זה כמו להתעורר כאן אבל להרגיש שם

לא באמת קל לי להיפתח לאנשים. היו מצבים שבהם מצאתי את עצמי נפתח לאחרים והם התרחקו, אז למדתי לשמור לעצמי את המחשבות והרגשות, ולהוציא אותן במינון נכון בגישה נכונה בבלוג הזה ובכתיבה פרטית יותר. אם תדפדפו לתחילת הבלוג הזה תוכלו לראות המון פוסטים ישירים וילדותיים וחפרניים, שבחלוף הזמן רפרוף עליהם יכול מאוד להביך אותי. אני לא אוהב לכתוב על עצמי בישירות בבלוג הזה. תמיד מעדיף את הזווית הזו של הסיפורים הקצרים מאשר החשיפה הישירה. מפחד לשעמם אתכם, אפילו לגלות כמה החיים שלי משעממים, למרות שבתכל'ס הם לא. הם יציבים והשגרה נעה בין עבודה ליצירה, אבל משעממים הם לא. אחת הסיבות שאני כותב פה, וזה משהו שהבנתי השבוע, היא כדי שבעוד 30 שנה אני ארצה להיזכר איך הייתי בתור (מר) בחור צעיר שאוהב את המוזיקה שלו רועשת ואת הבירה שלו טעימה. הכי קל לעוות זכרונות לטובה, אבל אני לא רוצה את זה. אני רוצה להגיע למצב שבו אני כותב את המציאות כמו שהיא הייתה, ואת הזכרונות כמו שהם קרו. התחלתי השבוע את העשור השלישי של החיים שלי ואפילו קיבלתי מתנה מהעבודה, וקודמתי בהפתעה גדולה מבחינתי. נכון לעכשיו אני במטבח, ונהנה מזה. אני אוהב לבשל ואוהב אנשים, אז זה מסתדר לי יפה. המשמרות נוחות וזו קריעת תחת רצינית אבל מהסוג הטוב. כיף לי להרגיש שמעריכים אותי בעבודה הזו, כי באמת שזה לא קל לי. אני מוצא את עצמי נתקל בחוויות חדשות ובאנשים חדשים כמעט בכל יום, ונלחם לקום מהכיסא של המחשב ולצאת מהבית, רק על סמך העובדה הפשוטה שיש לי עולם שלם להכיר ולחוות, וחבל לבזבז את הזמן הזה, כי הוא לא יחזור. כמו שהכותרת הבאמת מגוחכת אומרת, החיים לא יחכו לי, ואני מבין את זה. עכשיו זה הזמן להשתכר ולזיין וליצור ופשוט, לא יודע, לחיות. זו השאיפה שלי לעכשיו, ושיבוא מה שיבוא. אין לי פחד ממה שלפניי, אלא התרגשות די גדולה, למען האמת. יש כמה דברים בדרך וכמה דברים שקורים עכשיו, וזה מאוד נחמד. אני לא רוצה שהזמן שלי לעלות למעלה, או לרדת למטה (בחייאת, הזקנה הזו שהתרסקה עם האופניים זה באמת היה מצחיק.) יגיע ואני אמצא את עצמי שואל מה עשיתי עם עצמי ולאן הגעתי. אני רוצה לעשות ואני רוצה להגיע לפני שהזמן יתפוס אותי. אני בתקופה שבה אני מתהווה ומרגיש שאני נהפך למוכן יותר ויותר לכל מה שלפניי, אהבה נורמלית-עבודה טובה-אושר כללי, כי זה מה שמגיע לי וזה מה שיקרה. וזה מה שיש לי להגיד על עצמי (חחח), עכשיו קחו שיר מעולה ואנרגטי, כמו שצריך.

עריכה: 

רציתי להגיד תודה לכולכם. להגיע למומלצים זה כבוד גדול, שבכל פעם מחדש מרגש אותי. תודה על התגובות החמות, הלייקים ועל זה שאתם הופכים את האתר הזה למקום בטוח שאני אוהב באינטרנט. לא הייתי מגיע לשום מקום בלי הקוראים שלי, ואני מודע לזה ושלם עם זה. זה לא עניין של כשרון, ולא עניין של תזמון נכון או גישה נכונה אל הקורא. מה שחשוב באמת זה מי שקורא, ובורכתי בקוראים מפרגנים ותומכים. אז תודה לכם, על הקריאה, ההבנה, התמיכה ובעיקר האהבה האינסופית. אני מקווה שלא אאכזב אתכם ואמשיך לבדר ולשמח אתכם. 

מר בחור