טוב , אני לא בדיוק יודעת למה אני עושה את זה אבל כנראה שזה מה שצריך לקרות.
זה סיפור יחסית קצר של שני עמודים ( שקירי כבר קרא אותו והביע את דעתו במייל) שהוא מגוף ראשון של הדמות הראשונה שלי.
הוא מצא אותי שם בסיפור יותר מאשר את הדמות שדרכה נכתב הסיפור מחשבות הקצר.
ואני לא יודעת מה לעשות יותר. אני לא יודעת איך להתחבר אליה שוב.
אני מרגישה ריקנות כשאני כותבת עליה. אם היא מרגישה כעס או עצב אז הרגשות האלה פשוט ריקים. הם לא אמיתיים. לא באמת מרגישים את הכעס או העצב. פשוט מזדהים איתה ורק אפשר להבין אותה אבל לא להרגיש ולהבין למי היא חושבת ככה או פועלת ככה או מתנהגת כמו שהיא מתנהגת.
רק קירי האמת מכיר אותה כמו שאני מכירה אז...
וקוראים אחרים שלא מכירים אותה יכולים להגיד כול מיני דברים אז...
בכול אופן תקראו ותגידו לי מה אתם מרגישים: אותי או את הדמות שלי.
אני מזכירה שקירי מצא אותי בסיפור יותר מאשר את הדמות שלי. ( השיר נמצא בסוף הפוסט. כדי שתשמעו אותו ביחד עם קריאת הסיפור כי הוא נכתב בהשראת השיר הזה).
קריאה מהנה:)
ICE QUEEN
לפעמיים אני מרגישה בודדה, ולפעמיים לא. אני לא צריכה אנשים סביבי כדי להרגיש מאושרת או שמחה. אני בכלל לא יודעת מה אלה הרגשות האלה. איך מרגישים בכלל אהבה? ( ולא שאני רוצה להרגיש מה זאת אהבה או להיות נאהבת על ידי מישהו אחר כן?) את הרגשות האלה אני מרגישה שאני פוגעת באחרים או כשאני לבד בשקט שלי. הדברים האלה יכולים לגרום לי שמחה ואושר אמיתיים.
אם אני לא עושה כלום , אז אני סתם חושבת או יוצאת לטייל בחוץ. בקור.
בכלל בזמן האחרון הנפש שלי היא ריקה. מין ריקנות לא מוסברת. ואני יודעת למה. אבל זה בסדר. זה בסדר. נולדתי כזאת. נטולת רגש. תמיד רצחתי, תמיד הייתה בי שנאה מקוננת למין האנושי הארור. אני לא סובלת אותם. וגם בעלי חיים אף פעם לא אהבתי.
אנשים נזהרים כשהם רואים אותי. הם נזהרים מאוד לא להתקרב אליי, כי הם יודעים שאני מסוכנת. שאני יכולה לגרום למותם בשנייה. מבלי להתאמץ.
כאנושית הייתי עושה זאת בעזרת הסכין שלי, אבל עכשיו כערפדית, אני פשוט שותה, ומרוקנת אותם עד הסוף המר.
אני לא בדיוק 'מלכת הקרח', אבל הרגשות שלי יחסית קרירים כשאנשים נמצאים סביבי. אני לא בדיוק אדם חם. גם ככה אני קרה ולא מסוגלת להרגיש את הקור. אבל אני כן יכולה להפיץ קור מתוכי אל הסביבה שלי, וכול מי שבא במגע איתי, קופא על מקומו.
אני יכולה להקפיא את כולם בנשיפה אחת קרה. אפילו השותף שלי לפעמים מפחד ממני. הוא יודע שאני חזקה יותר ממנו.
אפילו אחי הערפד יודע עד כמה שאני מסוכנת.
אני לא פוחדת ואין בי פחד להפיץ רוע ואכזריות בעולם. אני לא מרחמת על יצורים חיים. אני מסוגלת לפגוע בכולם ולהכאיב להם ולא להרגיש כלום מלבד ריקנות ארורה שתמיד הייתה ותמיד תהיה שם.
לפעמיים הרגשות האלה דיי מתישים אבל אין לי ברירה. אני חיה עם זה ואין לי כול דרך לשנות את זה.
אני חווה את הריגושים שלי בדרכים קצת לא מקוריות ממה שאנשים אחרים רגילים לעשות.
אם אדם חווה ריגוש מטיולים או מאתגרים , אז אני חווה את הריגוש מקרב טוב או מרצח של אנושי או בעל חיים.
וכשאני צריכה שקט לחשוב עם עצמי, אז אני פשוט מחכה ללילות קרים וגשומים או ללילות של ירח מלא כדי לחשוב בשקט עם עצמי.
ואני לא באמת צריכה מקל או שרביט או איזה כתר עלוב כדי להרגיש מלכה. אני גם לא ממש מלכה, אני פשוט אנושית שהפכה במקרה גרוע לערפדית על ידי מישהו שהיא שונאת.
אבל זה עדין לא אומר שהם לא צריכים להיזהר ממני, כי אני אבוא אקפיא את כולם עד האחרון שבהם.
תיזהרו! אני מסוכנת, ואני לא אהסס לפגוע בכול אחד שיעמוד בדרכי. אני לא ארחם על אף אחד!
אני חושבת שזה טוב שאני לא מסוגלת להרגיש כלום מלבד בדידות וכאב. ככה אני לא אוכל להיפגע. אני אשמור על עצמי מפני אלה שהם רגשניים מדיי, ונותנים לרגשות לשלוט בהם, ואז הם נופלים.
לא הייתי כמוהם, ואני גם לא אהיה כמוהם. אף פעם.
טוב לי להיות נטולת רגשות. באמת. אני יכולה לכעוס ולהיות רעה ועדיין זה לא יזיז לי כי הריקנות היא זו שתשלוט בי איכשהו.
אני לא בדיוק יודעת איך להרגיש רגשות שהם לא שנאה או כאב. לא למדתי את זה. אני יודעת רק לשנוא ואני יכולה להרגיש כאב ובדידות. זהו. יותר מי זה אני לא מסוגלת להרגיש.
אם אני ארגיש רגשות תמימים של בני אנוש כמו: אהבה וחמלה אני ייהרס. הרגשות האלה הם פשוט לא אני. אם ארגיש את הרגשות האלה הם יגרמו לי להרגיש רע. הם יגעילו אותי כי הם לא נכונים לערפדית חסרת רגשות כמוני. זה יהיה מוזר אם אני ארגיש פתאום רגש שהוא זר לי. הוא לא יהיה אמיתי. הוא יהיה מזויף כי אני לא אדע איך בכלל מרגישים את הרגש הארור הזה שניקרא בשפת בני האנוש אהבה.
אומנם יש לי את השותף שלי אבל הוא רק שותף. שום דבר מעבר לזה. אין שום רגשות כלפיו. הוא לפעמיים חושב שהוא מרגיש כלפיי משהו בגלל שאנחנו כול הזמן ביחד אבל אני אומרת לו שיפסיק לחשוב ככה כי שום דבר לא יקרה בינינו, וחבל שיפתח ציפיות סתם ויתאכזב בסוף. אני לא רוצה לאכזב אותו סתם ולגרום לו כאב מיותר. זה לא מגיע לו. באמת. הוא חשוב ויקר לי בתור שותף אבל זה לא אומר שאני אוהבת אותו. לא. לאהבה כזאת עדיין לא הגענו. אבל כן אכפת לי ממנו דווקא בגלל שאנחנו שותפים.
והוא לפעמיים מרגיש את הקרירות שנובעת מהאופי הקר שלי. כי אני פשוט כזאת-
מלכת קרח.
האמת היא שיש פה סטירה קטנה שהיא אומרת שהיא לא בדיוק ' מלכת קרח' אבל בסוף היא אומרת שהיא כן.
לדעתי היא אומרת את זה כי זה פשוט המצב. האופי שלה הוא קר ואכזרי כמעט כמו של מלכת קרח אמיתיית סו...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
