זה כמו להתעורר כאן אבל להרגיש שם
|
| 12/2013
לעשות סדר בבלאגן
הקופסאות הקפואות של האוכל נופלות ומתרסקות על הרצפה כמו אבנים של דומינו, אחת אחרי השנייה, ויוצרות סדר מבולגן ויפה על הרצפה. עוף שוכב ליד ירקות קפואים כשמרק מטיל את הצל שלו על כולם, מגיע לכל פינה יבשה במטבח. היא מסתכלת על זה ומתיישבת על הרצפה, מוציאה מכיס סיגריה ומעשנת אותה כמעט עד הסוף. היא זורקת אותה עדיין מעלה עשן לגינה למטה ומחליטה לסיים את הספר שהיא קראה בחודשים האחרונים. רואה אחרי זה "שובר שורות", ויוצאת לארוחת ערב אצל חברה, לחייך, לחייך, להעמיד פנים. להגיד שטעים, להגיד שטוב, להגיד תודה רבה ולאכול עם סכין ומזלג כמובן. כשהיא חוזרת הביתה היא רואה שהבניין בוער מהגינה למטה ועד דודי השמש למעלה. הכל הופך ללפיד בוער תוך שניות וכולם לקחו את עצמם וברחו משם, אבל היא עוברת מעל הסרט המשטרתי, מנערת מעצמה את הכבאים שמנסים לעצור בעדה, נכנסת מבעד למה שהיה דלת הכניסה, ועולה שתי קומות ברגל. כשהיא נכנסת הביתה היא רואה שהקופסאות עדיין שם, עוף שוכב ליד ירקות קפואים כשמרק מטיל את הצל שלו על כולם. היא לוקחת מטאטא ויעה ומתחילה לאסוף הכל לפח, מעמיסה על השקית השחורה וכשהיא מסיימת קושרת אותה. היא מתיישבת על הרצפה ומדליקה עוד סיגריה, צופה באש אוכלת את הכל, ומפשירה קופסאות של אוכל קפוא.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
