לפני שירוצו להגיד לי בתגובות - "זה Twitter, Facebook ו- Tumblr", אני יודעת.
לא אני אמרתי את זה, גו' אמר. לאחרונה הוא פתח בלוג (חשבון Tumblr, כמו שראיתם), פרסם בטעות בטוויטר "Tumbler" והפך את זה לטרנד עולמי לאיזה יומיים. מה שישר הזכיר לי את היציאות המדהימות שלו - Twatter & Bookface
למי שאין לו מושג על מה אני מדברת:
ניק שר בהופעה את "The edge of glory" של ליידי גאגא. מה היא חושבת על זה?
מי שהעלה את הסרטון ליוטיוב עשה בחוכמה כשהוא הוריד את כל הבלה-בלה של האחרים, שהם לא קוו ^^
צ'לסי סטאוב מדברת על הביקור של האחים בDWTS (רוקדים עם כוכבים האמריקאי - Dancing With The Stars).
צ'לסי סטאוב (סטלה מאלון, למי שלא זיהה) משתתפת ברוקדים עם כוכבים האמריקאי. ב- 23.5 ניק וג'ו ישבו בקהל ועודדו את צ'לסי:
צ'לסי אמרה על זה-
"אלה הבנים שלי. הם המשפחה שלי. עברנו הרבה ביחד. בדרך כלל אני ישבתי בקהל, עודדתי ומחאתי להם כפיים, אז לראות אותם מעודדים אותי בקהל ומוחאים לי כפיים היה מתוק מצידם. זה חשוב לי מאוד שהם באו לתכנית."
Good Job, Guys! :)
ניק מקבל מכתב מהאקס של דלטה.
כמו שציינתי בפוסט הקודם, ניק יוצא עם דלטה גודרם. מסתבר שהאקס שלה החליט להתערב בעניין, ושלח לניק מכתב:
"כל הכבוד. לראות אותה יוצאת איתך ושיהיה לה חיוך על הפנים, שהיא מאושרת, זה מה שחשוב לי. אבל אם תפגע בה, אתה מת."
ג'ו בטקס פרסים של בילבורד
כנראה שעד האלבום שלו, הוא פשוט יצוץ בכל מקום!
ג'ו היה בטקס פרסים של בילבורד (22.5), ושם דיבר על הסינגל שלו - See No More. ג'ו גם אומר שם, אבל הוא אומר) שהאלבום שלו אמור לצאת בספטמבר. מתרגשים? D:
מזל טוב אלביס!
אתמול (27.5) היה יום הולדת לאלביס! :)
מזלטוב ^^
הוא פשוט כ"כ חמוד, נכון? (:
ניק ב-SXSW
לניק היה פאנל דיון משלו ב-"SXSW". מוזמנים לצפות ולהגיד מה דעתכם :
פרק 9 - The Secret. My Secret. -מנקודת המבט של קווין-
"קוו, אני לא רוצה להיות פה," לחש לי ניק בצער כשעמדנו מול מכרז הטיפול שאליו אמא ואבא שלחו אותנו. אני עדיין לא מאמין שאמא הסכימה לזה... זה פשוט לא נתפס.
"בנים, התקבלה החלטה," אמר אבא בחדר של ג'ו בבית החולים. אם הוא רק היה יודע שגם ג'ו שומע אותו, אני לא בטוח מה הוא היה אמר על זה. אולי הוא היה חושב שהוא השתגע. "אנחנו שולחים אתכם למרכז הטיפול. זה רק לשלושה חודשים, ואז הכל יהיה בסדר. זה אולי נראה לכם כמו סוף העולם עכשיו-"
"מה, לשלוח אותנו מפה, ולהרחיק אותנו מג'ו למרות שנאחנו צריכים להיות פה כשהוא יתעורר? איכשהו אני מוצא את זה בעייתי," קטעתי אותו וגלגלתי עיניים.
"פול קווין ג'ונאס השני, אל תדבר אליי ככה!" אמר אבא, והמשיך. "אבל הכל יהיה בסדר. תסמכו עלינו."
"כדי שתוכלו לעשות עוד החלטה מטופשת כמו לשלוח אותנו לטיפול שאנחנו לא צריכים? כל הזמן," עניתי לו בעוקצנות. הייתי חייב להישאר חזק, בשביל ניקי. הייתי חייב לנסות לעשות כל מה שיכולתי, גם אם זה אומר להתנהג יותר כמו ג'ו מאשר כמו עצמי. הייתי חייב לעשות את זה.
"פול קווין ג'ונאס השני, שלא תעז לדבר אליי ככה יותר!" אבא כמעט צעק. גיכחתי - הוא אומר את זה כל הזמן, גם לג'ו. וזה באמת שינה משהו עד עכשיו? לא ממש.
"אבל-" אמר ניק, כשאבא קטע אותנו.
"זה סופי."
"גם אני, אח קטן. גם אני. אנחנו לא שייכים לפה," עניתי לו. רציתי להבטיח לו שאני אמצא דרך להוציא אותו משם, גם אם לא את שנינו. שיחזור לג'ו, שהכל יהיה בסדר, אבל המילים נתקעו בגרוני. לא יכולתי להבטיח לו משהו שלא יכולתי לקיים, אלא רק לנסות. ואני אנסה. בשביל ניק. בשביל ג'ו. בשביל שלושתנו. "'אלה רק שלושה חודשים, ואז הכל יחזור להיות אותו דבר. אסור לכם להרוס את התדמית שלכם'", ציטטתי את אבא בלעג.
נכנסנו פנימה והתקדמנו לכיוון המזכירות (או מה שזה לא היה). אנחנו בהחלט לא שייכים לשם.
כולם נעצו בניק מבטים.. אפילו במקום הנידח הזה (טוב, לא כל כך נידח. אם נתעלם מהעובדה שלקח לנו כמעט ארבע שעות למצוא אותו) שמעו מה קרה לניק. או מה שהתקשורת חשבה שקרה לו. ואמא ואבא.
"בנים, תארזו מזוודות," אמרה אמא. "אני ממש מצטעת שאנחנו צריכים לעשות את זה. זה לטובתכם האישית."
"איך זה בדיוק לטובתנו האישית שאת ואבא חושבים שאנחנו משוגעים, לא מאמינים לנו ושולחים אותנו למרכז טיפול שאנחנו בכלל לא אמורים להיות בו?!"
"פול קווין ג'ונאס השני, אל תדבר אליי ככה," היא אמרה, ובמילים אלה היא יצאה מהחדר, משאירה את שנינו לארוז.
"אני לא בטוח מה כואב יותר," לחש לי ניק. הבטתי בו בסקרנות, והוא המשיך. "שג'ו בבית חולים ויכול להיות שהוא לא יתעורר, או יתעורר ויכעס עלינו, או שאבא ואמא לא מאמינים לנו," קולו גווע. חיבקתי את כתפיו, מנחם אותו.
"אני יודע על מה אתה מדבר, אבל יהיה בסדר. תסמוך עליי."
-נקודת המבט של ג'ו,חדר בית החולים-
הלכתי הלוך ושוב בחדר, מנסה לחשוב מה אני יכול לעשות בשביל להוציא את האחים שלי משם. הם לא היו שייכים לשם.
"אתה מוכן להפסיק כבר?!" שאלה טיילור בעצבנות, מתופפת עם אצבעותיה על השולחן.
"טיי, את לא מבינה! הם לא שייכים! צריך למצוא דרך להוציא אותם משם!"
"ג'ו, אמרת את זה בערך מאה פעם," מנדי גלגלה את עינייה. התגעגעתי אליה כל כך- שיערה הבלונדידני הארוך, עיניה הכחולות ירוקות העמוקות...
הרי לא יכול להיות שאני מתאהב בה שוב, לא אחרי כל כך הרבה זמן שלא ראיתי אותה. לעזאזל, יש לי חברה!
"ג'ו, הכל בסדר?" היא שאלה. יופי, בדיוק הבן אדם לענות לה על השאלה הזאת.
"אני דואג לניק וקווין. וגם אם הייתי מצליח להתעורר, עדיין אין לי תכנית אין להוציא אותם". טוב, זאת היתה חצי אמת. דאגתי להם, אבל איך יכולתי לספר לה אני שוב מתאהב בה?
"לא," תקנו מיילי ומנדי בחיוך. "לנו אין תכנית אין להוציא אותם."
"לא באמת חשבת שננטוש ככה, נכון?" שאלה טיילור, קורצת. חייכתי - הן היו איתי. זה כל מה שהייתי צריך.
"תגידי, מיילי," אמרתי לפתע, "אני יודע שאת וניק נפרדתם, אבל ביליתם ביחד המון לאחרונה... משהו קורה?" צחקתי. ידעתי שהם לא ביחד (ניק היה מספר לי... נכון?), אבל זה לא אומר שאסור לי להתגרות בה. לא ככה?
"שום דבר," היא ענתה במהירות מחשידה. במילה אחת? צפוי.
-נקודת המבט של מנדי-
רציתי לעזור להם, באמת שרציתי. אבל בהתחשב במצב שלי, זאת כנראה תהיה בעיה.
את צריכה להגיד לג'ו, נשמע קול בראשי. כרגיל, הקול הזה תמיד צודק. הייתי צריכה לספר לג'ו,אבל זה פשוט היה קשה מידי. הוא היה יודע מה קרה ביום ש"עזבתי את העיר"...
"ביי," חייכתי אל ג'ניפר, חברתי הטובה, לפני שהלכתי הביתה. ירדתי לכביש בעודי מסמת לג'ו לקראת יום השנה שלנו.
'היי ג'ו. אנחנו עדיין מתראים ביום שישי? XOXO"
"ברור! מה נראה לך?"
באתי לענות לו, כשנשמעה צפירה.
מתתי מיד. אף אחד לא סיפר לאחים שמתתי, רק שעזבתי את העיר בנסיבות מסתוריות. אה, כן, ציינתי שאני רוח רפאים?
תודו שזה לא היה צפוי XD
שוב תודה לאן על הרעיון הגאוני, הרעיון המקורי שלי היה שהיא תהיה ערפדה... נסחפתי XD
במקביל רץ לי בראש רעיון לפאנפיק חדש (שניים במקביל בבלוג... אתגר!), והחלטתי להעלות פרולוג לראות מה דעתכם. כל הפאנפיק הוא מנקודת המבט של ניק אלא אם כן צויין אחרת. קוראים לו "Haunted" וההשראה מגיעה מהשיר של טיילור מספיק נאו, "Haunted".
פרולוג
"קדימה, ניקי!" ג'ו התחנן, מחזיק את ידי. לא יכולתי יותר, לא יכולתי לרוץ יותר... בקושי יכולתי לנשום. נפלתי על ברכיי, מנסה לנשום. "אנחנו קרובים! בבקשה, רק תחזיק מעמד. אני מתחנן, ניקי, על תעזוב אותי!" ראיתי את הדמעות נופלות מעיניו.
"אני... אני לא יכול יותר," אמרתי בין הנשימות. "תמשיך בלעדיי. אל תסבול בגללי, ג'ואי. אני מתחנן."
"שלא תחלום על זה אפילו," הוא ענה בארסיות שלא מתאימה לו. "אני הבטחתי לקווין שאני אשמור עלייך, ואני לא מתכוון להפר את ההבטחה שלי. אני אשמור עלייך, גם אם זה תלוי בחיים שלי."
לא יכולתי להתעלם מהמשפט האחרון, לא משנה כמה ניסיתי. הוא הבטיח לשמור עליי, גם אם זה תלוי בחיים שלו. אבל לי אסור לתת לו למות, פשוט אסור לי.
הבטתי במעמקי היער שבו נעצרנו. רדפו אחרינו, לא יכולנו להיעצר אפילו לשניה. ואם אנחנו ניתפס עכשיו – הכל יהיה באשמתי. למעשה, הכל תמיד באשמתי. הבריחה הזאת, המרדף, הסכנה היום יומית לחיים שלנו. הכל היה באשמתי. ג'ו נהג להגיד שזה לא באשמתי, שזאת האחריות של שנינו ושאני אפסיק להגיד שזאת אשמתי, במיוחד אחרי שכמעט תקעתי לעצמי סכין בלב. ולא הייתי נשאר בחיים אלמלא ג'ו... למעשה, אני חושב שלא הייתי חיי בכלל בלי ג'ו. בין אם מבחינה גופנית או נפשית.
הוא תמיד היה שם בשבילי. הוא תמיד תמך בי כשהייתי צריך עזרה; הציל אותי כשרציתי להרוג את עצמי. הוא שם לב כשמשהו לא היה בסדר, הוא היה מתחנן שאני לא אעשה את זה- בשבילו. ואני לא רציתי להרוס אותו, אז עשיתי מה שיכולתי כדי לשמור על עצמי בחיים. אבל עכשיו? הכל היה שונה. זה היה לברוח כדי לחיות. זה היה לחיות בשביל ג'ו. זה היה לברוח בשביל ג'ו. הכל היה בשביל ג'ו.
היתה לו אפשרות בחירה. הוא יכל לבחור להגיד ששום דבר לא באמת קרה, להישאר שם, בבית, עם שאר המשפחה. אבל הוא בחר להצטרף אליי, אל המנודה... זה שאבא מתכחש לו. הוא בחר לבוא איתי. אני זוכר שקווין אמר לנו שאחרי שהוא יתחתן אנחנו מוזמנים לבוא לגור איתם... אני בספק אם הוא זוכר את זה. עברה שנה מאז... אנחנו עוברים ממקום למקום, מחפשים איפה לחיות. אבל המרדף התחיל רק לפני ארבעה חודשים.
ישו, תהרוג אותי עכשיו ותגמור עם זה. תציל את ג'ו... אני מתחנן. קמתי על הרגליים, והמשכנו לרוץ.
ראיתי עכשיו שוב את הפרק של לחיות את החלום 2 עם ההופעה בשוויץ, וממש בא לי שהם יבואו. צריך לעשות משהו בנושא. אם למישהו יש רעיונות (ואני חושבת), מוזמנים להציע :>
אתמול היה לנו טיול שנתי, היה א-ד-י-ר (אל תתפלאו אם חפרתי קצת [או הרבה] למטה על הטיול, אבל היה ממש כיף וממש חיכינו לו). היינו בכתף שאול, לילות שאן, נחל יצפור והאזור. היה ממש יפה, ואני מחכה שחברה שלי תשלח לי את התמונות שהיא צילמה :]
וואי. לוקח לי שנים לכתוב פוסט כי אני רואה במקביל "שקרניות קטנות ויפות", ו... טוב.. אני דיי מאבדת את הריכוז שלי XD
ד"א, בקרוב יעלה עיצוב חדש - הזמנתי אחד [כי לא ממש הצלחתי להכין לבד X: ], ובפעם הראשונה (וגם כנראה האחרונה) יש סיכוי שחלק מהרשימות יהיו בעברית! עזבו, התחרפנתי. XD
ג'ו היה בתכנית של MTV- "כשהייתי בן 17" (When I was 17)
ג'ו היה בתכנית של MTV יחד עם כריס בראון ואיזה דוגמנית. אין הרבה להרחיב פה במילים, פשוט תצפו לבד -
*אחרי ה-Pop quiz על כריס בראון, יש פרסומת. אחרי הפרסומת זה ממשיך,אל תעצרו (וכנ"ל לגבי הדוגמנית ההיא).
מה דעתכם?
ג'ו רוצה שווינסטון ינגן על פסנתר.
ג'ו התחרפן סופית: הוא רוצה שווינסטון ילמד לנגן על פסנתר.
הוא אומר שהוא לקח השראה מכל הכלבים האלה ביוטיוב שיודעים לנגן בפסנתר, והוא מקווה שבגלל שווינסטון הגיע ממשפחה מוסיקלית גם הוא יצליח. אבל כרגע ווינסטון רק... לומד. והוא נשאר בשלב הלמידה.
ג'ו אמר על ווינסטון: "He [went to] the bathroom on my carpet so I'm a little upset with him.”
(בתרגום: הוא הלך לחדר האמבטיה על השטיח שלי, אז אני קצת כועס עליו עכשיו). אבל הוא לא שונא אותו, בניגוד לשמועות שרצות באינטרנט:
"“There's a park down the street from me that I go to all the time, and I just take him there and chill,” אמר ג'ו, "He likes to play with other dogs. He's the best.”
(בתרגום: "יש פארק בהמשך הרחוב שלי שאני הולך אליו כל הזמן, ואני לוקח אותו להרגע. הוא אוהב לשחק עם כלבים אחרים. הוא הכי טוב").
מי הכלב המועדף אליכם? אלביס, ווינסטון, ריילי או מייסי?
ניק יוצא עם דלטה גודרם.
ניק (18. ואני יודעת שאתם יודעים בן כמה הוא, אבל זה חיוני להמשך) יוצא עם דלטה גודרם (26. עכשיו הבנתם למה?!).
דלטה היתה מאורסת במשך שלוש שנים, ובחודש עבר נפרדה מהארוס שלה. היא זמרת (והשיר שלה Lost without you נתקע לי בראש XD).
ניק ודלטה יצאו לסרט, התמונות לפניכם:
ניק צייץ אחרי זה בטוויטר: "נהניתי בסרט. לא חשבתי שאני אהנה בו כל כך, אבל היה מצחיק. והחברה היתה מדהימה."
Awww!
מה דעתכם על שניהם? אוהבים אותם ביחד? [נתעלם מהקטע של הגילאים, כן?].
See No More - עוד פרטים!
כמו שציינתי בעריכה השניה בפוסט הקודם, הסינגל הראשון של ג'ו "See No More" יוצא בקרוב. ועכשיו הגענו לפוסט חדש, ועוד מידע על הסינגל.
הסינגל יוצא ב-3 ביוני, העטיפה שלו (למטה) כבר יצאה. השיר נכתב עם כריס בראון, ויש שמועות שהוא דואט יחד איתו, זה עדיין לא בטוח.
ד"א, חשבתי על זה. איזה מגניב אם לאלבום יקראו "See No More"? תודו שזה שם טוב! :)
אשלי רוצה לחזור לג'ו.
אחרי שהיא נפרדה ממנו, שברה לו את הלב, טסה למלון ממול למלון שלו עם החבר החדש שלה, אשלי נשאלה אם היא רוצה לחזור לאקס שלה, ג'ו ג'ונאס. והיא אמרה *הפסקה דרמטית*: כן.
ג'ו, בניגוד אליה, אמר שטוב לו איך שהוא: אחים מדהימים, מעריצים מדהימים ואנשים נהדרים לעבוד איתם.
Take That, Ashley!
ניק מופיע בפסטיבל בפנסילווניה באוגוסט
ב-13 באוגוסט,בשעה 19:00, ניק יופיע בפסטיבל בפנסילווניה. מכירת כרטיסים תתחיל מה-24 לחודש ומחירי הכרטיסים נעים בין 29$ ל- 39$.
קווין ודניאל היו בחגיגות 160 שנה לחברה האמריקאית "Kiehl's" (חברה לטיפוח גוף, מתנות וכו').
קווין נשא שם נאום ודיבר על חיי הנישואים שלו.
"זה נהדר!" הוא חייך. "כרגע אנחנו בניו יורק, אבל אנחנו מחכים בקוצר רוח לחזור הביתה לניו ג'רזי. אנחנו אוהבים להיות פה."
שאלו אותוף בין היתר, אם הוא יודע אם דלטה גודרם גורמת לניק להיות מאושר. הוא ענה:
"Right now, he's really focused on his music,” he said. “He's working with millions of other artists doing different things. It's really incredible. He has a new one in the studio every day. At 18, he's able to produce artists that have been around forever and it's so cool.”
(בתרגום: "כרגע, הוא מאוד מרוכז במוסיקה שלו. הוא עובד עם מיליון אומנים אחרים ועושה דברים שונים. זה מדהים. יש לו אחד חדש בסטודיו כל יום. בגיל 18, הוא מסוגל להפיק אומנים אחרים שהיו בסביבה לנצח וזה ממש מגניב").
6 שנים מאז שגרג (גארבו) וג'ון טיילור הצטרפו ללהקה!
ב-19 למאי 2005, גרג גארבווסקי (AKA גארבו) וג'ון טיילור הצטרפו ללהקה שהיום נקראת "האחים ג'ונאס". (למי שלא יודע, יש את האחים ויש את הלהקה שמנגנת מאחוריהם: גרג, ראיין, ג'ון וג'ק [AKA ocean grove band]). ג'ו, קווין וניק מספרים כל הזמן כמה החברות ביניהם חזקה. גארבו כתב בטוויטר -
בשביל זה הייתי חייבת - השיר האהוב עליי, אם לא אחד מהם מהאלבום הראשון שלהם, "Six minutes", כשלהקה היתה רק להקה טרייה:
ד"א, הגרסא הזאת היא קצת שונה מזאת שבאלבום:
ג'ו ב"BMI Pop Awards"
ג'ו היה אורח בטקס הפרסים האמריקאי "BMI Pop Awards".
נחשו מי עוד היתה שם? דלטה גודרם. צירוף מקרים משעשע, לא? XD
ג'ו מנחה את הקדם טקס פרסים של בילבורד.
ציוצים עדכניים מהטוויטר
ואני חשבתי שאני אף פעם לא אגמור עם החדשות! בחיאת, זה היה ארוך. מאוד ארוך... לא ככה? (במיוחד לי XD).
נמשיך הלאה, במקום להתעסק במה היה למעלה. החלטתי לעדכן פה ציוצים אחרונים מהטוויטר של קווין, ניק, ג'ו, דניס, פול ודניאל :)
פרק שמיני - Believe Me, Father
*הערה חשובה לפני קריאת הפרק: המילה "Father" מיוחשת פה בשתי משמעויות: אבא, ו"אבי", כמו שמדברים אל כומר- להזכירכם, פול הוא כומר. כל פעם שיש "*" אחרי המילה "אבי", הכוונה היא לצורת דיבור כמו שמדברים אל כומר.
מנקודת המבט של ניק.
"אבא קורא לנו לרדת למטה," אמרתי לקווין וניתקתי את הטלפון. "יש מסיבת עיתונאים, או ראיון, או מה שזה לא יהיה- על כל העניין הזה עם ג'ו," הוספתי והצבעתי בערפול על המיטה שעליה שכב ג'ו. היינו רק ארבעתנו בחדר - קווין, ג'ו, מנדי (שבאה לבקר) ואני, מן הסתם. קווין הנהן וירדנו למטה.
"ניק, חכה," הוא עצר אותי לפני שנכנסנו לאולם במלון ליד, שבו חיכו העיתונאים. "תן לי לדבר. הרי שנינו יודעים שמהר מאוד תגיד משהו, על, אתה יודע... ג'ו," הוא לחש את המילה האחרונה.
"כן, קווין, זה הרעיון. להגיד משהו על- 'אתה יודע... ג'ו'," ציטטתי אותו.
"הבנת למה התכוונתי, אל תתחכם איתי."
הנהנתי, ונכנסנו פנימה.
***
השאלות המשיכו לרוץ. 'איך אתם מתמודדים בלי ג'ו?', 'מה יהיה עתיד הלהקה?', 'מה מצבו הנוכחי?' ושאלות בסגנון, ממש כאילו הם לא מקשיבים לתשובות שלנו. ממש אושר. ואז הגיע השאלה ששברה אותי, השאלה שבה שברתי את ההסכם שלי עם קווין.
"מה יקרה עם ג'ו ימות?" שאל אחד מהעיתונאים בשורה האחרונה. אני נשבע בטבעת הטוהר שלי שאלמלא קווין היה לידי, הייתי רץ וחונק אותו, עם או בלי קשר לתדמית שלנו.
"הוא לא ימות!" צעקתי. "הוא בחיים! הוא חזק יותר ממה שאתם חושבים! ומלבד זה, הוא ממש פה איתי! הוא נגע בי! הוא מדבר איתנו! הוא נישק אותי!"
הקהל הביט בי בהפתעה. התנשמתי והתנשפתי, ממש כאילו חזרתי מריצה. ידעתי איזה בלאגן יצרתי, והייתי מוכן לקחת אחריות על המעשים שלי.
"אני חושב שזה הזמן לעצור את מסיבת העיתונאים," אמר אבא בשקט, מתפרץ למסיבה. הוא הוביל את שנינו לאולם קטן בצד הלובי, נושם נשימה עמוקה.הייתי כמעט בטוח באותם רגעים שהוא עומד לצעוק עליי.
"ניק, אני מבין שאחיך חשוב לך ואתה מתגעגע אליו, אבל אל תמציא דברים. מלבד זה, לא יכול להיות שהוא נישק אותך. זה חולני, ניקולאס. אני חושש שאתה משתגע," הוא אמר בשקט. היית מצפה מכומר להאמין בניסים. לא?
"אני נשבע, אני לא מטורף. דווקא ממך ציפיתי להאמין לי, אבי*."אמרתי בשקט. כומר נשאר כומר.
"מצטער, ניקולאס. אנחנו נשלח אותך לשיקום. רק שלושה חודשים, זה לא היסטריה. אתה תצא משם והכל יהיה בסדר, אנחנו נשכח את כל התקרית הזאת."
"ומה אמא חושבת על זה?" התערב קווין.
"צריך לשאול אותה. אבל היא תסכים," אמר אבא בביטחון.
"אם ככה, אם מישהו מחפש אותי, אני בפעם האחרונה לשלושה חודשים הקרובים - בחדר של ג'ו," אמרתי בשקט ויצאתי מהחדרון שבו היינו לבית החולים ליד.
בשתי מילים? הייתי בצרות.
מנקודת המבט של קווין.
זה היה אסון. כמובן שכל מילה שניק אמר היתה נכונה- גם אני בדיוק כמוהו (מלבד זה שאותי ג'ו לא נישק, אלא בעיקר הבהיל). אבל לא היה לי מספיק אומץ להגיד לאבא שגם אני ככה.
ישבנו בחדר של ג'ו, מדברים עם מנדי ועל כל מה שקרה בשלוש שנים שלא התראינו בהם (אני כמעט בטוח שהיא מסתירה משהו, אבל זה לא קשור), כשמיילי נכנסה לחדר, מחזיקה בידה עותק של "פופסטאר מגזין - מהדורה מיוחדת". היא זרקה לעברנו את המגזין. שנינו הבטנו בהפתעה בכתבת השער ומהר מאוד דפדפנו לעמוד המתאים:
ניק ג'ונאס השתגע
במסיבת העיתונאים שהתקיימה בשעות האחרונות ניק ג'ונאס הראה צד שאף אחד לא ידע שקיים אצלו: מטורף.
הוא טען [מובא מתוך העדות של כתבתנו, ליסה קרג'ר]:
"הוא בחיים! הוא חזק יותר ממה שאתם חושבים! ומלבד זה, הוא ממש פה איתי! הוא נגע בי! הוא מדבר איתנו! הוא נישק אותי!"
על פי אביו, הכומר פול קווין ג'ונאס, ניק יישלח לשיקום לכמה חודשים. עוד בגיליון המורחב של "פופסטאר".
"אז... אם ככה, אני מניח שזה סופי. שהם שולחים אותי ל'שיקום'", מלמל ניק בעצב.
"אז אני בא איתך," אמרתי לפתע. "הייתי צריך להגיד מה קורה, שאתה לא היחיד."
כששאלתי את דניאל מה לדעתה צריך להוסיף לפוסטים, היא אמרה שהיא רצתה שאני אכתוב על ראיין, ג'ק, ג'ון וגארבו. אז קיבלתי את ההצעה, אבל החלטתי לחלק את זה לארבעה חלקים. והפעם, גרג.
שם: גרגורי רוברט "גארבו" גארבווסקי.
תאריך לידה: 10 לספטמבר 1986.
תפקיד בלהקה: בסיסט.
קצת על גארבו [לפני הלהקה]: גארבו נולד ללואיז ורוברט גארבווסקי. הוא התחיל ללמוד לנגן על כינור בכיתה ג'. הוא ניגן בתופים מגיל 13, וביקש לחג המולד באותה שנה גיטרה בס. הוא לימד את עצמו לנגן, כשחבר מבית הספר היה מגיע ועוזר לפעמים. הוא ניגן בלהקה בשם "Level Zero" וזכה איתה בכמה תחרויות. בשנת 2005, אחרי שסיים את השנה הראשונה בקולג', הוא החליט שהוא רוצה להפיק ולנגן מוסיקה. הכומר פול קווין ג'ונאס קיבל המלצות על גארבו, והוא הצטרף ללהקה יחד עם שלושת הבנים הצעירים שלו: קווין, ג'ווניק.
כתיבת שירים: גארבו כתב כמה שירים יחד עם האחים: Tonight, Games, Poison IVY, Fly with me.
הופעות: מלבד העובדה שגרג הופיע איתם בכל הופעה, הוא גם הופיע בכמה הופעות בתור הבסיסט עם: סטיבי וונדר, בראד פייסלי, מרטינה מקברייד, אמי גראנט, דמי לובאטו, ג'ורדן ספארקס, מיילי סיירוס ועוד.
כיום: גרג, יחד עם ראיין, ג'ק וג'ון בלהקה - "Ocean Grove". הם מופיעים ובדרך להוציא אלבום ראשון.
תמונות:
ד"א, לא סתם בחרתי להתחיל מהפייבוריט שלי XD
היה לי קצת משעמם, אז הכנתי שלוש סימניות: אחת של ניק, אחת של קווין ואחת של ג'ו. כל אחת מהן על רקע לבן, ומתאימה גם לרשימות. :)
משום מה לסימניה של קווין יצאה לי מסגרת ורודה, וזה מחרפן אותי. תסלחו לי על זהXD
תגידו לי אם אהבתם, אם כן אני אכין עוד לפוסט הבא, ואני אשתדל לעשות להם רקע שקוף^^
אני רוצה להתחיל משהו על It's About time, אני אסביר אחר כך, אני צריכה שתשלחו לי תמונות ישנות וחדשות שלהם שאתם אוהבים[רצוי ישנות], למייל של הבלוג. תודה ♥
שלום לכל תושבי כדור הארץ (*מסרים סמויים לשמור על כדור הארץ*) D:
אחרי שהיו כ"כ הרבה תגובות (שנראלי 60% זה מהשיחות של דניאל ושלי ושל מיכל ושלי, אבל לא משנהXD), החלטתי לעלות עוד פוסט, במיוחד כשהתחדשו דברים, אז יש מה להגיד XD
למי ששואל את עצמו על הכותרת של הפוסט- יש סיבה לזה,הכותרת מיועדת לך- דניאל :)
אשלי גרין וג'ו נפרדו! מי היה מאמין שאני אכתוב את השורות האלה בבלוג, אחרי שכמעט כולם הצביעו שהם בטוח הולכים להתחתן?
אז זהו. ג'ו ואשלי נפרדו, וההחלטה היתה הדדית. אין הרבה מה לכתוב על זה.
ג'ו אמר בראיון למגזין "Details" שהם חברים טובים,אבל השאלה היא אם זה באמת רק חברים. (בהתחלה הוא אמר שהוא אוהב אותהאבל אז היא נפרדה ממנו... מעניין מה הם יעשו עם הקטע הזה עכשיו)
בזמן שלפני יומיים בערך אשלי נתפסה עם הכוכב זאק אפרון , ג'ו נתפס במועדון עם כמה חברים. מה שכן, הם עדיין חברים.
והיום (ה-21 במרץ) מסתבר שיש לה כבר חבר- לא, לא זאק אפרון, ג'ארד פולווויל, סולן להקת "Kings of leon". כבר לא ביחד יותר. אשלי גרין וג'ו ג'ונאס (יש טעם לציין מי באיזה צד?XD)
ג'ו עוזב את המלון בניו יורק- 16.3.11
התמונות מקושרות לעצמן.
קווין מתחרה במרוץ של "טויוטה". בפוסט הקודם דיברתי על כמה שקווין מדהים, וכנראה שזה ממשיך- הוא מתחרה במרוץ מכוניות של "טויוטה", שכל הכספים מהמרוץ (מלבד הזכייה) הולכים לצדקה. קווין אמר- "אני מקווה לזכות. אם אני אזכה, אני אתרום גם את כספי הנצחונות לצדקה. יש אנשים שצריכים את זה יותר ממני." קווין מתאמן כרגע הרבה לקראת המרוץ שיתקיים ב- 16 לאפריל.
בהצלחה קוו!
ג'ו מתראיין למגזין Deatils זוכרים שהזכרתי את זה קודם, כשכתבתי שהוא ואשלי נפרדו? אז צריך (לדעתי) לפרט על זה קצת יותר^^ ככה נראה השער:
ג'ו דיבר שם על דניאל (רוצים לשמוע משהו מטריד? בהתחלה ג'ו ודניאל רצו להיות ביחד, אבל אחרי זה קווין התחיל לצאת עם דניאל והיא התאהבה בו.מטריד).
קטעים נוספים מהראיון (כל הציטוטים זה מה שג'ו אומר)- על התבגרות: "אני מתבגר, המעריצים שלי מתבגרים. עברתי הרבה בחיים שלי בינתיים. יש סיפורים שלא בדיוק היתה לי הזדמנות לספר. כשכותבים עם אנשים נוספים יכול לצאת משהו שהוא לא רגיל, אבל צפוי."
על ההזמנה להופיע לפני אובמה ופול מקרטני: "לא ידעתי ממה להתרגש יותר. שמעתי את מקרטני אומר 'אני רוצה את הביטלס החדשים - ג'ונאס, לנגן בשבילי'"
על האלבום סולו שלו: "רציתי משהו שיהיה אפשר להשמיע במועדונים או במסיבות- משהו שאפשר לרקוד לצליליו- משהו כיפי- משהו שהוא אני. זה בטוח בגלל שאני גדל."
"מישהו אמר לך שאתה נראה כמו ג'ו ג'ונאס? כן. לחלופין- הם יגידו 'אתה נראה חמוד' או 'איפה האחים שלך?'. זה לא שאנחנו מתעוררים באותה מיטה, אתם יודעים'".
ג'ו עזב את הבית לפני שנה וחצי, וקנה דירה בלוס אנג'לס. לא מזמן, כשהתחיל לצאת עם אשלי (ששברה לו את הלב), הרעיון של לגור בבית לבד, בפרטיות, נראה לו מושך יותר. היום יש לו בית בניו-יורק ואחד בלוס אנג'לס. "בהתחלה, כשהגעתי לבית החדש בניו-יורק, כל הזמן הייתי שומע דברים והייתי בטוח שהוא רדוף," צוחק ג'ו. "אבל למדתי להכיר את האזור, והיום יש אזור שאני והמאמן שלי יורדים אליו חמישה ימים בשבוע."
הסינגל הראשון מאלבום הסולו של ג'ו יוצא בחודש הבא! תתכוננו D=
תמונות מהצילומים למגזין- גררו לחלון חדש לצפייה בגודל מלא
אגב, התמונה הלפני אחרונה היא התמונה החדשה של ג'ו בטוויטר D=
Concert For Hope 2011 אתמול היה הConcert For Hope 2011. בין האומנים שהופיעו היו סלינה גומז וג'ונאס.
תמונות בקרוב, וכנ"ל הסרטון של ההופעה. השירים שהם שרו-
*Fly With me
*When you look me in the eyes
*SOS
*Still in love with you
*Friday (קאבר)
*Tonight
*Lovebug
*Paranoid
*Burnin' Up
בחרו שירים יפים
האחים זכו ב-Flecking Awards כלהקה הכי טובה!
האחים זכו בפרס הלהקה הכי טובה ב"Flecking Awards" של "Flecking Records". מולם התחרו ~ מארון 5, פאראמור, מקפליי, 30 שניות למאדים, "Kings of leon" , "Muse"אמ... "The Saturdays", קח את זה (כמובן שכל הלהקות אמריקאיות\בריטיות\כאלה, פשוט יש כאלה שזה נשמע מטומטם בתרגום), "JLS" ו- "The Wanted".
אחת הסיבות לבחירה היתה שהם הספיקו כ"כ הרבה- ארבעה אלבומים, שלושה סרטים, סדרת טלוויזיה עם שתי עונות ועוד לכל אחד מהם יש פרוייקט סולו.
מזל טוב D=
הסרטון הבא הוא לא שלהם- אבל אתם חייבים לראות את זה. ילדה בת 6 מספרת שניק שבר לה את הלב בזה שהוא רצה להתחתן עם חברה שלה או משהו כזה XD
אה, שניה, שכחתי לציין שזה חלום. זהו, שזה היה חלום שלה- וזה הזוי ברמות.
גם אתם חושבים שניק צריך לראות את זה?
לכל מי שלא ראה את הלייב צאט של קווין ודניאל \ את הלייב צ'אט של ג'ו, יש אותם פה. תהנו.
איזה מה אהבתם יותר? אהבתי את האלמו על השולחן של ג'ו P:
תקציר + פרק ראשון בפאנפיק החדש- My Point of view
מי שראה, בפוסט הקודם פרסמתי את שני פרקי הסיום ל-Love story (חמש-עשרה מיותרXD). אני אתגעגע אל הפאנפיק הזה, אבל הוא נשאר זמין לקריאה בבלוג למי שרוצה.
ואני, בתור אחת שאוהבת לכתוב- לא יכולה שלא להתחיל אחד אחר, כי נראה לי מיותר למשיך את Love Story, אז אני מתחילה אחד חדש.
הוא נקרא My Point of view - כלומר, נקודת המבט שלי. הסיפור, למי שהבין ולמי שלא הבין, הוא בגוף ראשון- כל פרק הוא מנקודמת מבט של אחד האחים (יכולים להיות גם שלושה פרקים ברצף מנקודת מבט של אחד מהם, דרך אגב).כרגיל, השמות של הפרקים באנגלית אבל הפרקים עצמם בעברית. התרגלתם, לא? XD
בכ"מ, פרק ראשון מנקודת המבט של ג'ו.
פרק ראשון- Hey, I'm Joseph
"ג'וזף אדם ג'ונאס, רד לכאן מיד!" נשמעה צעקה מהסלון. ניסיתי להתעלם, ללא הצלחה. קמתי, עייף, וירדתי למטה. הבטתי בשעון – הרי לא יכול להיות שזאת כבר השעה... וכרגיל, תחושת הזמן שלי רחוקה מהאמת. השעה היתה אחת-עשרה בבוקר בדיוק. כלומר, שעוד בערך שעה יש לנו פגישה עם המעריצים- "Meet & Greet". ליתר דיוק, עם מעריצה אחת. ירדתי במהירות למטה. זאת לא היתה אשמתי- הם לא העירו אותי. אוקיי... זה באמת נשמע מגוחך. רגע, ממתי קווין וניק מתעוררים מוקדם? כמעט תמיד קשה להעיר אותם כמו שקשה להעיר אותי. "אני יודע שהייתי אמור להתעורר," אמרתי לפני שהספיקו לומר מילה. "אבל בכל זאת- מה אתכם? ממתי אתם מתעוררים כל כך מוקדם?" "ג'ו, אני ער מתשע," אמר ניק. "זה נשמע לך מוקדם, יחסית ללוח זמנים שלנו?" חשבתי רגע. מוקדם? אולי. אבל ניק צודק – הלוח זמנים שלנו להיום היה צפוף- אלא מה. טוב, ככה זה כשעובדים על אלבום סולו ואלבום של הלהקה במקביל. זמן זה לא דבר שיש בשפע בזמנים כאלה. "בסדר, הבנתי," אמרתי בעודי מכין לעצמי משהו קטן לאכול. "אבל לא כדאי שנזוז, אם ככה?" ההיגיון הכתיב ככה- או ככה חשבתי לפחות. אבל קווין אמר משהו שלא ציפיתי שיגיע. "ג'ו, רצוי שתתלבש כמו שצריך לפני שאנחנו הולכים," הוא אמר. הסתכלתי על עצמי- הוא צדק. מישהו אי פעם הלך לראיון עם פיג'מה? עליתי למעלה במהירות, והחלפתי בגדים. כן- הג'קט עור והסקיני ג'ינס יעשו את העבודה. לא יודע איזה עבודה, אבל זה מה שקווין נהג להגיד לא פעם ולא פעמיים כשהיו בוחרים בגדים ביחד. ירדתי במהירות, חוטף את הפלאפון מהשולחן ודוחף אותו לכיס. שמעתי צפירה מלמטה- מה שאומר שהם מחכים למטה. יצאתי, נעלתי את הדלת, ורצתי למטה. בכל זאת- יש לי עוד מה להספיק, אני לא צריך ששני אחים זועמים ירדפו אחריי. *** "אתם רואים? לא היינו צריכים להילחץ. בסוף הראיון נדחה בכמה שעות," אמרתי כשיצאנו מהבניין שבו היינו אמורים להתראיין. כלומר, עוד שעות שינה בשבילי. "זה לא משנה, ג'ו," אמר קווין. "אנחנו הולכים עכשיו לפגוש את המעריצה, שכחת?" "אה... נכון." מלמלתי. חשבתי רגע (כן, דבר נדיר, אני יודע)- הפגישה והראיון לא ממש הסתדרו. אם זה היה אמור להיות עכשיו... היינו אמורים להיות בראיון. "איך היינו אמורים להיות בשניהם?" פלטתי. ניק הסביר לי בקצרה, והנהנתי לבסוף. נכנסנו לאוטו – הטויוטה קורולה של קווין, ונסענו משם. "תגידו," אמרתי, "מישהו יודע איך קוראים למעריצה שאנחנו הולכים לפגוש?"
"לא," ענה קווין. "אני מניח שזה יהיה כרגיל- נכיר אותה באותו רגע, אתה יודע." "כן... כנראה," מלמלתי והשתתקתי. ניק וקווין דיברו ביניהם, ואני הרהרתי. בפעם האחרונה שפגשנו מעריצה היא ניסתה להתחיל איתי. כלומר, אני לא מאשים אותה- אבל זה לא העניין. כל פעם היתה שונה- מה יקרה הפעם? הן כולן חשבו שבשניה שהן יפגשו אחד משלושתם הם יתאהבו בהן והם יחייו איתם באושר ועושר, כמו בסיפור אגדה. אבל (למרבה ההפתעה), זה לא היה נכון. היה להם קשה להתאהב במעריצות- במיוחד שכשאתה מנסה להגיד להן משהו הן צורחות. האוטו עצר. "ג'ו, אתה מתכוון לרדת מהאוטו מתישהו היום?" שאל קווין. הבטתי מסביב- שניהם כבר היו בחוץ, רק אני ישבתי וחשבתי שם. יצאתי מהאוטו במהירות ונכנסנו לאולם- ישר אל מאחורי הקלעים, שם היינו אמורים לפגוש אותה. והיא עמדה שם. היה לה שיער בלונדיני ארוך חלק, עם פוני לצד. היו לה עיניים ירוקות-כחולות, באחד הגוונים האהובים על ג'ו. היא לבשה סקיני ג'ינס אופנתי וחולצת טי-שרט של ג'ונאס. הבטתי בה, מסוקרן. שני האחים שלי הלכו לדבר איתה, ואני מיהרתי להצטרף אליהם. "היי," היא אמרה. "אני ג'סיקה".
"אני קווין, ואלה האחים שלי, ניק וג'ו." אמר קווין. היא חייכה- היא לא צרחה; זה לא היה שגרתי. היא לא צרחה, היא לא התעלפה, היא רק חייכה ולחצה את היד של קווין. סקרתי אותה שוב, מתעכב על החיוך שלה ועל העיניים העמוקות שלה. "אני מוכן לעשות לה סיור," אמרתי. כולם הסתכלו עליי, מופתעים- כולל ג'סיקה. אף פעם לא הצעתי לעשות סיור לבד למישהי- בדרך כלל היינו הולכים שלושתנו. "למה לא," אמר קווין להפתעתי. "אנחנו נצטרף אליכם עוד כמה דקות, בסדר?" ניק הנהן, וקווין הוא הלכו. נשארנו ג'סיקה ואני- ואני התחלתי לחשוב. אולי בכל זאת זה לא היה חכם.
הרגשתי איך הלב שלי פועם במהירות... אולי היה עדיף אם האחים שלי היו שם. אבל זה לא משנה- זה לא שאני ארוץ אחריהם עכשיו ואבקש מהם לחזור. בטח היתה סיבה שהם הלכו ; הם לא היו משאירים אותי ואת ג'סיקה לבד. "אני יכול לקרוא לך ג'ס?" שאלתי. פלטתי דברים בלי לשים לב- ואיכשהו, אפילו זה לא היה אופייני לי. ואני מדבר הרבה. היא הנהנה. "אני יכולה לקרוא לך ג'ו?" היא שאלה. צחקתי. הראשונה ששואלת את זה... לא שזה באמת שינה משהו. "כולם קוראים לי ג'ו," עניתי. התחלנו להסתובב, עוצרים בכל חדר, כשאני מספר לה למה החדר- או יותר נכון, מנסה.
היא היתה נחמדה. היא צחקה ממה שאמרתי (טוב, כמעט כל העולם צוחק ממה שאני אומר חצי מהזמן, מה השוני?), והרגשתי שאני ממש יכול להשתחרר איתה – ולמרבה השעשוע, זאת היתה הפעם הראשונה שנפגשנו. לבסוף הגענו לחדרי ההלבשה שלנו. כן; גם לנו יש חדרי הלבשה- בערך. בעיקר בשביל להתרענן באמצע ההופעה- אנחנו עושים את זה הרבה. לא נכנסו לחדרי הלבשה של קווין וניק (ובגלל זה אנחנו בדרך כלל מסתובבים ביחד ועושים את זה- בדיוק בגלל חדרי ההלבשה. אה, ובגלל שזה כיף), אלא נכנסנו ישר לשלי. היא התיישבה על הכיסא, לאחר מבט בחדר. הנהנתי- ראיתי בעיניים שלה שהיא רוצה לעבור לשבת על המיטה. אחרי הכל- זאת המיטה של ג'ו ג'ונאס. אם אני הייתי מעריצה מטורפת, גם אני הייתי רוצה. היא קמה והתיישבה על המיטה, ואני לידה. לא אמרנו כלום- אבל זה לא באמת שינה, יכולתי לבהות בעיניים שלה גם שעות (למרבה השעשוע, זה בדרך כלל הפוך). התקרבתי אליה. לא נראה שזה הפריע לה- לשמחתי. ולרגע, רק לרגע אחד, לא שלטתי בעצמי יותר. נישקתי אותה- לא מוכן להרפות. הרגשתי איך היא מתמכרת להרגשה; היא לא התנגדה. "ג'ו?" נשמע קולו של קווין מאחורי. מאיפה הוא צץ?! "אמרנו לך לעשות לה סיור במקום, לא בפה שלך." "מרתק עד כמה שזה יכול להיות," אמר ניק- לא ברור אם בציניות או לא. התנתקנו, מסמיקים.
דעות? P:
המדריך המלא לחברה של ג'ו \ אן ואיירה- 711114 + 715080 המדריך נכתב לשם השעשוע בלבדP:
1. פתחי את הארון של ג'ו. נסי לא ללכת לאיבוד.
2. קחי כל דבר משובץ שיש בארון [תביאי שתי משאיות מראש] וזרקי לפח. *חשוב- תתעלמי מכל זעקות השבר של ג'ו, או שלא תצאי מזה. *חשוב2 תבדקי בכל המקומות מסתור בארון, שהוא לא הסתיר כלום.
3. אספי כ-ל דבר מנומר שיש בארונו ה"קטנטן" של ג'ו וזרקי אותו למשאיות האחרות שהזמנת. *שני החשובים עדיין תקפים. 4. הסבירי לו את זה בעדינות- "ג'ו, יקירי, אתה אינך זברה. על כן ניאלץ לזרוק את זה". אז קחי את כל הדברים המפוספסים את מצליחה למצוא... וזרקי, את כבר יודעת לאן.
*שוב, א-ס-ו-ר להתעלם מחשוב וחשוב2. הם חיוניים להצלחת המשימה.
5א. התקשרי לכל הבנות במשפחה שלך. ודאי שיש להן טעם בבגדים, ואם כן גייסי אותן לעזור בניקוי הארון של ג'ו. (לא, לא צריך להביא ספריי ניקיון). ב. התחילו לעבור על המדפים והמגירות. ודאו שלא נשאר שום דבר מנומר, משובץ או מפוספס. *תתעלמי מכל דבר שג'ו אומר לך בנוגע לבגדים.
6. עברי על שאר הבגדים בארון וזרקי כל מה שלא נראה טוב (בערך שלוש רבעים מהארון, אבל לא משנה). *תגרמי לג'ו לשתוק.
7. ועכשיו, אחרי שניקינו את הבגדים המזעזעים הגיע הזמן לעבור לאקססוריז! א. עניבות- זרקי כל עניבה עם הדפס מכוער (מנומר, משובץ, מפוספס ודברים מכוערים אחרים). ב. נעליים- תעברי על הנעליים של ג'ו. זרקי 90% מהנעליים הזוועתיות שלו. תשאירי חלק מהנעליים, לשימוש חוזר. ג. צעיפים- תעיפי כל צעיף עם הדפס מכוער (מנומר, משובץ, מפוספס וכו'). תעבירי את שאר הצעיפים לאישור אצל קווין לפני שאת מכניסה אותם בחזרה לארון. ד. כובעים- תזרקי את כל כובעי הצמר שיש לו. לאחר מכן תכריחי אותו למדוד את השאר כדי לראות שהם מתאימים לו. מה שלא מתאים- לאחת מהמשאיות. ה. משקפי שמש- זוכרת את הקטע שבו קראת לבנות-בעלות-הטעם-בבגדים במשפחה שלך? תעשי את זה שוב. תביאי גם חברות וכל עזרה נוספת שאת יכולה לגייס, ותתחילו לעבור על משקפי השמש של ג'ו (3,567,891 זוגות... צריך עזרה והרבה). זרקו את כל הזוגות המכוערים (כן, זה ייקח כל היום).
8. ודאי שכ-ל מה שזרקת באמת ייעלם לנצח מחייו של ג'ו. כל עוד זה נמצא בכדור הארץ, ג'ו יוכל למצוא את זה...
9. צאו לשופינג, בליווי קווין. ודאי שאת וקווין עוברים על כל בגד שג'ו רוצה לשים בעגלה, ומוסיפים לו כמה בגדים יפים.
10. לכו לספר. תגרמי לו לעשות תספורת יפה (ובאותה הזדמנות תגרמי לקווין להחליק בחזרה).
11. לכו לצילומים ותצלמו את ג'ו במראה החדש. תוודאי שהוא מצטלם כמו שצריך.
בהצלחה!
הערה: זה יהיה קשה יותר משזה נשמע... הערה 2: אם ג'ו ממש מתחנן לבגד מסוים, תשאירי אותו, אבל אל תרשי לג'ו ללבוש אותו!
לפחות לא בפומבי.
מה דעתכם על המדריך? (:
קלטת האודישן של הג'ונאסים לדיסני! מצאתי ביוטיוב את הקלטת אודישן שלהם לדיסני משנת 2006! (:
חשבתי שזה יהיה נחמד להעלות את זה לפה, מצאתי עוד כוכבים, אם אתם רוצים מוזמנים לבקש בתגובות ^^
למי שלא מזהה- השיר שהם שרים הוא Mandy. אחד היפים :)
פאנארטים.
שימוש אישי + קרדיט
אני אעלה את של קווין בעריכה, אני לא מצליחה למצוא אותו3>
קטע מתורגם מתוך ברנינ' אפ.
ראית שאהבתם את הרעיון, אז אני ממשיכה. והפעם: Texas State Fair.
*********
היריד בטקסס
שמענו שהולכים להיות הרבה אנשים ביריד בטקסס, אבל לא חשבנו שיהיו כל כך הרבה מעריצים שלנו יהיו שם כדי לברך אותנו.
היה חם בחוץ- הטמפרטוה הגיעה ל-97 מעלות פרנהייט, עם 42% לחות. מישהו אמר לנו שאנשים התחילו להסתובב שם בשתיים לפנות בוקר כדי שיהיה להם מקום קרוב לבמה.
זה היה אתגר בשבילנו להסתובב ביריד, בגלל שהמעריצים ליוו אותנו לכל מקום. היה לנו קשה גם להגיע למקום עצמו- לא הצלחנו להגיע לשם בנסיעה,ולבסוף לקחנו הליקופטר.
היה כל כך כיף לעוף! עפנו מעל שורות של מכוניות שניסו ליסוע בדרך שבה היינו קודם. כשהתקרבנו, יכולנו לראות אלפי אנשים מהאוויר אבל לא היה לנו שום רעיון איך להיכנס לשם. כל הסצנה הרגישה כמו רגע אמיתי של כוכבי רוק.
כשהגענו לשם, היה לנו זמן לבקר את החברה הטובה שלנו דמי לובאטו, שאיתה צילמנו את קאמפ רוק. אחרי שבילינו חודשיים ביחד וצילמנו את הסרט, הכרנו אחד את השני דיי טוב. עברו רק כמה שבועות מאז שנגמרו הצילומים, אבל זה הרגיש כמו הרבה יותר. אנחנו אובים כשהחברים שלנו יכולים לקפוץ לבקר, כי לנו אין את ההזדמנות לעשות את זה כשאנחנו בסיבוב הופעות. זה היה אחלה לראות את דמי, אבל היינו צריכים ללכת במהירות כי זה היה זמן להופיע.
כשהגענו לשם, בליווי של השומר שלנו, ביג-רוב, היינו המומים כשעלינו על הבמה וראינו ש-50,000 מעריצים היו שם! באותו זמן, זה הקהל הגדול ביור שאי פעם היה לנו. לא יכולנו להאמין למה שראינו. זה היה מפחיד,אבל בדרך טובה. התרגשנו מאוד ונתנו את כולנו.
האתגר לא נגמר בסוף ההופעה. כולם שרו איתנו, ולאחר מכן שמענו ש-2,000 נערות התעלפו. תודה לאל שאף אחד לא נשלח לבית החולים, אבל זה בהחלט היה אחד המופעים האהובים עלינו. כולם נהנו, וזאת המטרה שלנו!
סקר שירים ~ מה עדיף ?
הפעם, בחרתי שני שירים שאני מאוד אוהבת. ד"א, השיר הזוכה יפורסם בפוסט הבא ויהיה ברשימות ב- "Song of the week".
והפעם *תופיםתופים*
Keep it Real VS. Paranoid
מוזמנים להצביע בתגובות!
Keep It Real -
Paranoid- | | | |
וזהו. אני יודעת שהפוסט באורך של פוסט רגיל אצלי, אבל דאמ, השקעתי בו. לסיום, הערה קטנה: יכול להיות שג'ו וטיילור יחזרו להיות ביחד. מה דעתכם על זה?
"התוצאות כבר פורסמו ; אנשים מחכים, כוססים ציפורניים (חח, סתם...), כשלפתע מתבשרות החדשות הטובות-
קאמפ רוק 2: הג'אם האחרון זוכה בסרט המשפחה הטוב ביותר לטלוויזיה!"
האמת שאין הרבה מה להגיד בנושא (מלבד זה שזה סרט סגיד). D:
מזלטו P:
המועמדים.
לאחרונה קיבלתי מייל לבלוג שאומר שאני צריכה לקשר כל פוסט לאחר, למי שלא הספיק לקרוא. תבינו -
אני בלחץ לגבי העבר של הלהקה. אני רוצה להשלים הכל לרשימות ~ ובהחלט יש לי הרבה. אני עובדת המון עם הטיוטות, ולכן כשאני מפרסמת אני מתחילה ישר להעלות משהו אחר, אז הרבה פעמים אני לא שמה לב שהרבה לא ראו את הפוסט ; ולמרות זאת, כ-ל הפוסטים הישנים מקושרים ברשימות (בין אם זה בסטוריז, מור או איבנטס), אז תמיד תוכלו לעבור על הרשימות לראות מה פספסתם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Macy - Jonas Israel
