my cold evil world!

הכותרת קצת אירונית כי החורף לא גורם לי לדיכאון. בכלל לא!

משהו אחר גורם לי לדיכאון.

הדבר הזה שגורם לי לדיכאון זה המצב הנוכחי כרגע.

אני מרגישה כלומר בקושי עבר שבוע ואני פשוט בדיכאון.

אוקי! אני בדיכאון כי הקפיאו לי את הרכיבה לחודש! חודש עכשיו אני לא ארכב.

זה אולי לא נישמע סוף העולם בשבילכם, ( כי אתם לא רוכבים כמוני) אבל בשבילי זה נוראי.

כי אז לפחות עשיתי משהו בערב. נהנתי! היה לי חופש! רכבתי על חיה פראית וחופשית!

אני מרגישה היום בדיכאון כי בבוקר לא ביקרתי בחווה כמו שעשיתי עד עכשיו.

ובנוסף לכול אני מתגעגעת לצי'קו ;~; ( הוא הסוס הכי האהוב עליי ביותר בחווה) וכבר שבועיים שלמים לא ראיתי אותו! זה פשוט מדכא.

וגם נישארתי היום בבית ולא הלכתי לירכב.

בשבילי רכיבה זה חופש לכול דבר. זה ספורט!

אם קודם לא עשיתי כלום, אז עכשיו אני באמת לא עושה כלום! וזה ממש מבאס!

אני עכשיו בהתלבטויות קשות אם ללכת ברביעי הבא לחווה או לא.

אגיד  לכם למה.

כי ללכת לחווה  ברביעי זה כמו בשבילי לחזור להיות בת שירות ולעבוד ולטפל בסוסים כביום רגיל ולא לירכב.

ומה הטעם לטפל בסוסים אם אני לא רוכבת עליהם עכשיו חדש שלם?

זה לא כייף. זה מבאס ברמות!

אומנם עד עכשיו הלכתי בגלל צי'קו, וגם כדי לברוח קצת מכול הצרות בבית. כי בחווה משום מה יש לי שקט. קצת שקט לחשוב ולהיות עם הסוסים ועם כול שאר בני השירות שממש כייף לי איתם.

והיום כשלא עשיתי את זה,הרגשתי מוזר.

רציתי ללכת אבל...

ואני לא יודעת למה אבל מאז שנפלתי יש לי עדיין כאבי ראש ומעט סחרחורות.

אתמול למשל הראש כאב לי והייתה לי סחרחורת קלה בערב ולא הייתי במחשב.

וגם היום אותו הדבר. כאב ראש עם סחרחורת קלה.

ואני לא יודעת אם זה קשור לעובדה שאני בבית כול היום ולא עושה כלום.

כי לפני הנפילה לא היו לי בכלל כאבי ראש וסחרחורות כשקמתי בבוקר והייתי בבית כול היום.

אז אני לא יודעת אם יש קשר או לא.

בכול מקרה מדכא אותי שעכשיו אני בבית ולא רוכבת ונהנית כמו שאני אמורה להנות.

כי אני סגורה בבית, ובמקום לירכב אני פשוט לא רוכבת.

ואבא שלי רוצה שאני ( ביניתיים שאני בבית ולא רוכבת) אצטרף אליו ל' דרך הכושר' מכון הכושר של יאיר קרני ( המכון שבו התאמנו המשתתפים של  ' לרדת בגדול' למי שלא זוכר).

פותחים את הבוקר בהליכה בפארק, ואז חוזרים ועושים כול מיני פעילויות  ספורט אחרות איזה שאני בוחרת.

יש שעות מסויימות ובכול שעה יש פעילות אחרת.

אז אני פשוט צריכה לבחור.

אבל זה לא העניין.

אני רוצה לירכב!

אני מרגישה שלקחו לי את החופש הנצחי שלי! לעזאזל!

וגם לא ירדו היום גשמים בכלל! רק היה קר. אופפפ. מעצבן.

בקיצור : דיכאון חורפי.