אני עדיין לא מאמינה שתל אביב נכנסת לרשימת הערים המיועדות לירי הטילים של החאמאס!
כלומר הערים שכבר התרגלו להפגזות הן: באר שבע, אשקלון, ואשדוד.
לא חשבתי שאחרי 40 שנה ( שהיו כאן ברמת גן נפילת טילים וקאסמים) המצב יחזור על עצמו בשנית.
אומנם אין אצלנו כול שנייה עזעקה כמו בשאר המקומות שציינתי, אבל זה עדיין מלחיץ! דווקא בגלל שאנחנו לא רגילים, ולא מורגלים למצב החדש!
היום למשל הייתי בבית לבד, ובערך ב ב10 ומשהו הייתה עזעקה, אז רצתי מהר מהבית ולקחתי את שרי הכלבה שלי, ורצתי החוצה למסדרון שליד המעלית.
משום מה אני גרה בקומה ראשונה ועדיין לא מספיקה לרדת ולהגיע בזמן למקלט. זה ממש מוזר.
מרוב הפחד והלחץ, אני פשוט נעשית משותקת, ופשוט נדבקת לקיר שליד המעלית.
והייתה לנו עוד עזעקה היום בערב בערך בעשרה ל7 שנפלו שני טילים! כלומר שהטילים של כיפת ברזל סיקלו.
אבל תשמעו, לא מעניין אותי שכיפת ברזל מצליחה לסקל את היריוטים, זה עדיין מלחיץ אותי לשמוע את ההזעקות, והבומים שנישמעים לאחר ההזעקה.
אני לא יודעת כמה יהיה מסוגלת לסבול את המצב הזה יותר!
לא ככה תיכננתי למות! נשבעת! ולא תיכננתי להיות אחת מאותם ערים שתהיה מיועדת לטילים!
לעזאזל!!
וכמובן שאני יודעת שגם בערים אחרים לא רוצים שזאת תהיה השגרה, אבל הם כבר בשגרה. והם רגילים, מורגלים, מוכנים מכול בחינה שהיא עם מקלטים ומרחבים מוגנים.
אבל אנחנו, תל אביב ורמת גן כן? במבצע ' עופרת יצוקה' לא עפו לכאן טילים, אז לא היינו צריכים לפחד.
אבל עכשיו, פתאום גם גוש דן ותל אביב נהפכו למטרות החדשות של ירוט הטילים.
לעזאזל, כול רעש הכי קטן מקפיץ אותי! כול פיצוץ או נביחה או כול רעש אחר פשוט מוציא אותי מדעתי!
אני לא בטוחה שאהיה מסוגלת לשרוד את המצב הזה.
אולי עדיף למות כבר עכשיו? כדי לא להיות בתוך זה בעוד כמה שנים?
אני רק מקווה שיצליחו להגיע איתם להסכם של הפסקת אש.
כרגע, כול ניסיון להפסקת אש איתם נכשל. פשוט נכשל.
נקווה שהמטווח הזה לא יעשה חמור יותר כמו בשאר הערים שרגילות.
אני לא רוצה לרוץ כול שנייה מהבית ולחיות בפחד.
אני לא טובה במצבים האלה... ולא מורגלת.
אבל יכול להיות שבקרוב נצטרף לאחת מאותן ערים שכבר מורגלות ומתורגלות למצב הדפוק הזה!
לא ככה תיכננתי לסיים את החיים שלי בגיל 20! לא ככה רציתי למות! לא במלחמה הזאת בכול אופן.
אני באמת באמת באמת מקווה שיצליחו ליישב את העניינים.
תשמעו, מיום חמישי בערך לא יצאתי מהבית!
הייתי אמורה בערב להיפגש עם חברה, לא יצאתי בגלל ההעזעקות שהיו!
בשישי היינו אמורים לצאת למסעדה, לא יצאנו. הזמנו אוכל הביתה.
בשבת בערב גם הייתי אמורה להיפגש עם חברות, לא יצאתי!
אני תקועה בבית בגלל המצב הדפוק הזה!! אני פוחדת לצאת שאם לפתע ההזעקה תתפוס אותי ואני לא אדע מה לעשות.
אני פשוט לא מאמינה שזאת המלחמה הראשונה שלי שגם תל אביב וגוש דן נכנסות לרשימת הערים המיועדות לירי טילי הקאסם!
לא ציפיתי שכך יהיה המצב.
עכשיו רק נישאר לי להתפלל שכול המצב הזה יגמר בשלום. וגם זה כבר לא בטוח.
אומנם אני מנסה להישאר רגועה ולא לחוצה, אבל ברגע שיש עזעקה אני קופצת כמו לא יודעת מה ויוצאת החוצה.
אופפפפ אין לי כוח יותר למצב המתיש הזה.
ואני לא רוצה שזה יימשך יותר.
I WANT TO LIVE!!!
התעוררתי אתמול עם מגרנה נוראית, שלא יכולתי פשוט לעמוד יציב והכול הסתחרר לי!
מגרנה היא אפילו נוראית וכואבת יותר מסתם כאב ראש רגיל שעובר תוך יום.
מגרנה לוקח לה יום יומיים עד שהיא עוברת, ובינתיים הראש דופק כמו פטישים, וכול צעקה או רעש מכאיבים לראש שלי.
היא נוראית!
וכול הראש כואב והולם כמו פטישים.
בקיצור אני לא מאחלת לאף אחד מגרנה כזאת כמו שלי. היא באמת לא נעימה.
וכבר היו לי כאלה מאלה כשהייתי יותר קטנה.
בקיצור אני מחזיקה אצבעות לכולם שישמרו על עצמם ויכנסו למרחבים המוגנים בשעת הצורך ( בעזעקה כמובן או בצבע אדום).
ואני רק עכשיו מתחילה להרגיש ולהבין מה אנשי אשדוד, באר שבע, ואשקלון מרגישים!
זה בהחלט לא נעים ואפילו מפחיד!
נכון שהם רגילים ופחות מפחדים, אבל עדין .
ודווקא אנחנו שלא מורגלים מפחדים יותר.
נקווה שימצאו פתרון ויגיעו להסכם של הפסקת אש.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
