ואוו. הראש שלי כול כך עמוס במלא מחשבות שאני פשוט לא יודעת מה לעשות.
היה לי יום יחסית פעיל ומלחיץ מאוד!
אימא שלי חושבת שהפחד מאנשים נובע מאיזו שהיא חרדה והיא חושבת שטיפול בכדורים יכול לעזור. אני לא רוצה לקחת כדורים.
אז יצא שהגעתי למורה בהיסטריה, רועדת כולי, חסרת שקט ומנוחה ופשוט לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ולא הייתי מרוכזת בכלל. בכלל!
ת''א הייתה עמוסה היום באנשים בגלל פורים אז היה מלא בלאגן ורעש ואנשים ומוזיקה והייתי לחוצה בזמן. הגעתי לת''א בערך ב16:20 והשיעור התחיל ב16:30 אז התחלתי למהר ואמרתי לעצמי ' אלוהים! רק לעבור את כול האנשים הלחיצים האלה ולהגיע בזמן לשיעור' שכאן המוזיקה הייתה אמורה להרגיעה אותי אבל מרוב לחץ לא הצלחתי להתמקד בכלום אפילו לא במוזיקה שלי ( שבדרך כלל מרגיעה אותי כשאני יורדת מהאוטובוס בדרך לשיעור).
אני מניחה שהפעם החגיגות בת''א תרמו יותר ללחץ ולפחד שלי.
וזה בהחלט עשה עבודה מעולה.
אני כול הזמן נלחצת במקומות עם הרבה אנשים. הצפיפות חונקת אותי, וכול האנשים מסביב... זה מגריש קצת כמו סיוט.
אז כשהגעתי אליה היא הרגיעה אותי בכך שעשינו כמה תרגילים של נשימות והיא אמרה שבכול פעם שאני מרגישה ככה אז לעצום עיניים ולדמיין מקום שקט שאני אוהבת.
אז אוטומטית עניתי שהמקום המועדף עליי כדי לקבל קצת שקט הוא כמובן ה- הים. כי אין כמו הים כדי לברוח מאנשים ומרעש מעצבן כדי להרגיע את עצמי.
אז אחרי כמה תרגילים הצלחתי להרגיע את עצמי, ובסוף השיעור יצאתי עם קצת יותר ביטחון, שמעתי מוזיקה ( והצלחתי להתרכז בה הפעם) והרגשתי טוב יותר בדרכי לאוטובוס שייקח אותי למקום מבטחים ושקט יותר - הבית שלי.
כשהגעתי הביתה הרגשתי הרבה יותר טוב! והייתי רגועה ושקטה יותר.
דיברתי איתו היום בטלפון ואפילו הוא לא הצליח להרגיע את הלחץ והפחד שהרגשתי בדרך לשיעור שלי.
השיחה אפילו טיפה הלחיצה אותי כי זה היה דיי בהפתעה וגם היו מסביבי מלא אנשים כך שנלחצתי עוד יותר.
ובדרך חזרה עדיין הייתי קצת בלחץ אז שלחנו SMS אחד לשנייה אני פשוט לא הצלחתי לדבר בקול יציב מרוב לחץ.
אבל התנחמתי בעובדה שיש בשמיים את הירח המלא שלי *-*''
בכול סוף חודש הוא מופיע ונעלם אחרי יומיים א שלושה.
אז כשהגעתי הביתה החלטתי שאני רוצה ללכת לחנות ספרים כדי לראות אם יש ספרים חדשים, ובהחלט היה!
יצאתי עם 3 ספרים חדשים - ספרי פנטזיה כמובן אלה מה?
אחד מהם הוא ההמשך של הספר הראשון שקראתי והשניים האחרים חדשים. ממש חדשים!
אחד מהם הוא ספר זאבים חדש שניקרא ' צל לילה' מאת אנדראה קרמר (אפילו אין תמונה של הספר בגלל שהוא ממש חדש)
הספר השני הוא ' קסם זדוני' מאת מליסה מאר (ספר פיות)
והספר השלישי הוא ' שקר לבן שקר שחור' מאת: סי ג'יי דוהרטי שזה ספר ההמשך של תיכון לילה (גם כאן לא מצאתי תמנה לספר כי הוא ממש חדש. יצא רק עכשיו בימים האחרונים).
אני ממש מקווה שהוא לא יעצבן אותי כמו הספר הראשון שרק בסופו סיפק לי כמה תשובות שבמהלך כול הספר הייתי פשוט עובדת עצות כ נישארתי עם יותר שאלות מאשר תשובות.
אז אני מקווה שהספר השני באמת יענה לי על הכול.
וזה שהלכתי לקנות ספרים פשוט הרגיעה אותי אפילו יותר! יצאתי ממש עם חיוך על הפנים והייתי ממש מרוצה.
ואני עדיין מרוצה.
כשאני אסיים את הספר החולני של צ'ייס נובאק ' תאומים' אני אתחיל בספר השני של תיכון לילה. אני כבר מתה לדעת מה יקרה בו!
מה עוד?
ואני די נרגשת לקראת הפגישה איתו.
יש לי בדרך כלל חוש מיוחד לאנשים שמתריע עם כדי לפתח שיחה או קשר עם אתו בן אדם או אם זה מרגיש רע ולא נכון.
במקרה הזה שלי איתו החוש הזה לא מתריע על שום דבר רע.
הוא מתריע רק על משהו טוב ומרגש. באמת.
וכבר דיברנו והתחלנו להכיר אז...
משום מה יש לי תחושה טובה לזה.
רק שנינו אימואים פריקים אז...
ואנחנו כמעט דומים בהכול עד כדי כך שזה ממש מפחיד אותי! *-*
וכבר הרבה זמן חיכיתי למצוא מישהו שדומה לי כי רק מי שכמוני (פריק אימואי) יכול להבין אותי ואת הרגשות והדכאונות שלי , שיש לי מדיי פעם.
מי שלא כמוני פשוט לא יכול להבין אותי. נקודה. אין בכלל וויכוח.
יש משהו דיי מנחם בזה שיש מישהו שהוא כמוך ומבין אותך ולא הולך נגדך.
זה כייף לדעת את זה. זה נותן תחושה טובה.
וזה בישבילך:
אני מותשת מהיום הסוער הזה. ממש מותשת =.=''
מה לעזאזל אני יעשה בקשר לפחדים שלי מאנשים!? איך ניפתרים מהפחדים הארורים האלה!
והפסיכולוגית שלי חזרת ביום שלישי.
אני הולכת להגיד לה שאני מרגישה ממש טוב! ושבזמן שהיא לא הייתה כאן היו אחרים שעזרו לי ותמכו בי ועודדו אותי בימים קשים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
