מזמן לזמן אני נוטה להשתתק
אני לבד, זו אשמתי
הרי תמיד ביקשתי שקט אמיתי
אבל על מי אני עובד זה לא יגיע בחיים
המכונה הזאת נוסעת על אוויר כולם יודעים
כמו ביום ההוא בצד הלא נכון של תל אביב
אף אחד לא הבין אותי ביום ההוא אפילו לא אני
אני שופט, אני שולט
מזמן לזמן אני נוטה להתמוטט
אם לתרגם את הפחדים
אז העברית נהיית עיוורת לפעמים
אבל על מי אני עובד כאילו יורד מדעתי
גם הבדיחה הזאת סופה להישחק כולם יודעים
כמו ביום ההוא בסתיו 99 על מדים
אף אחד לא הבין אותי ביום ההוא אפילו לא אני
ולא בשקט ולא לקול תרועותייך
אין לי מקום לקרוא לו בית
אני ספקן, זה תורשתי
ואף חלום אינו רודף עוד את שנתי
אני שקרן אך במותי
יגידו איך איבדנו גבר אמיתי
אני חופשי, להתרסק
מזמן לזמן אני נוטה להשתתק
אני לבד, זו אשמתי
הרי תמיד ביקשתי שקט אמיתי
אבל על מי אני עובד, מחזיק ידיים לעצמי
המעגל הזה עומד להתפרק כולם יודעים
כשאלוהים יבוא לדפוק על החלון ביום הדין
אף אחד לא יהיה שם להחזיק אותי אפילו לא אני ולא בשקט ולא לקול תרועותייך
אין לי מקום לקרוא לו בית.
כינוי:
תלתל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
