נכון שיש את הדלתות הכבדות האלה שכשבאים לפתוח אותן שואלים מי בנה את זה כל כך כבד 

איך אפשר בכלל לפתוח את זה

אז זה הלב שלי

אני פשוט רוצה שידעו שגם אני עצובה אני באמת עצובה ואני עצובה המון פעמים

אבל אני לא רוצה שזה ימנע ממך לקום וללכת אם אתה מרגיש שאתה צריך או (אפילו) רוצה

אני ממש רוצה להיות הבנאדם הזה שלא עושה דרמות ולא נפגע ולא כואב לו 

אבל אני לא באמת מצליחה לא להפגע או לכאוב אז אני פשוט שותקת ולא אומרת לך

ידעתי שלא באמת תוכל לעמוד בזה אבל אני חושת שזה בעיקר אצלי, אני לא צריכה להסתפק במועט

ואני באמת צריכה שישקיעו בי כי יש לי כל כך הרבה להשקיע,

ידעתי שאתה לא שם אבל חבל שאין לך את הכוחות להשקיע במשהו שהוא מעניין ונעים

עכשיו לפחות כשזה נגמר אני לא צריכה לפחד כל הזמן שזה יגמר ושתלך כי הלכת