זה כמו להתעורר כאן אבל להרגיש שם

הנעליים מתחככות במדרכה והרוח עומדת מולן כמו חומה בלתי נראית שמפרידה ביניהן לבין המשך הדרך. אבל זה לא עוזר לה, הן מתקדמות. חולפות על פני עמודי תאורה, מכוניות, ונעליים אחרות, חלקן מתקדמות כמוהן וחלקן מחוברות לפדאלים של אופניים, מדוושות את דרכן לאנשהו, מדוושות כי אין ברירה, ומתקדמות כי הדרך קוראת להן. בואי תכבשי אותי, בואי תספגי את מה שעברתי. בואי ותקחי אותי כמו שאני, חשופה ולוהטת ופרושה לפנייך, מחכה רק לך, והן דוהרות וחושפות ומגלות את הנסתר שנהפך לגלוי שנהפך לידוע,

והרגליים דוהרות ונשלחות קדימה, אחת אחרי השנייה בסדר מופתי, מסונכרן עם המוזיקה ועם הפקודות מאי שם במפקדה שבין האוזניים. להמשיך עד הכיכר, להמשיך עד המכונית, להמשיך עד המזח. בין השירים יש את השקט הרגעי שבו הרעש היחידי שנשמע זה רעש הרגליים פוגעות בדרך ורעש הנשימה המבולגנת, המהירה. הרגליים רוצות להפסיק, הן חייבות מנוחה, וכואבות מהשורש עד קצה העלים האחרונים שבקצותיהם, ובכל זאת נשלחות קדימה, מודעות בסוף ההתחבטות הקצרצרה שאין להן ברירה ועוד קצת והן שם. חולפות על פני מקום עצירה פוטנציאלי ועל פני זוג שעוצר ומתבונן בשקיעה, אחוזים בחיבוק. ברגע הזה המפקדה שולחת פקודה של דמיון, והריצה נהפכת למהירה יותר והעומס על הרגליים פוחת באורח פלא. אין דבר שיוכל לעצור אותן כרגע. העיניים נשלחות מטה לרגע, מתבוננות על הטירוף שמשתולל למטה, וקדימה אל הדרך,

והעיניים, העיניים עושות הרבה עבודה. מתכננות את הדרך, בוחנות אתגרים ומסלקות מכשולים. נהגים מקצועיים\אחראיים קוראים לזה "תכנון נסיעה". אתם יודעים, כדי שלא יהיה בלגאן שלם אחר כך. מתבוננות על העוברים והשבים, חלקם לבושים בחליפות ריצה שכאלה וחלקם לבושים בטרנינג ספונג'ה, חלקם עם נעליים שכנראה עלו מלא כסף, וחלקם עם כפכפים. העיניים רואות הרבה פנים במהלך המסע הזה, חלקן מוכרות וחלקן זרות לגמרי. הן אוהבות לנסות ולחדור אל המוח של העוברים והשבים. לראות מה מטריד אותם, לראות באיזה מצב רוח הם. המבט, לפעמים, אומר הכל.

אני רץ במסלול קבוע שבו למעשה הדבר היחידי שקבוע זה המסלול. החיים מתרחשים לי מתחת לרגליים בכל יום, קצת אחרי השקיעה. המוזיקה שאני שומע, הקצב שבו אני רץ, מזג האוויר, הריחות, הרעשים, האנרגיה, מצב הרוח, הכל משתנה והכל נזיל וזורם. בכל ערב אני יוצא למסע חדש-ישן, שבו אני קובע כל מה שקורה, ונותן לרגליים להוביל אותי לאן שאני צריך להגיע.