתארגן לשינה הייתי עובר ליד החדר שלו ומסתכל עליו בשקט, כדי לא להפריע לטקס הקטן הזה שהוא עשה בינו ובין אלוהים. הסתכלתי עליו מכווץ בריכוז, כולו משוכנע בכל ליבו ונפשו שהנה הוא יקום בבוקר ודג הזהב יהיה במיכל זכוכית קטן על השידה שליד המיטה שלו, הכל בזכות התפילה הזו הקטנה והאמונה הזו הגדולה. לאבא שלנו הייתה, ועדיין יש בעיה עקרונית עם בעלי חיים בבית. הוא טען שיש לאמא מספיק עבודה עם הניקיונות אחרינו ובעלי חיים רק יעמיסו על העומס הגדול ממילא, והוא פחד מכלבים ואיכשהו קישר את הפחד הזה לפחד מכל בעלי החיים באשר הם, גדול או קטן, עם קרניים מחודדות או עם זנב מכשכש. כשאחי הקטן ביקש ממנו דג זהב בפעם הראשונה הוא כמעט נפל מהכיסא. הוא התחיל לגמגם וזה הסתכם בזה שאחי הקטן התחיל לעשות המון מטלות בית כדי לשכנע את אבא שלי לאמץ דג זהב.

ומה הוא לא עשה כדי לשכנע אותו? קרצף את הרצפות, הבריק את החלונות, מירק את הצלחות וחיטא את האסלות, אבל אבא בשלו. אחרי שאחי הקטן נשלח לגזום את השיחים עם מזמרה אבא שלי אמר לו שהוא צריך להוציא בתעודת סוף השנה ממוצע 90 ורק אז אולי הוא ישקול בחיוב לאמץ דג זהב. אולי זה נראה לכם הזוי לגמרי בשלב הזה, אבל מבחינת אבא שלי כל בעל חיים שנכנס לבית זה איום מידי על כל הבית, והוא יעדיף להתפטר מהעבודה שלו כמפקח אזור בחברת אבטחה ולעבור לעשות ג'אגלינג עם בקבוקי תבערה לפני שהוא יכניס אפילו אוגר לבית. וכך, אחי הקטן הולך שפוף ראש ומבואס מהחיים, נכנס למיטה אפילו בלי התפילה הקבועה, ונרדם מכונס בבועת העצב שלו. 

כשמגיע הבוקר אני שומע טפטוף מבעד לחלון. אני פותח אותו ודג זהב צונח לי על הכרית. אחריו עוד אחד פוגע במסגרת של החלון, ועוד אחד במזגן, ועוד אחד ברשת היתושים. הזרם הולך ומתגבר ואני מתבונן בתופעה המוזרה הזו ותוהה אם זה הכל חלק מחלום ממש ממש מוזר שאני חולם, ופתאום אחי מתפרץ לחדר בצעקות "זה קורה! זה קורה! הוא הקשיב לי!" ונועל נעליים ומדלג שתייםשתיים במדרגות לרחבה בין הבניינים של השכונה. בבוקר הזה אף אחד לא יצא מהבית והחזאים לא ידעו בדיוק להסביר את הגשם המקומי המאוד-מוזר הזה,  אבל כל מי שהתבונן יכל לראות  את אחי הקטן רוקד בין הדגים, כאילו הוא הדייג היחידי בעולם.