ויש קיר יותר נכון קיר חומה שבניתי לעצמי כדי להגן על עצמי בפני העולם,
ואני מקווה יום אחד לשבור אותו ולהצליח להתגבר על כול הפחדים שלי שאי פעם היו קיימים.
היום שמעתי במקרה ( צפיתי בשיעור שהמדריך שאני מחבבת העביר) אומר לתלמידה שלו בנחישות ' תעיפי את הפחד! תשברי את הקיר ותפסיקי לפחד! לכי ראש בראש עם הפחד!'' ואני הרגשתי שזה פשוט נכון גם לגבי עצמי. אז אמרתי שאני אזכור את זה בכול פעם שאני אפחד לעשות משהו שאני רוצה.
כי יש לי המון פחדים ואני אהיה מוכנה לוותר עליהם רק אם אני ארגיש מספיק בטוחה שהם הדברים הנכונים לעשות כמו: למצוא מישהו שיהיה איתי ולא לפחד שיפגע בי ( שזה הפחד הכי גדול שלי).
והתלמידה שלו רכבה דווקא ממש יפה והיא התחילה לבכות מהלחץ כשהסוס זז והמדריך לא הסכים לעצור את הסוס עד שהיא לא תתגבר ותאסוף את עצמה ותתחיל לירכב כמו רוכבת אמיתית.
אם להיות לרגע אכזרית- המצב הזה שהמדריך התגרה בה והיא בכתה מהפחד... קצת שעשעה אותי.
למרות שזה הזכר לי מאוד את עצמי בשנים הראשונות לרכיבה שלי.
היא פשוט בכתה והמדריך אמר לה ' אני לא עוצר רק בגלל שאת בוכה. תאספי את עצמךף תנשמי עמוק ותירכבי!'.
הוא לא היה מוכן לוותר ולהפסיק רק כי היא בוכה כי היא בלחץ.
היה בזה משהו טיפה אכזרי היא אמרה לו להפסיק כדי שהסוס יעצור אבל הוא לא עשה את זה.
בכול מקרה הוא פשוט ניסה ללמד אותה להירגע, להשתלט על עצמה ולא לפחד לנצח את הפחד ולירכב.
בסוך היא עשתה את הכול למרות הפחד ודיי הייתי גאה בה.
היא פשוט ממ הזכירה לי את עצמי כשאני פחדתי כשהסוס זז.
אבל בסדר. הוא מדריך טוב שלא מוותר גם עם התלמידים עושים לו סצנות ובוכים ולא רוצים לירכב.
כמה חבל שבחיים לא יהיה לי סיכוי איתו. זה גם אסור. לכן זה נישאר איפה שזה נישאר. אני מחבבת אותו בתור מדריך וזהו.