זה כמו להתעורר כאן אבל להרגיש שם

כל הלילה לא הצלחתי להירדם. התהפכתי במיטה, מלמלתי לעצמי "הנה נהרס לך הסופש" והמחשבות דהרו וחזרו ודהרו וחזרו. והגוף כאב כמו שהוא יכול לכאוב אחרי השבוע העמוס הזה... והיא לידי, שוכבת, שקועה בחלומות שלה. אני מסתכל עליה לרגע ותוהה אם אחרי ארבעה חודשים ביחד, אני עדיין חלק מהחלומות שלה. חלק מהעולם הקטן שנוצר מבעד לעיניה העצומות, מהיס פלאנט שיש שם בדמיון שלה. הבוקר מגיע והיא מתעוררת ויוצאת לעבודה ואני מתעורר אחריה, מבקש חיבוק ואיכשהו מצליח להירדם מיד אחריו. 

התחלתי ללמוד היום, בחדר מחשבים קטן באוניברסיטה שעל הכרמל. עשיתי מבחן באנגלית ומחר אני מתחיל את הקורס הראשון שלי. נסעתי הביתה עם זוג סטלנים שדיברו על כל מיני צבעים ואיכשהו הצליחו להביא אותי הביתה בשלום. טוב לי, אני מתרגש ואני לא לבד.