אף אחד לא יכול להתמודד איתי. כולם ניסו וויתרו בדרך.
אני קשה מדיי ומסובכת מדיי.
אני בעצמי לא מצליחה להתמודד עם עצמי ואני משתגעת מהעובדה הזאת.
אתמול הייתי דיי בדיכאון מעצמי שאני לא מסוגלת לכתוב יותר...
שאני לא מספיק טובה בזה, שאני לא מצליחה להעביר את המסר שרציתי בסיפור, והכול מרגיש לי כול כל ריק וסתמי ולא חשוב.
אני מאמינה שבאיזשהו מקום הפסקתי להאמין בעצמי שאני יכולה ליצור משהו טוב.
אני חושבת שמה שאני צריכה זה 3 דברים:
1. דחיפה קטנה
2. עידוד
ו3. שמישהו יאמין בי שוב שאני יכולה לעשות משהו. שאני יכולה ליצור משהו טוב ומעניין. סיפור טוב.
אם יהיה מישהו שיעשה בשבילי את שלושת הדברים הללו אני מאמינה שאני בקלות אחזור לעצמי.
אני פשוט צריכה עידוד וכמה מילים טובות כדי להתחיל ולחזור להאמין בעצמי שוב.
אני מנסה לשרוד גם ללא תמיכה ועידוד אבל כרגע זה דיי קשה בעולם הכתיבה שאני כול כך אוהבת.
אני צריכה שמישהו שמכיר אותי מספיק טוב וקרא את כול הסיפורים שלי והקטעים והשירים שלי עד האחרון שבהם (האמהאמהאקיריהאמהאמהאמ) יעזור לי להתרומם שוב מהאפלה התהומית שאליה נפלתי אתמול.
אבל ברצינות עכשיו,
ישמישהו בעולם הזה שיכול להתמודד איתי ולא להרים ידיים באמצע? פשוט להישאר לצידי ולהילחם ולא להרים ידיים כשאני לא הגיונית?
כי ידיד שלי וויתר עליי והמשיך הלאה. הוא 'תפוס' הוא אמר לי וזה אומר שהוא מצא מישהי חדשה. נפלא לא?
אני יודעת שאני נוראית. וקשה, ומסובכת, ומה לא...
אז...
להתמודד איתי? מי יכול?