לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זה כמו להתעורר כאן אבל להרגיש שם




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

9/2013


ארבעת פרשי האפוקליפטה דוהרים דרך השמיים הבוערים באזמרגד. האוויר מלא בריח של גרביים משומשות וסיגריות של סוף ואווירה של גיהנום על פני אדמות חרוכות. הם דוהרים ומנמיכים עוף, מרגישים לחץ באוזניים ומחפשים מסלול נחיתה. כשהם מוצאים אותו פעמוני הכנסיות ברחבי היקום מצלצלים וכמו במשחק מעוות של עברייני הגורל מסלול הנחיתה נהפך למלונתו של הכלב הגדול והמחורפן בעולם. ברגע האחרון הם מתחמקים מהד הנביחות והריר הארסי אך קללות הבהלה נמשכות לנצח. כשהם מגיעים לאדמה נקייה הם מחנים את הסוסים תחת עץ תמר ומנסים לחשוב מה לעזאזל עכשיו. רימוטזל שוקל לוותר בכל הכוח. לעזאזל המשימה, לגיהנום הכוונה, אין לו כוח לחרא הזה. הוא זקן מדי ותשוש מדי מכדי להמשיך עם המסע המיותר הזה. קר לו, הוא עצבני ונעלי הרכיבה עושים לו יבלות בין הבהונות הכפולות. ולעומת זאת, פאנברה רענן כמו סוסו הנאמן באחו של אחרי הגשם הראשון. הוא מטורף על הריגוש שבמסע, ובגדיו עדיין מוכתמים מטפטוף הגופרית הראשון שבו נתקל,איפשהו בין מרסיי לברצלונה. העננים מתקדמים מסביב וההרס לא מסביר פנים, אם כי מרגיע בדרכו הסופית. צרחות נשמעות מהחלל החיצון וחוצות את כל העננים שמסביב. הסוסים זעים באי נוחות, וזלזול הגורל בארבעת הפרשים נוטף מכל גזע עץ אלון שבסביבה. עם עלות השחר הם ימשיכו הלאה, למקומות שלא נהרסו עדיין, לעולמות שלהם החורבן הוא נגע זר.
נכתב על ידי , 18/9/2013 22:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עננים ומאווררים


ברגעים מסוימים נדמה לי שהמטוס עומד במקום, מחליק את דרכו על מצע של נוצות קטיפה מתחת לכחול הגדול שמעלינו. אין בכלל ספק שהוא מתקדם מאוד מהר, אבל מהסתכלות של הרגע הראשון נראה שכאילו שמו אותו על מצב עמידה והטייס הלך לשירותים או משהו כזה. השמש נמצאת מימיננו ובינינו מפריד כלום. כשישבתי עם אלוהים בבית קפה הוא סיפר לי איך הוא אוהב ימים כאלה שהעננים מסתדרים ככה שהם יוצרים חומה שמפרידה בין הטירוף על הקרקע לשלווה המיתית שלמעלה. זה מרגיע אותו ומאפשר לו לסדר מחדש את לוח המשחק שלו. להזיז את הכלכלה שני צעדים ימינה, את תהליך השלום שלושה צעדים קדימה, להפחית את מינון המוות ולהגדיל את מינון הילודה. מבחינתנו הכל משחק גדול ומשוגע, עם חוקים משתנים וכלל ברזל אחד שכולם דואגים איכשהו לשכוח. 

 

היא אמרה לי פעם שאם היא הייתה יכולה היא הייתה הולכת תמיד עם מאוורר צמוד, כדי לסלק ממנה את כל הכוונות הרעות. הייתה משרטטת ומתכננת תכניות על לחלק מאווררים לכולם, ואולי אם הרוח תהיה מספיק חזקה הכוונות הרעות יישטפו מתחת לגלים של הים הגדול. זה כבר חמישה חודשים שהיא עושה צ'ק-אין בגן עדן, ולי נשאר רק לחפש אותה בתוך ציפור מתכת גדולה בין העננים שמעל הים התיכון, מחפש אמירת שלום או סתם חיבוק של רגע אחרון וקפוא בזמן. 

נכתב על ידי , 17/9/2013 14:56  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בן: 32

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , החנונים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למר בחור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מר בחור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)