זה כמו להתעורר כאן אבל להרגיש שם

האמת שהתקופה החדשה הזו כל כך הזויה שאין לי אפילו רגע לחשוב עליה ולעכל אותה.

אחרי קמפיין הדסטארט משוגע לגמרי הצלחתי לממן את הספר הראשון שלי שיוצא לחנויות בעוד שבוע מהיום, אני מתאמן וצובר בטחון עצמי מחודש בכל היבט אפשרי, אני פותח וסוגר מעגלים, ואני אפילו מתקעקע שוב בקרוב. כשהקיץ נגמר מצאתי את עצמי תלוש לגמרי מהמציאות, לא זיהיתי את עצמי במראה. הקדשתי את עצמי כל כך עמוק בקשר האחרון שלי שלא זיהיתי את עצמי כשהוא נגמר בהיסדקות איטית ומייאשת. אז פשוט נרשמתי מחדש לחדר הכושר באוניברסיטה, הייתי מתאמן שם שעתיים ביום, קניתי גיטרה וקיבלתי תופים מחבר של אבא, ופשוט התמקדתי בעצמי לראשונה בחיי. אני בריא יותר וחזק יותר מאי פעם (35 עליות מתח ברצף אתמול, Bitch) גם פיזית וגם נפשית. ללא ספק ההחלטה הנבונה של השנה המשוגעת הזו היה לחתוך מהקשר הזה לפני שהוא היה הורס אותי לחלוטין, וזה לא משנה כמה אהבתי אותה וכמה פעמים ביום היא מתקשרת עד השבוע ממש. עכשיו יש לי שיר חדש(ה) בלב ואנרגיות פסיכיות לטרוף את העולם, והכל באמת טוב אצלי. אני עובד בשתי עבודות בו זמנית והשבועות פשוט טסים לי לקראת המעבר למרכז, שיבוא כבר יאללה נשבר הזין.

מה שכן, אני כנראה אסגור את הבלוג הזה בעוד שבועיים. אין לי זמן אליו ואת הכתיבה שלי אני מפרסם באפיקים אחרים, אבל היי, היה טוב וטוב שהיה, ובעיקר טוב שנגמר :) 

פיס אאוט