פרנקי פרסם תמונה שלו בברזיל [צולמה ע"י אמא שלו]. [כאן].
אתר ברזילאי פרסם תמונות של ני'ק מההופעו בסאו פאולו אתמול. [כאן].
דניאל צייצה: "אלה היו שבוע וחצי עמוסים, אבל עכשיו אני קוראת את כל הברכות שלהם ליום ההולדת שלי! תודה רבה כולם!"
רוב הופמן מעלה את האתר שלו עכשיו. אתם פשוט חייבים לראות מה הרקע שלו. כאן.
קאמביו הודיעו בטוויטר שבגלל בעיות טכניות אין להם את הצ'אט של ניק - מה שאומר שהוא לא יעלה. באסה.
גרג צייץ: "ראיתי היום את הכפיל של nickjonas@ - הברזילאי http://twitpic.com/6ouxh8/" - אתם לא מבינים כמה זה נכון. לקחו לי אשכרה כמה שניות להבין שזה לא ניק XD
אני ממש מצטערת על חוסר העדכונים בשבועיים הקרובים (ראו הוזהרתם), אבל נראה לי שהכותרת מבהירה הכל-
אני בניו יורק סיטי. ואחרי זה שיקגו, ככה שעד ה-24 אולי ייצא לי פה ושם לעדכן (איזה מסירות לבלוג*~*), אבל רוב הסיכויים שלא ייצא לי. בכ"מ אני אשלים פערים עם דברים חשובים, אז לא לדאוג.
דרך אגב, הפרשי השעות פה הם שבע שעות אחורה, ובשיקגו (מה-13), שמונה שעות אחורה. אז אם אני כן אעדכן והשעות ייראו לכם קצת הזויות, תזכרו שזאת לא השעה אצלי
ואם כבר אני מעדכנת- אתמול ג'ו היה ב"Lopez Tonight":
טוב, הניסיון שלי לא בדיוק הלך עם ה"More", אבל לא נורא. העיקר שניסיתי XD
בפוסט הזה יש כמה דברים חשובים: See No More מגיע לאייטונס ואמזון!כמו שהבנתם, אני כותבת בקטן אחרי זה כדי שזה יבלוט,הלילה הלבן*עכשיוצריךלכתובפהמשהובקטןכדישזהיבלוט* והתכנית להבאת האחים לארץ. למרות מה שאמרו על זה שהקליפ ייצא היום, הוא לא יצא (עד עכשיו),
מלבד זה, בגלל שעם האנטד לא כ"כ הלך לי אני מעלה פאנפיק חדש בשם Hold onיחד עם מיי פוינט אוף ויו.
ועכשיו שגמרתי את ההדגשה המוזרה שלי, אני אעבור לפוסט (:
ההופעה של ניק ב-Quaker Chewy Superstar והצ'אט בבלילבורד
ביום רביעי האחרון, ה-8.6, לניק היה לייב צ'אט בבילבורד מיד אחרי ההופעה שלו (שבה הוא שר שלושה שירים מהאלבום סולו שלו: Last Time Around, Who I am ו- Rose Garden).
ביום רביעי האחרון (8.6), קווין ודניאל נצפו ביחד ב"Digitas Newfront Kickoff Dinner" (ולמי שאין לו כוח לקרוא הכל- קווין ודניאל היו ביחד בארוחת ערב אחרי הצגת חידושים דיגיטליים, THE END).
קווין נאם שם והציע חידושים דיגטליים לכל עולם המדיה (אנשים אמריקאים שלא מעלים סרטונים>:). הם ישבו שם, בפאנל ניהול.
הנה הראיון על השטיח ה(אין לי מושג איזה צבע). קווין השני בסרטון~
See No More בתחנות בארץ!
*נשימה לרווחה*
זהו, אפשר לשמוע את See No More בתחנות בארץ. אם מישהו רוצה ליצור קשר ולבקש את השיר (תתחילו לבקש אותו! אנחנו נהפוך אותו ביחד ללהיטP: ):
ב-7.6 קווין ודניאל היו באירוע של סמסונג של חברה בשם "Gala". לצערי הרב אין עוד פרטים, בשניה שאני אמצא אני אוסיף ^^
ניק עונה על שאלות של מעריצים בתכנית של MTV בשם "The Seven"
ניק עונה על שאלות מעריצים. שמעתם מה הוא אמר? בסופו של בר הולך להיות דיסק חדש של שלושתם, אבל כרגע הם דיי כל אחד עסוק בדברים שלו. באסה):
ניק ודלטה בחופשה.
כמו שאמרתי לפני איזה פוסט או שניים, ניק ודלטה (26. אין, הייתי חייבת להגיד את זה) יצאו לחופשה -
ניק צייץ -
"אני מרגיש מבורך. כל כך הרבה דברים טובים קרו לאחרונה".
אני היחידה שרואה שהוא לא בדיוק נראה שמח?
התיבות מקרופונים של ג'ו ל-Pepsi Summer Bash
אוקיי, אתם לא תאמינו מה מצאתי. לפני יומיים (11.6) התקיימה ההופעה הראשונה של ג'ו שבה הוא ששר את "See No More" בלייב. והתמונות שמצאתי היו... המקרופון שלו!
כמו שאתם יכולים לראות, על התמונה הראשונה כתוב (החלק החשוב)- "3 Inside" (שלושה בפנים.כלומר, המקרופונים של שלושתם).
ולא, אין לי שמץ של מושג למה לעזאזל כתוב על השני ניק ג'ונאס.
פרנקי חוגג סיום כיתה ה' (:
ת'כלס, לא הייתי כותבת על זה אלמלא התמונה המטרידה במיוחד שפורסמה בטוויטר:
תגידו לי כמו מה זה נראה יותר- סיום תיכון או סיום כיתה ה'?!
מזל"ט בכ"מ ^^
תמונות מה-Pepsi Summer Bash!
ולמי שזה לא אומר לו כלום, מההופעה של ג'ו בשיקגו - ההופעה הראשונה עם סי נו מור בלייב P:
ג'ו ומנדי ישבו ורבו על התכנית, בפעם החמישית באותו יום. מנדי התעקשה שזה לא יעבוד, מיילי טענה שהיא מסוגלת לזייף את האישורים שאנחנו צריכים ("כבר עשיתי את זה פעם," היא טענה. מיילי, יש משהו שאת רוצה לספר לנו?) ואני ישבתי וכתבתי שיר, כרגיל. זה קרה הרבה לאחרונה - כנראה בגלל הקשר המחודש שלי עם ג'ו. אהבתי אותו אז, וזה לא השתנה עכשיו. אני עדיין אוהבת אותו- אפילו יותר.
אבל הוא שבר לי את הלב. כל כך כעסתי עליו באותו רגע, אמרתי לו שאני לא מתכוונת לדבר איתו יותר, אפילו יצאתי עם אחרים, אבל זה לא שינה כלום. במיוחד לא מאז שאביגייל מצאה את התמונות הישנות שלנו ביחד (חשבתי ששרפתי אותן), שרק חזקו את הרגשות שלו. אבל עכשיו אני לא אוכל להיות איתו ביחד. יש לו חברה (שאני בספק אם הוא זוכר את השם שלה כרגע. או בכלל).
"טיילור, מה את חושבת?" שאל מיילי לפתע, קוטעת את המחשבות שלי. "נכון שאם ג'ו פשוט יקום, ילך וישחרר את האחים שלו זה יהיה מזור? כי הוא אמור להיות בקומה," שאלה מנדי.
"כן, כי אם את או אני נלך לשחרר אותם זה יהיה הגיוני יותר," ענתה מיילי בלעג. מנדי גלגלה את עיניה.
"מיילי, בפעם המיליון, אני לא יכולה לשחרר אותם! אני רוח רפאים, זוכרת?"
ג'ו ואני פשוט ישבנו שם ובהינו בה, המומים. מנדי. רוח רפאים. זה פשוט לא היה הגיוני... מלבד העובדה שכולם התעלמו ממנה כשנכנסו לחדר, וזה לא נראה היה כאילו היה אכפת לה יותר מידי. אולי זה היה הגיוני יותר משחשבנו.
היא סיפרה לנו הכל - התאונה, איך היא גילתה שהיא רוח ומי יכול לראות אותה. מי היה מאמין שהחיים שלי יתגלגלו לדבר כזה... בטח שלא אני.
-מנקודת המבט של דניס-
"פול, אנחנו פשוט חייבים להוציא אותם! ג'ו התעורר, והם היו שם יותר ממה שאתה ואני היינו שם ביחד. מגיע להם להיות איתו עכשיו," אמרתי בשקט. רבנו בקפיטריה על עם להוציא את הבנים או לא. כל מה שהוא חשב עליו זה התדמית שלהם בתור להקה- למה הוא לא יכול לראות שיש כל כך הרבה דברים אחרים מלבד זה? אם הוא היה רואה את זה, לא היינו מנהלים את הויכוח הזה עכשיו.
"דניס, אני מבין מה את אומרת," הוא אמר, חסר סבלנות. "אבל זה לא משנה כלום. מאוחר מידי עכשיו."
"פול, אף פעם לא מאוחר מידי! אם נרצה להוציא אותם, אנחנו נוכל להוציא אותם. הבעיה האמיתית פה הוא שאתה חושב רק על התדמית שלהם!" צעקתי. כל כך נמאס לי מהוויכוחים הבלתי פוסקים האלה בינינו, על התדמית שלהם. לפעמים אני מתחילה לחשוב שלא היינו צריכים לקבל את ההצעה של קולומביה רקורדס – או לפחות לא לתת לפול לנהל את הלהקה יותר. האחות שטיפלה בג'ו התקרבה אלינו.
"מר ג'ונאס וגברת ג'ונאס? יש לי חדשות רעות." יופי, בדיוק מה שהיינו צריכים. "טיילור סוויפט, מיילי סיירוס והבן שלכם, ג'ו ג'ונאס? הם נעלמו."
איך הם יכלו להיעלם עכשיו?
-מנקודת המבט של ניק-
נאנחתי בתסכול. הפסיכולוג בדיוק עזב את החדר שלנו אחרי עוד שעה חסרת משמעות. קווין קם למטבחון להכין לנו ארוחת ערב, ואני נשארתי על הכורסא שעליה ישבתי, מהרהר. מה עם ג'ו כבר התעורר? מה עם הוא כועס עליי? מה אם הוא חושב שנטשתי אותו? נשמעה דפיקה בדלת. קמתי באיטיות ופתחתי אותה. הרגשתי שאני עומד לצרוח כשראיתי מי בדלת. מיילי, מנדי, טיילור וג'ו.
"קוו, אתה חייב לבוא לראות מי בדלת!" קראתי בהתרגשות. כמעט אף פעם לא השתמשתי בטונים כאלה, והוא רץ במהירות כדי לראות מי זה. הוא חיבק את ג'ו, והם דיברו קצת, לפני שהוא התפנה אליי. הוא החזיק את ידיי, והסתכלנו אחד על השני – לא היינו צריכים מילים בשביל לדעת מה השני הרגיש.
"א...אתה ער?" שאלתי. פחדתי מהתשובה- אם כן, יכול להיות שהוא כועס עליי... אם לא, איך הוא פה?. אבל הוא הנהן. "אני כל כך מצטער שלא הייתי שם בשבילך, אמא ואבא תקעו אותנו פה, ואני אבין אם אתה כועס עליי-"
"אין לי שום סיבה לכעוס עלייך. ניקי, אתה לא ביקשת להיות פה." הוא צחק. לפני שהבנתי מה קורה, הרגשתי את שפתיו צמודות לשלי. התנתקנו במהירות ומצאתי את עצמי מסמיק. טיילור עמדה מאחורנו ונראה היה שהיא עמדה להקיא. ברצינות?
התיישבנו על הספה, כשג'ו באמצע, והתחלנו לדבר. סיפרנו לו כל מה שקרה, איך הם שלחו אלינו פסיכולוג כל היום... הכל.
"רגע, ג'ו, מה אמא ואבא אומרים על זה שאתה פה?" שאל קווין. לג'ו היתה הבעה מוזרה על הפנים – הכרתי אותה יותר מידי טוב. הם לא ידעו.
"בפעם האחרונה שאני ראיתי אותם, הם רבו בקפיטריה אם להוציא אתכם או לא. בהחלט אפשר לנחש מי באיזה צד," הוא גיחך. "אבל משהו הזוי יותר - מנדי היא רוח רפאים."
קווין ואני ישבנו שם, המומים. ג'ו הנהן כשראה את ההבעה שלנו. "ככה אני הגבתי כשגיליתי את זה."
-מנקודת המבט של ג'ו, פלאשבק-
לא יכולתי לעכל את זה. מנדי, אותה אחת שאני מתאהב בה שוב, היא רוח רפאים. אבל זה פשוט לא היה הגיוני- בשביל להיות רוח רפאים צריך למות קודם... לא? והרי אף אחד אף פעם לא הודיע לנו שהיא מתה. רק שהיא עזבה את העיר... חשבתי על זה קצת, כשנפל לי האסימון.
"כשהם אמרו שעזבת, הם התכוונו שעזבת לנצח, נכון?" שאלתי. היא הנהנה וסיפרה לנו הכל. טכנית, זאת היתה אשמתי.
-סוף פלאשבק, בחזרה לנקודת המבט של ניק-
"רגע, בסופו של דבר- אם אמא ואבא חושבים להוציא אותנו מפה, למה אתם באתם?" שאלתי. ג'ו נראה נעלב. "לא שאני מצטער על זה כל כך."
"הם חושבים להוציא אתכם זמנית מפה," הדגיש ג'ו. "במילים אחרות? זה לא יקרה. אז באנו לשחרר אתכם." הוא משך בכתפיו.
"ואיך בדיוק תעשו את זה?" קווין חקר.
"יש לנו תכנית."
פרק ראשון- psycho
תקופת זמן של הפאנפיק: 2007 (קאמפ רוק) עד 2011.
you know when the sun forgets to shine I'll be there to hold you through the night And we'll be running so fast we can fly tonight And even when we're miles and miles apart You're still holding all of my heart I promise it will never be dark I know..we're inseparable
ניק הניח את העט. שיר חדש לאלבום השני שלהם. הוא עבר על השיר וחייך לעצמו חיוך קטן. אם המעריצים (או יותר גרוע, המשפחה שלו) היתה יודעת על מה השיר, הם היו משתגעים. למעשה, אם המשפחה שלו ידעה, זה היה אפילו גרוע יותר. הוא נרעד מהמחשבה על זה. "היי, אח קטן," הוא שמע את הקול של ג'ו מאחוריו. הוא יכל להריח את השמפו של ג'ו- למה כל פעם שהם הגיעו למלון חדש הוא היה חייב לגמור לפחות שני בקבוקים ביום? "כתבת שיר חדש לאלבום שלנו?"
ניק הנהן. "מה דעתך? כבר יש לי לחן. רק צריך לבחור מי ישיר אותו, אני לא חושב שזה יכול לעבוד בתור דואט."
"או שנוכל לשיר אותו ביחד," ג'ו קרץ, כאילו התעלם מהמילים האחרונות. הוא התלבש וירד לצילומים, משאיר את ניק מאחוריו, מהרהר.
"או שנוכל לשיר אותו ביחד."
***
ג'ו נכנס למשרד האפלולי של קת'רין, הפסיכולוגית על הסט. הוא שנא את המקום הזה כמעט כמו ששנא את הימים שבהם השיער שלו לא הסתדר. הם טענו שמשהו היה לא בסדר, שהוא לא מפוקס, ואחרי הרבה בקשות (וכל הקטע הזה של "הסרט יעזור לקריירה שלכם, לך תעשה את זה"), הוא הסכים ללכת לראות את קת'רין. וככה בחודש האחרון הוא מצא את עצמו בימי שני וחמישי אצל קת'רין , ולפעמים גם בימים אחרים שהם חשבו שמשהו לא היה בסדר. או בקצרה, כמעט כל יום הוא מצא את עצמו שם.
"ג'וזף," ברכה הפסיכולוגית. "איך עבר עליך היום?"
"בסדר," ענה ג'ו ביובש. "למה קראת לי לפה? זה לא היום של הפגישות הקבועות שלנו, ותכף מגיעה הסצנה שלי. אני צריך ללכת."
"חשבתי על משהו," היא התחילה.
"מדהים," ג'ו גלגל את עיניו. לא נראה שהתגובה שלו הפריעה בכל דרך כלשהי לקת'רין – היא כבר היתה רגילה לזה. במיוחד ממנו.
"מתי היתה הפעם האחרונה שהיית מאושר? מאושר... באמת?"
הוא חשב על השאלה. הפעם האחרונה שבה הוא היה מאושר באמת? טוב, זה היה קל. הוא לא היה צריך לחשוב הרבה בשביל זה.
השעה היתה אחת בלילה. ג'ו ישב בסלון וחיכה שאחיו הקטן יחזור, אחרי שניק הודיע לו שהוא נשאר עם החברים שלו עוד קצת. משום מה, משהו בתוך ג'ו אמר לו לחכות לו. אז הוא חיכה.
דלת הכניסה נפתחה בחריקה. ניק נכנס פנימה על קצות אצבעותיו, מנסה שלא להעיר אף אחד.
"איך היה?" הוא שמע את הקול של אחיו הגדול מהמטבח. ג'ו עמד שם והחזיק שתי כוסות מים, והושיט לניק אחת. ניק הנהן בתודה ולקח את אחת מהכוסות.
"כיף. למה אתה ער? אנחנו נפגשים עם הוליווד רקורדס מחר. ואנחנו צריכים להרשים אותם, וזה לא יעזור במיוחד אם תהיה עייף." ענה ניק.
"חיכיתי לך," ג'ו משך בכתפיו. "חוץ מזה, זה לא שאתה יותר טוב. אני לפחות רגיל לישון בשעות כאלה לפעמים."
"אל תתגרה," ניק גלגל את עיניו. הם עלו למעלה ונרדמו במהירות.
***
ג'ו לא ידע איך הוא הגיע למצב הזה. הוא התעורר בבוקר, ומצא את עצמו במיטתו, כשהראש של ניק על חזהו. אחת מהידים של ניק אחזה באחת מידי והשניה נעה באיטיות על רגלו. הוא חייך לעצמו חיוך קטן.
"בוקר," הוא בירך את אחיו הקטן. ניק פקח את עיניו והביט בו בישנוניות.
"ממ..." ניק מלמל ועצם את עיניו בשנית, קובר את ראשו בחזה של אחיו הגדול.
לא הוא ולא ניק סיפרו על זה לאף אחד. ג'ו פחד שהרגעים אלה יחזרו שוב כשגילה שהם חולקים חדר במלון... אבל קת'רין לא היתה צריכה לדעת על זה. זה לא היה עניינה.
"אם יש משהו שגורם לך להרגיש מאושר, תחזור עליו." היא אמרה בשקט. ג'ו הנהן ורץ לחדר שלהם – הוא ציפה שניק יהיה בצילומי הפוטושוט. או בצילומים. זה לא שינה כלום- הוא לא היה אמור להיות בחדר. אבל הוא היה שם, על הספה, חיוור. ג'ו רץ וחזר עם כוס מים ומזרק האינסולין שלו.
"ניקי, הכל בסדר?"
ניק הנהן.
"בדקת את רמות הסוכר שלך?"
ניק הנהן בשנית. הוא פתח את פיו, כאילו עמד להגיד משהו, אך בסוף התחרט ושתק. כאב לג'ו לראות את אחיו הקטן סובל ככה- הוא רק רצה לדעת שיש משהו שהוא יכול לעשות. לפתע עלה לג'ו רעיון.
"אולי-אולי תצטרף אליי הלילה? אני רק רוצה לוודא שהכל בסדר," הוא הוסיף במהירות. ניק הנהן חלושות, כשהמשפט האחרון מהדהד בראשו – אני רק רוצה לוודא שהכל בסדר.
קווין נכנס לחדר, ושלושת האחים ירדו במהירות לצילומים, כשכל אחד מהם שקוע במחשבות. זה יכול לקרות? האחים הקטנים שלו מתאהבים אחד בשני?
לילה לבן נוסף בבלוג!
בגלל ההצלחה של הקודם (היה כיף^^), החלטתי לעשות עוד אחד, ממש בתחילת החופש הגדול (אני מתכננת הרבה כאלה חופש).
ב-8.7 יהיה לילה לבן שני, שיתעסק בעיקר בדיבורים ובפאנפיק (כן, דניאל! שלא תגידי שאני איטית, אני אעלה איזה ארבע פרקים בלילה! נראלי...)., אם יש בקשות ~ מוזמנים.
המטרה שלנו היא 15,000 איש - זה הרבה, אבל אם תוכלו לשלוח אותה למעריצים שאתם מכירים \ כל מי שמוכן לחתום - תודה רבה♥
קבוצת הפייסבוק להבאת האחים לארץ.
אומרים שאחרי הקבוצה עוקב מפיק (אני לא אכתוב שזה בטוח כי אני לא יודעת לגבי זה), בכל מקרה, מי שיכול לעשות 'Like'- לי אישית אין פייסבוק אז קצת קשה לי לעשות את זה- תודה מראש. כאן.
עוד עזרה אפשרית
א) אם מישהו יעזור לי למצוא דרכים לתקשר עם המנהלים של הלהקה: פיליפ מקנטייר \ ג'וני רייט \פול קווין ג'ונאס (אבא שלהם), תודה. המטרה היא להראות גם להם שיש פה מעריצים שרוצים שהם יבואו (:
ב) פרסמו את העצומה \ את זה אתם רוצים שהאחים יבואו בטוויטר אם יש לכם, מייספייס, פייסבוק (בלי קשר לקבוצה), מייל, שורת מסנ' למי שיש, הכל.
ג) האתר הרשמי של האחים: http://www.jonasbrothers.com/ תגיבו על ישראל כמה שאתם יכולים, המטרה היא להעלות את זה למודעות.
ד) בלייב צ'אטים - שוב, תעלו את ישראל למודעות.
ה) למי שיש משתמש ביוטיוב, תפיצו:
You say Baby, I say Hey Baby
-You say Pray, I say Dear God
-You say Never Let You Go, I say Hold On
-You say Ride, I say Drive
-You say Latin Girl, I say Australia Girl
-You say Up, I say Fly With Me
-You say Justin Bieber,I say the Jonas Brothers
Half of the Jonas Fans moved on and went with Justin Bieber. Copy and Paste this if you are one of the people who stayed with the Jonas Brothers and continued to support them, and JB will always mean jonas brother
עוד רעיונות יתקבלו בברכה, מוזמנים לכתוב בתגובות (:
היי אנשים P: והנה פוסט חדש מבית היוצר של הבלוג. מה בעצם יהיה בו? המפריד שלא השתמשתי בו אף פעם והוא מגיע עם העיצוב, מ-ל-א חדשות, הפרק של ניק במר סנשיין (בלי תרגום) ועוד D: הפוסט היה אמור לעלות עוד כמה ימים, אבל פשוט ראיתי את הסרט עכשיו של ההופעה בפעם השניה עד הסוף, והחלטתי להעלות אותו עכשיו D:
תודה על כ"כ הרבה תגובות תומכות ויפות בפוסט ולנטיין, חבל שעוד אין הרבה מנויים נתחיל? P: פרצו לג'ו לטוויטר. לפני כמה ימים פרצו לג'ו לטוויטר. ג'ו חזר להשתלט על החשבון שלו ופרסם על כך הודעה:
גאד, אנשים משועממים בימינו ><
ניק ב- Mr. Sunshine. תגובתו לגבי העבודה עם צוות השחקנים + מה מתיו פרי חושב? מת'יו פרי (השחקן הראשי, מוכר גם בתור צ'נדלר בינג מפרינדס) התראיין אצל אלן דודג'רס. במהלך הראיון הוא מסר-
"לא הכרתי את ניק בהתחלה. אמרו לי שאני זה שצריך לבשר לו שהוא איתנו בפרק, וזה היה קצת מביך. לפני הפגישה הלכתי ללמוד הכל עליו, כדי שזה לא ייצא מביך יותר ממה שזה היה. אבל סך הכל היה כיף לעבוד איתו, הוא בחור צעיר ומוכשר." ניק מוסר- "הייתי בדרכי בחזרה לאוטובוס, כשקיבלתי טלפון ממת'יו פרי, ובו הוא הציע לי להשתתף בתוכנית. חזרתי לתוך האוטובוס ואמרתי 'מתיו פרי'. האחים שלי היו מודאגים, שאלו אותי אם הוא מת או משהו. עניתי להם שזה הרבה יותר טוב - הוא הציע לי להשתתף בסדרה. הם מאוד התרגשו בשבילי, והיה כיף לעבוד על הפרק. אני מקווה לחזור לשם שוב יום אחד'.
ניק מתראיין לתוכנית ב-MTV. ניק התארח בתכנית "The seven". הוא דיבר קצת, ענה על שאלות וכו'. קלטו ~
מומלץ לכולם, זה הראיון המלא :)
ניק מחליט להיות "בצללים" עד שג'ו יוציא את אלבום הסולו שלו. ניק אמר שלאחרונה, עם כל הדברים שהוא עשה, אנשים מתייחסים פחות ופחות לעובדה שג'ו מוציא אלבום סולו. "חשוב לי שג'ו יקבל תמיכה על אלבום הסולו החדש שלו," אמר ניק בראיון ל-MTV. "הוא עובד עליו קשה. החלטתי להיות 'בצללים', מה שנקרא, עד שהאלבום יצא. זאת אומרת, עד כמה שאפשר." בהצלחה D:
ג'ו וקווין מתפללים למען ניו זילנד. אל תשאלו מה עם ניק, כי אני לא יודעת, אך ג'ו וקווין פרסמו בטוויטר שלהם את ההודעות הבאות:
גם אנחנו, גם אנחנו.
ניק הופיע בבית הלבן! אתמול (ה-24), ניק הופיע בבית הלבן יחד עם אומנים כמו ג'ורדן ספארקס. האירוע היה בהנחייתו של ג'ימי פוקס. (כמו שחברה אמרה: "הנשיא מופיע בבית הלבן" . ולמי שלא הבין, אחד הכינויים של ניק זה Mr. President). בכ"מ, לאחר מכן ניק ערך הופעה סודית ל- 150 מעריצים ובה הוא שר 12 שירים שנבחרו ע"י המעריצים בטוויטר.
ניק בתוכנית של רייצ'ל ריי. מידי שבוע או שבועיים מתארחים בתכנית סלבריטאים ומקבלים משימה. צפו בניק, שהיה צריך לשפוט בין שני אחים:
מומלץ ^^
ג'ו חוגג יום הולדת לאשלי... בוגאס?! לכבוד יום הולדתה של אשלי גרין (24), חגג לה ג'ו בוגאס, למרות שאף אחד משניהם לא באמת היה שם באותו רגע XD כמה תמונות:
מזל טוב לאשלי
ניק עושה פיס למצלמה... כשהוא ממלא דלק?! אתמול (22), ניק יצא למלא דלק למכונית שלו. נראה היה שלא רק שלא הפריע לו שצלמו אותו, אלא הוא אפילו עשה פיס למצלמה:
מתי לאחרונה ראיתם מישהו עושה את זה? :]
ולסיום... ה-DVD- The Journy-יצא אתמול!!! D:
מה ניק מחפש בבחורה? אני יודעת שזה מעניין הרבה מעריצות, אז לכן החלטתי לכתוב לכן סוף סוף מה בעצם ניק (3>) מחפש בבחורה. 1. העיניים. "חשוב שיהיו לה עיניים יפות," אומר ניק. "זה לא משנה אם יש משקפיים או משהו, העיקר העיניים. לא הצבע- גם העיניים עצמן, את מה הן משקפות." 2. החיוך. "צריך לחייך לחיים," מספר ניק. "ולכן אחד הדברים שחשובים לי הוא שהיא תחייך. חיוך אמיתי, כן, ולא מזויף. לא אחד שנועד רק להרשים." 3. המראה. "לא חשוב לי שתתלבש בצורה נועזת מידי," אומר ניק. "לעבוד רק על פי הנוחות, ורק על מה שטוב לך." 4. הבנה. "חשוב לי שנערה תבין שלוח הזמנים של עמוס, והרבה פעמים יש לי בכיות," מודה ניק. "אני מתקשר איתה כמה שיותר ב-SMS או שיחות טלפון כשאני לא יכולה לדבר איתה פנים מול פנים." 5. אנרגיה. "אני צריך מישהי שתהיה לה יותר אנרגיה משלי," מספר, "אני לא בנאדם עם הרבה אנרגיות, ואני צריך מישהי שתהיה שם לתמוך בי ולעודד אותי, מלבד האחים שלי." 6. אל תתענייני רק בתהילה. "אני לא רוצה אחת שמתעניינת רק בתהילה\בכסף," אמר ניק, "חשוב לי שזאת תהיה אהבה אמיתית, ולא משהו בסגנון. חשוב לי שהיא תהיה מנומסת אבל גם שובבה- נימוסים זה דבר חשוב." 7. אל תפחדי לאכול מולי. "חשוב שלי שבחורה תבין שאני רק עוד מישהו, והיא לא צריכה לפחד לאכול בפניי," אמר ניק. "אני מעדיף שתשמור על הבריאות שלה ." עוד כמה דברים~ *ניק מאמין באהבה ממבט ראשון. *לניק יש שני מצבים: אחד שהוא ממש שקט, והשני שהוא מתחיל לספר בדיחות, הכל תלוי כמה בנוח הוא מרגיש. *הוא לא יוצא עם בנות עם גישות שליליות.
*החלום שלו זה לקחת נערה לדייט למשחק של הניו-יורק יאנקינז ולראות אותם קורעים את הרד-סוקס. *הוא רוצה שתהיה לו חברה במהלך הכריסמס- זה אף פעם לא קרה, והוא רוצה לרדת לסנטרל-פארק בניו יורק ולראות את השלג והכל. *הוא חושב שצריכים להיות מסוגלים לחלוק הכל אחד עם השני. *ניק מחכה עד שהוא אומר משפטים כמו 'אני אוהב אותך', לא בגלל שהוא לא בטוח~ בגלל שהוא מחשיב את המילה "אהבה" ליותר מסתם מילה. *הוא חושב שזה מביך לתקשר עם בחורה רק ב-SMS. *הוא אוהב לעשות נשיקות במקומות רומנטיים. הנשיקה הראשונה שלו היתה על קו הרקיע בשקיעה, על חוף ים. *כשהוא נדלק על מישהי, זה דיי בשקט. *הדרך האהובה עליו להרשים בחורה זה לשיר לה סרנדות. *הוא אוהב לראות שמלות על בחורות, הוא חושב שזה מראה שהן גאות במה שהן (לא חשופות... מידי). *הוא צריך שלחברה שלו יהיה טוב איתו. *ניק מתחיל להתרגש ולפעמים מאבד מילים כשהוא מנסה לקרוא לבחורה שמצאה חן בעיניו. כמו שנאמר במקום שבו מצאתי את זה: מכאן ניתן להבין שניק רגיש, אכפתי, מתוק, להוט ועוד *~* בפוסט הבא: על ג'ו P: (ננסה לפחותXD) תמונות נדירות (או סתם הזויות-ולא-מוכרות) של האחים! יש צורך כלשהו להסביר?
עוד תמונות ואלה יש בחבילה למנויים בלבד, להורדה למטה, הסיסמא נשלחה :] מנויים D: לא נטשתי, לא שכחתי ובהחלט מגיע לכם פיצוי על העליבות של הפוסט הקודם (מודעת לזה שאין מילה כזאת עליבות.. למי אכפת?XD). ולכן הפעם יש שתי חבילות + הודעה חשובה P:
חבילה ראשונה - 50 תמונות נדירות של האחים. חלק מהן תוכלו לראות למעלה, אבל כמובן שיש עוד הרבה :] שימוש אישי בלבד, אני אוספת אותן לא מעט זמן. לחצו על השלט להורדה, הסיסמא נשלחה במייל.
הסיסמאות נשלחו למנויים ויישלחו שוב אם אני אראה שמצטרפים מנויים חדשים
הודעה חשובה: כשיהיו 25 מנויים (משמע, עוד שמונה), תהיה הגרלת מנויים שניה! (דיברתי עם הזוכה של הקודמת, שמחה שאת מרוצה) הפרס? בינתיים נשאר סודי. בקרוב תגלו מהו (-;פרק [מתורגם בלעדית לבלוג] מתוך Burnin' Up אני אישית אוהבת לקרוא מהספר. אז החלטתי בפוסטים הקרובים לתרגם לכם פרקים \קטעים [תקראו לזה איך שבא לכם]. לצערי הרב אני לא אוכל לשלב את כ-ל התמונות, אבל אני אשלב את אלה שאני כן אצליח למצוא ♥ מה שכן, הפיסוק והכל מועתק ישירות מהספר. תלונות? אל היוצריםXD והפעם: American Music Awards ~ 2007 (פרסי המוסיקה האמריקאיים-2007). בתיבה ♥
התרגשנו מאוד כששאלו אותנו אם אנחנו רוצים להופיע בטקס הפרסים האמריקאי (AMA) ב- 2007! זאת היתה ההופעה הראשונה שלנו בטקס פרסים גדול. לא היינו מועמדים לשום דבר, ככה שזה היה כבוד גדול יותר בשבילנו כשנשאלנו האם אנחנו רוצים להופיע. רצינו שהכל יהיה מושלם, מכיוון שידענו שבשביל הרבה אנשים, זאת תהיה הפעם הראשונה שהם רואים או שומעים את האחים ג'ונאס.
לא ידענו למה לצפות. היינו צריכים לעלות לשם ולתת את כל מה שיכולנו. כשעשינו חזרות, קראנו את כל השמות של המפורסמים שהיו מוצמדים לכיסאות מולנו. זה היה מגניב לדעת שבקרוב נופיע לפני כל הזמרים המוכשרים האלה. הכנו פתיחה מאוד מיוחדת לשיר "S.O.S", שבה היינו אמורים להופיע בבמה אחרי התנפצות לוחות זכוכית גדולים. ברגע שפינינו את הזכוכית, השיר היה אמור להתחיל. לצערנו הרב, דברים לפעמים לא תמיד מצליחים כמו בתוכניות. למרות שהכל היה מושלם בחזרות, המופיע האמיתי הגיע עם הפתעה אמיתית...
היינו נרגשים כשהלכנו על השטיח האדום בהיכל נוקיה בלוס אנג'לס באותו ערב. היינו קצת לחוצים, אבל לא בצורה מטורפת. בהחלט חשבנו על ההופעה שלנו. ללכת על השטיח האדום זה תמיד כיף, אבל באותו לילה נוכחי זה היה מגניב במיוחד. לא יכולנו להאמין כמה מוסיקאים מדהימים שאנחנו מעריכים באמת היו שם, נרגשים לפגוש אותנו. זכינו להכיר את ג'ורדן ספארקס, אקון, וויל איי.אמ וביונסה. סלין דיון היתה מגניבה גם כן. אנחנו שלושתנו מעריצים גדולים שלהם, כך שכשהיא הופתעה מהשירה שלנו באותו ערב על השטיח האדום, התרגשנו לגמרי. היא אמרה לנו לשיר קריוקי עם הבן שלה!
עמדנו מאחורי הקלעים, נרגשים. היינו מרוכזים לגמרי בלעלות לשם ולהופיע. האחראי במה אמר לנו לקחת את המקומות שלנו מאחורי הזכוכיות. היינו מוכנים, והכל נראה כאילו הוא מושלם. הזכוכית התנפצה ואנחנו הלכנו, כשג'ו דרך על זכוכיות. הוא נפל לפני מיליוני צופים וקהל מלא במוסיקאים מוכשרים. היתה הפתעה בקהל, בגלל שהוא נראה דיי רע. ג'ו קפץ על רגליו כאילו שום דבר לא קרה והתחלנו לנגן. כשחזרנו למאחורי הקלעים אחרי שסיימנו את השיר, גילינו שג'ו פצוע. דם היה מרוח על כל החליפה הלבנה שלו, אבל הוא לא התכוון לתת לרגע לחלוף סתם ככה. בסוף, זאת היתה הופעה שלעולם לא נשכח. אני לא בטוח מאיפה האומץ שלי מגיע, אבל אני לא נתתי לשטף דם קצר להרוס את הלילה. קפצתי על הרגליים כמה מהר שיכולתי. בראש, חשבתי על כל מיני אפשרויות חלופיות שהיו לי. לקום וללכת לא היתה אפשרות. לא ציפיתי לחוויה הזאת, וידעתי שאני פשוט חייב לקום ולהופיע. למרות שחתכתי את עצמי, לא הרגשתי שום כאב. לקחתי את כל האדרנלין שזרם בגוף שלי וגרמתי לזה לעבוד. בסופו של דבר, זאת היתה אחת ההופעות הטובות ביותר בחיי. ג'ו.
מקווה שאהבתם ♥ דף הגוגל של האחים! בגלל היותם להקה פופולארית, גוגל יצרו "מנוע חיפוש" גם להם, בכל מה שקשור לג'ונאס.
פרק 10- Back On Stage-Kind Of... בפרק הזה הזיכרון של קוו חזר לגמרי. בתיבה ♥
"נראה לי שקוו יותר מסתם דלוק עליה," לחש ג'ו לניק כשחזר קווין מהדייט העשירי שלו ושל דניאל, מאושר כתמיד. "כן, אני חושב שכולנו הבחנו בזה," לחש לו ניק בחיוך. קווין התיישב על הספה, ונאנח. לכולם היה ברור שזאת היתה אנחת אושר- מה שזה לא יהיה. "אז... מה קורה בינך לבין דניאל? הכל בסדר?" שאל ניק. "הכל מצויין. ממש טוב לי איתה... לא הרגשתי ככה אף פעם. מה קורה עם שניכם?" שאל קווין, לוקח את גיטרת פול גיבסון הלבנה שלו. הוא ניגן מנגינה לא מוכרת, מזמזם. "אני חושב שהזיכרון שלו חזר סופית," לחש ג'ו לניק. זה היה דיי נכון- משום מה דווקא הפגישות עם דניאל החזירו לו את הזיכרון. וזה היה דיי מוזר, בהתחשב בעובדה שהוא לא פגש אותה לפני אותו יום בבהאמס. "אז מה קורה אתכם?" חזר קווין על השאלה. הם הבינו טוב מאוד למה התכוון, אך לא ידעו מה לענות לו. כלומר... כלום כלום לא קרה איתם מבחינה רומנטית, אם זה מה שהתכוון (טוב, זה מה שחשבו שהתכוון. מצד שני, זה קווין. מי יודע?). "מה קורה איתך ועם דמי?" המשיך קווין, מנסה להוציא תשובה כלשהי מאחד מאחיו. "נפרדנו," אמר ג'ו בשקט. נראה היה שזה הפריע לו- אך לא הפריע לוץ הם התקשו לפענח את הבעתו, לא משנה כמה הם ניסו. "מצטער..." מלמל קווין. נראה היה שהוא לא רצה להמשך את הנושא, בחשש שהפגע באחיו הקטן השני. נראה היה שג'ו לא היה פגוע למדיי, או כך הוא התנהג לפחות. "האמת שטוב לי איפה שאני," הודה ניק. "בהופעות, אתכם, וכרגע בלי חברה," הוסיף בהדגשה. "יש לו מישהי," לחש קווין לג'ו. ג'ו רק צחק, והנהן. הם הכירו את אחיהם הקטן טוב מידי בשביל לדעת שההדגשה הזאת היתה רק מסווה. "או מישהו," לחש לו ג'ו בחזרה. קווין הביט בו במבט משונה [ומזועזע במעט], כאילו ג'ו ידע משהו שלא לא. "צחקתי," הוסיף ג'ו כשראה את הבעת הפנים של אחיו הבוגר. "רק צחקתי." "אז... מי זאת?" שאל קווין, לא מוכן להרפות מהנושא. "או זה," הוסיף ג'ו. שניהם תקעו בו מבטים מעוצבנים. "רק צחקתי..." מלמל ג'ו ונאנח. לפעמים הוא היה צריך לשמור את ההומור שלו לעצמו- לא היה ספק בזה. "אין-לי-חברה!" קרא ניק. "ותסמכו עליי שטוב לי כך," הוסיף. זה היה נכון;היה לו טוב איפה שהוא היה. הטלפון שלהם צלצל. ניק רץ לענות, תוהה מי זה. "שלום, מדברים מבורגר בר, רצינו לדעת-" אמר הנציג כשניק ניתק. ברצינות? בורגר בר? "מי זה היה?" שאל ג'ו בסקרנות. "סתם, סקר," ענה ניק. "בכל מקרה, מאז שהיית בבית החולים לא היתה לנו הופעה אחת. אני חושב שכדאי שנחזור להופיע- סיבוב ההופעות הזה התבזבז לגמרי." שני אחיו הגדולים חשבו על זה רגע. זה היה נכון- סיבוב ההופעות הזה התבזבז לגמרי. היו להם בערך עשר או חמש-עשרה הופעות בסיבוב הזה, והיו אמורות להיות הרבה יותר... כך הם קבעו לפחות. לצערם הנסיבות הכריחו אחרת. "כן!" אמר ג'ו בהתלהבות. "אבל צריך להודיע על זה ולמצוא מקום..." הוא המשיך, מונה את רשימת הדברים שהיו צריכים. *** "אני חושב שצריך לפתוח עם 'S.O.S'," אמר ג'ו כשישבו לתכנן את ההופעה הקרבה ובאה. "מה יש לך עם S.O.S? אנחנו כמעט תמיד פותחים איתו בגללך!" אמר ניק. "נו, למה לשבור מסורות?" ענה לו ג'ו. "מה דעתך, קוו?" "דה ז'ה וו," ענה קווין. הוא ניגש אליהם עם דף ועט. זה לא היה תכנון ההופעה כפי שהוא חשב שהיא צריכה להיות- זה היה שיר שהוא כתב. עד גבול מסויים, הם לא חשבו שזה ייקרה. בדרך כלל קווין היה מרוכז יותר בגיטרות שלו מאשר בכתיבה. הוא כתב שיר בעבר- "BB Good", שהיה שיר מצליח, אבל הוא בעצמו אמר שזה חד פעמי. מה שאומר שהם בהחלט לא ציפו שזה ייקרה שוב. ניק קרא את השיר, והעביר את הדף לג'ו. הוא הנהן, כאילו "אישר" את זה. "מה דעתכם?" שאל קווין בחיוך. שני אחיו הנהנו, מחייכים. מה לעשות- היה לו כישרון. זה כנראה עבר במשפחה או משהו. "אם נצליח להלחין אותו עד ההופעה..." התחיל ניק. ".... אז יהיה לנו שיר חדש! כמו מין הפתעה כזאת," סיים ג'ו, כאילו הוא קרא את מחשבותיו. הוא קם והביא את האקוסטית שלו, בעוד ניק התיישב מול מערכת התופים. היא התחיל לנגן, יוצר קצב מסויים, בעוד קווין הצטרף אליו עם החשמלית שלו. ג'ו רץ במהירות וחזר עם חשמלית, עד שיצרו מקצב מסויים. להפתעתם, ג'ו התחיל לשיר. קווין וניק עצרו. הוא הביט בהם בבלבול. "זה היה... בעייתי?" "לא, זה היה מעולה, רק... שזה קצת הגיע משום מקום," אמר ניק. קווין הנהן, והם המשיכו, מקליטים את השיר. זה הלך טוב. *** "אני פשוט לא מאמין!" קרא ג'ו בעצבנות, סוגר את חלון היוטיוב. שני אחיו רצו, מבולבלים. "מה קרה?" "תראו בעצמכם," אמר ופתח את חלון היוטיוב- שכותרתו היתה "Jonas Brothers New Song- LIKED OR NOT?!?!"* הם הפעילו את הסרטון, לא יודעים למה לצפות. השיר היה שם- מלא, כולל קטע מהחזרות. "מישהו הדליף את השיר!" אמר ניק בעצבנות. "אני פשוט לא מאמין." ג'ו הנהן. "עכשיו יתחילו לרוץ שמועות על כל מיני דברים, כמו אלבום חדש או משהו כזה." הוסיף קווין. "זאת בעיה?" קווין הנהן. המעריצים יהיו מאוכזבים כשהם יישמעו שזה לא נכון. כבר שנה הם לא הוציאו אלבום חדש, והם ידעו שהמעריצים בהחלט מחכים לזה**. "זה מעולה," אמר ניק לפתע. שני אחיו הביטו בו בבלבול. "אם יהיו שמועות על זה שאנחנו מוציאים אלבום חדש..." המשיך ניק. "... אז לא יחשבו שאנחנו מתפרקים!" השלים אותו ג'ו. "זה גאוני!" "יש לי רעיון הרבה יותר טוב," אמר קווין. "נכון שאנחנו קצת עסוקים, ושבקרוב יהיה לך סיבוב הופעות, ניק, אבל זה לא אומר שלא נוכל לעבוד על אלבום חדש." שניהם הביטו בו בספק, אך לבסוף הם הנהנו. "והנה נוסף עוד אלבום לרשימות הפרוייקטים שצריך לעשות," מלמל ניק בעודו מתיישב מול השולחן, ומתחיל לכתוב. *** "בוקר," אמר ג'ו בעייפות, מחזיק כוס קפה*** ומברך את אחיו הקטן שהתיישב לידו."הכנתי קפה, איכשהו." הוסיף. ניק לקח לעצמו כוס קפה מהשיש, מנסה להתעורר. "תודה," הוא אמר והתיישב מסביב לשלוחן הריק. ג'ו זרק לו מגזין, שיקרא את הכותרת בצד שמאל. כצפוי, היא דיברה על השיר המודלף. "אז...מה אוכלים?" שאל ג'ו. "משהו," ענה ניק, כמעט נרדם על השולחן. "למה אתה כל כך עייף? אתמול היית בסדר גמור," העיר ג'ו. "אני לא יודע," ענה לו ניק בייאוש. "אני לא כל כך מרגיש טוב." ג'ו גרר את אחיו הקטן [והרדום] למיטה. למרות התנגגדותו, הוא היה חייב ללכת לישון. היתה להם הופעה בערב- והם היו מוכנים לבטל אותה, רק שידעו שניק לא ירצה. קווין בא מאחוריו, כשסגר את הדלת של החדר של ניק. "הכל בסדר?" "הוא לא מרגיש כל כך טוב. אני חושב שכדאי שהוא ינוח," ענה ג'ו. הם חזר לסלון, מכינים לעצמם ארוחת בוקר קלה. "צריך לעשות חזרות," אמר קווין. "אבל יותר חשוב לי שהוא ירגיש טוב." ג'ו הנהן, והם הלכו משם בשקט, מפנים את הכלים. *** הם יצאו מהבית , מאורגנים להופעה. המעריצים צרחו כשראו אותם, מאושרים. מידי פעם הם עצרו לחתום או להצטלם, אך מהר מאוד נכנסו בחזרה פנימה. הם התחילו להתארגן, כשהמעריצים זרמו בהמוניהם פנימה. הם היו אמורים להתחיל בכל רגע, כשניק הרגיש סחרחורת. הוא נפל, כשהרצועה נקרעת וההגיטרה נפלה מידיו. "ניק?" שאל קווין בדאגה, "הוא התעלף. שמישהו ייקרא לאמבולנס!" קרא קווין לקהל. ג'ו התקשר אל אמבולנס, שתוך דקות אחדות היה שם. הם נכנסו אליו, ונסעו עם ניק לבית החולים, מודאגים.
*מודעת לכך שלא כותבים הכל באותיות גדולות והכל, אבל בכל זאת, זה כותרת יוטיוב, למה ציפיתם? **האמת שהאחים הוציאו ארבעה אלבומים בשלוש וחצי שנים, אבל לא משנה. תתעלמו מזה XD ***הם באמת שותים קפה, סתם לפרוטוקול. במיוחד אייס קופי. (אייס קפהXD)
למי שקראה את הפרק המקורי- אני יודעת שקראת את הפרק המקורי, אבל אני פשוט לא מסוגלת לעשות את זה לטיי. סורי. יצא קצר כרגיל.
תוצאות + סקר חדש ישר מ- Fanpop אולי אתם זוכרים, אבל פעם קודמת היו חמישה סקרים. הפעם החלטתי לתת לכם סקר שמובא ממועדון המעריצים של ג'ונאס ב- Fanpop. תהנו D:
1.שאלתי עם מי ג'ו הכי חמוד. המנצחת... דמי! 2. שאלתי עם מי ניק עדיף. המנצחת... מיילי! 3. שאלתי מה אתם חושבים על הפרידה של ג'מי. מסתבר שכמעט כולם נטרליים! 4. שאלתי אם אתם חושבים שג'ו ואשלי ייתחתנו בסוף. אתם אמרתם ~ אולי. 5. שאלתי מה דעתכם על החתונה של קווין ודניאל. אתם אמרתם - מדהימה!
והסקר של הפוסט...
איזה מהשירים הבאים אתם מעדיפים מ-L.A?
(האפשרויות מסודרות לפי סדר התמונות).
L.A Baby - Fall- Chillin' In The Summertime- Make It Right- Invisible-
Critical- Hey You- Your Biggest Fan- Things will never be the same-
Summer Rain- Set This Party Of-
Feelin' Alive- Drive- לכל אחד יש עד שתי הצבעות, ואסור להצביע לשיר יותר מפעם אחת (כלומר, אתם יכולים להצביע לשניים שונים)
כן, כן, זה נכון. תחרות העיצובים [שכנראה אף אחד מכם כמעט לא שמע עליהXD] חוזרת P: החלטתי לפתוח אותה מחדש. כל פוסט תהיה משימה:>
היו רשומים פעם קודמת, והיתה אפילו משימה, אבל רק אחת הגישה. [ולפרוטוקול~ היא תקבל בונוס בשביל זה. היא עשתה את המשימה ממש טוב]. הפרס נשאר סודי בינתיים ~ כלומר, רק בחצי הגמר תדעו מה הוא. מה שכן, כולם מוזמנים להשתתף :> פשוט תכתבו בתגובות שאתם רוצים להשתתף, רצוי גם שיהיה לכם בלוג, אבל לא חובה.
שיר הפוסט. פינה אחרונה לסיום הפוסט. הפעם בחרתי בשיר שהוא לא שלהם (כלומר, הגרסא שאני נתתי היא דואט שלהם עם עוד מישהו), והשיר הוא... Should've Said No מהסרט של ההופעה! פשוט התמכרתי אל השיר הזה.
אשמח לשמוע את דעתכם על בחירת השיר. פשוט התמכרתי לשיר הזה (ואל תתחילו להגיד "בלוג של ג'ונאס לא אמור לערב שירים של ג'ונאס?" זהו. אז שאני התמכרתי לשיר הזה, והוא גם מערב את ג'ו). וזהו. אל תשכחו - מחר בלילה (11 בלילה בערך) יש ב- Cambio.com לייב צ'אט עם ניק P: מבצעון לסיום- 1. 2. 3.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Macy - Jonas Israel
)
).
2. 
5. 
6.
