כן, אני ממחזרת אנימציות כי אינלי כוח להכין חדשות. תחיו עם זה 3:
החודש הקרוב, אני מקווה, הולך להיות עמוס מאוד בשביל הבלוג: אני מתכוונת להעלות את המידע על הסיבובי הופעות, פוסטים סדירים ולהשלים כל מיני פערים שלי. בסוף הפוסט יש הודעה חשובה, רק שתדעו (:
אבל עכשיו אני אעצור את החפירה שלי ונתעסק בפוסט; מיד אחרי זה יעלה גם פוסט מידע על ה"Marvelous Party Tour" ועוד.
משהו לגבי הסיבובי הופעות: קיבלתי הודעה במייל ובה שאלו אותי למה אני עושה את זה. אני אענה לכם: אני עושה את זה בגלל שאני חושבת שכדאי שתדעו, מי שנכנס לבלוג - גם על העבר של הלהקה. כלומר, אם אתם מתעניינים או משהו, יש מתורגם בצד. (:
ד"א, החלפתי אייקון, קרדיט לאולסן. מה דעתכם? (:
סיבוב הופעות של ניק באמריקה הדרומית?
יש שמועות שניק יוצא לבד (בלי האחים שלו, בלי הלהקה שלו) לסיבוב הופעות באמריקה הדרומית (והנה התנפצה התקווה שהם יתאחדו לסיבוב הופעות או אלבום ביחד). כרגע זה לא בטוח, הדבר היחיד שיודעים הוא שניק נוסא בוודאות לארגנטינה. לגבי סיבוב הופעות? לא ברור.
ניק במשחק סופטבול באריזונה, נגד ג'ורדן ספרקס.
אם אנחנו מדברים על ניק[סוף סוף הוא חוזר לאט לאט לכותרות], ניק שיחק סופטבול באריזונה, נגד בין היתר ג'ורדן ספארקס (זמרת)-
ראיון עם ג'ו מאוסטרליה
הראיון היה בתחנת רדיו אוסטרלית ולמרות זאת הוא הוקלט בזמן שג'ו היה בטורונטו [כמו שאפשר לשמוע, הוא בטלפון].
אין, כל הראיונות האלה, למרות שהם חוזרים על עצמם, הם קורעים מצחוק XD
ג'ו וקרלי קלוס במשחק הפולו של הנסיך ויליאם
בפעם שעברה אמרתי שג'ו שיחק פולו, ולאחרונה שוחררו תמונות של ג'ו עם הדוגמנית קרלי קלוס [18] בתא צילום ליד.
החשדות מהתמונה השלישית היא שמתפתח משהו ביניהם. מה אתם חושבים? מתאים להם להיות ביחד?
הכתבה הבאה מובאת מתוך מגזין "People":
הנסיך וויליאם הוא לא היחיד שהבקיע במשחק הפולו ביום שבת.
ג'ו ג'ונאס היה במצב רוח מרומם בחגיגת הניצחון של הנסיך וויליאם במשחק הפולו בסנט ברברה, עם גברת מיוחדת לצידו: הדוגמנית קרלי קלוס.
לפני המשחק, ג'ונאס, 21, וקלוס, 18, השתטו בתא צילום בחסות ג'אק ווילס, בית האופנה הבריטי שעיצב את הבגדים למשחק.
בתמונות השחורות לבנות החמודות, הפוזות שלהם נעות מרציניות למשתטות- רומנטי. בתמונה האחרונה השניים מביטים לעיניים אחד של השני.
ג'ונאס וקלוס היו קרובים אחד לשני במשחק, ולאחר שנראו כאילו מפלרטטים אחד עם השני, ישבו ודיברו.
מה דעתכם? מתפתח משהו שם, או שכרגיל אנשים מגזימים?
ניק ממשיך בחיפושים שלו עם האולפן הנע שלו.
ניק ממשיך בחיפושים אחר הכוכב הבא באוטובוס שלו - שהוא גם אולפן הקלטות נע:
How cool it that?!
ג'ו מדבר על התמיכה של המעריצים ועל הקליפ של "See No More"
ולמי שעוד לא ראה את הקליפ ~
הקליפ יצא מדהים. לא ככה? 3>
הצביעו לאחים!
החלטתי לרכז את כל התחרויות כרגע שאחד משלושתם מועמד, או כל מיני כאלה.
1. ג'ו - TCA 2011
ג'ו מועמד לשתי קטגוריות השנה, ב-TCA:
כדי להצביע היכנסו לפה: teenchoiceawards.com
ולחצו על "Vote". כרגע לא תוכלו להצביע כי יש בעיה במשתמש שפתחתי לבלוג - מי שבכל זאת מצליח להיכנס להצביע, הוא יבקש מכם שם משתמש וססמא:
-מנקודת המבט של ניק, שבוע אחרי האירוע, יום לפני ההלוויה-
המצב בבית לא השתנה מאז שחזרנו. קווין בחדר, פורק הכל על הגיטרה ויוצא רק לארוחות. ג'ו נעול בחדר, בדיכאון, לא יוצא לשום דבר. מנדי וג'ו עדיין בריב, כי למרות ששבוע עבר, ג'ו עדיין טוען שזאת היתה אשמתה. טיילור ומיילי עם מנדי, תומכות בה, וראיין ואני יושבים בחדר ומנסים לפענח מי זה המאסטר. טוב, אני מנסה לנסות לגלות מי זה המאסטר וראיין מנסה לגרום לי להסכים להיות החבר שלו, למרות ההסכם שלנו. לא משנה כמה חשבתי, לא יכולתי למצוא שום רמז למי זה היה. לא היו שם שום רמזים, המתקן לא נראה היה כמו משהו שמישהו שאנחנו מכירים יכול לעשות. נשמעה דפיקה בדלת. ירדתי למטה במהירות, ראיין נגרר אחריי. בדלת עמדו גארבו וג'ק. מצד אחד שמחתי לראות אותם – מצד שני, מה היה הטעם שהם יבואו אם לא קווין ולא ג'ו יתייחסו אליהם? "היי," ג'ק חייך. "שמענו מה קרה עם החברה שלכם, וחשבנו לקפוץ לנחם." "תודה," חייכתי אליו, ומחקתי את החיוך מפני במהירות. "אבל אנחנו לא ממש במצב למבקרים. ג'ו שבור מהמוות של ג'סיקה – היא היתה החברה שלו, ולקווין נשבר הלב. זה סיפור דיי ארוך, אבל אני כנראה היחיד מבין שלושתנו שתוכלו לפגוש עכשיו." "אני מוכן להסתכן," גארבו חייך. שניהם נכנסו פנימה והתחלתי לספר להם את הסיפור, אך גארבו קטע אותי באמצע ועלה למעלה – 'לנסות לדבר עם קווין'. לשם שינוי, לא האמנתי לו.
-מנקודת המבט של גארבו-
לא סתם עזבתי באמצע הסיפור. אחרי הכל, למה אני צריך לשמוע אותו שוב? הייתי שם ; חוויתי את זה; עשיתי את זה. היו סיבות למה רציתי להרוג את ג'סיקה- למה הרגתי אותה. אבל כרגע אף אחד מהסיבות האלה לא היו הכרחיות כרגע. למעשה, לא מצאתי סיבה כלשהי לספר להם שאני הוא זה שנתן את כל ההוראות. בשביל מה? "גרג?" שמעתי קול מוכר. לא פלא; הופעתי עם הרבה אומנים. "זאת אני, מיילי. מיילי סירוס," הנערה הוסיפה. הרמתי את ראשי – היא התבגרה מאז שהופעתי איתה. הרגשתי פרפרים בבטן... זה לא קורה לי. "אני זוכר אותך," חייכתי. "ואם את רוצה, את יכולה לקרוא לי גארבו. זה בסדר, כולם קוראים לי ככה." "מה אתה עושה פה?" היא שאלה. "רגע, תן לי לנחש. המוות של ג'סיקה?" הנהנתי. "אני מצטער לשמוע," מלמלתי. "אל תדאגו, יהיה בסדר." "אני לא הכרתי אותה הרבה, אז עליי זה לא משפיע כל כך חזק כמו שזה משפיע עליהם. אבל זה עדיין עצוב," היא מלמלה. ראיתי את הנערה הבלונדינית – טיילור סוויפט, עזבת משם, משאירה את שנינו לבד. היא ראתה משהו שאנחנו לא ראינו? "אז.. מיילי," אמרתי, מנסה לנשום. "הנה הטלפון שלי," אמרתי והושטתי לה דף קטן, כותב עליו במהירות את המספר שלי. "תתקשרי מתישהו." "בטח," היא חייכה, והתפצלנו.
-מנקודת המבט של מיילי-
הצטרפתי אל טיילור מיד כשגארבו פנה לדרכו. התיישבנו בחדר האורחים, מדברות. "אז... מה פספסתי?" היא שאלה בחיוך. הסמקתי. "הוא נתן לי את המספר שלו. אני לא חושבת שזה הזמן הכי טוב בעולם לצאת, את יודעת. עם כל מה שקורה." "זה לא יימשך לנצח, את יודעת." היא מלמלה. "אני חושבת שאנחנו צריכים לדבר עם ג'ו. הוא צריך תמיכה, והריב עם מנדי לא עושה לו טוב. היום ההלוויה, הוא צריך לצאת מזה עד אז." הנהנתי. "אני מציעה שנלך לדבר עם מנדי קודם, ואז ג'ו." טיילור הנהנה וקמנו משם.
-מנקודת המבט של ניק-
נשארתי לבד – ג'ק וגארבו הלכו, וראיין עלה לחדר המאולתר שלו. הבטתי בשעה – היינו צריכים לצאת להלוויה בקרוב. קווין יהיה המקרה הקל יותר-נכון, הלב שלו נשבר, אבל הוא יודע בדיוק כמוני שהוא צריך לבוא. ג'ו, לעומתו, יהיה המקרה הקשה יותר. עליתי לחדר של ג'ו, דופק על הדלת. כשלא נשמעה תשובה, בפעם הראשונה אחרי שבוע, נכנסתי. החדר היה מבולגן – הוא נראה כאילו סופת טורנדו עברה שם, ניירות טישו משומשים מפוזרים על הרצפה, כשג'ו יושב על המיטה שלו, שיערו פרוע. התקרבתי אליו במהירות. "ג'ו? ג'ו, תתארגן, אנחנו צריכים לצאת להלוויה תכף." "תעזוב אותי." "ג'ו, תפסיק. במשך שבוע נתנו לך את המרחב שלך, אבל אתה לא יכול להיות ככה! אתה לא יכול להמשיך ככה! אתה לא יכול להמשיך להרחיק אותנו ממך!" "אני יכול, ותתפלא. זה מה שאני עושה. עוף מפה, ניקולאס." "תכריח אותי." "עוף מפה." "תכריח אותי." ג'ו קם. בדיוק מה שרציתי. הוא הוציא אותי החוצה מהחדר, ואני נעלתי אותו במהירות, בדיוק כמו בתכנית שלי. "שח מט."
אחרי שיצא מאמבטיה – אחרי כמעט שעה מקלחת, לבוש בחליפה שחורה ארוכה, כולנו היינו מוכנים. מיילי לבשה שמלה שחורה עם שרוולים ארוכים ונעלי עקב שחורות.טיילור לבשה שמלת סטרפלס שחורה ומעליה עליונית שחורה ארוכה, ומנדי לבשה שמלה שחורה בעלת שרוול אחד וג'קט עור, שיערה אסוף בצמה. ארבעתנו לבשנו חליפות, כל אחד עם עניבה שונה, כשג'ו מחזיק את אותה שרשרת שקנה לג'סיקה, וזר פרחים ביד. "מוכנים?" שאלתי. הם הנידו בראשם – איך אפשר להיות מוכנים לעניין כזה? יצאנו מהבית לכיוון הכנסייה, להלוויה.
אז... מישהו ראה את זה מגיע?
שתי הודעות חשובות.
1. בסוף השבוע האחרון של יולי אני בים המלח- חופשה משפחתית, אז אני לא אעדכן.
2. מה-9.8 עד ה-24.8 (האמת שעד ה-23, אבל עם הטיסה חזרה והכל...) אני לא בארץ, אני בניו יורק ושיקגו, וכמובן שאני לא אעדכן. אני לא נוטשת :)
וכמובן, ההחלפת שלטים המסורתית, כי גם הבלוג צריך פרסום -
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Macy - Jonas Israel
