בבקשה אל תגרמו לי להתחרט על זה שאני סומכת ומאמינה בכם. בבקשה.
אם תעלמו לי... ואני לא אדע למה ,אני עוד עלולה לחשוב שזה באשמתי.
וכבר אמרו לי את זה שהאחרים אשמים אבל אני מעדיפה לקחת את האשמה על עצמי כדי להרגיש טוב.
אם אני כבר סומכת עליכם ומאמינה בכם ומרשה לכם להיכנס לי לחיים אז תראו לי שאני צודקת. תראו לי שאני לא טועה בהרגשה שלי אליכם.
אל תוותרו עליי. תעזרו לי. אני מרגישה נורא שאני צריכה אותכם. באמת.
כי אני בדרך כלל לא נזקקת לאנשים וכשאתה זקוק לאנשים אתה פשוט חלש.
ואני לא חלשה! אני חזקה!
ופשוט תוכיחו לי שאני לא טועה שאני עושה את הדבר הנכון.
אם אתם מתווכנים מתישהו להיעלם או להיעדר תגידו לי שאני לא אתחיל להאשים את עצמי פתאום על משהו שלא באשמתי.
וקצת ניפגעתי היום ממנו.
האמון בינינו קצת נהרס ולקחתי את האשמה על עצמי וניפגעתי.
הוא כמעט רצה להתאבד ולפגוע בעצמו בגללי.
אבל מה לעשות אני קשה בקטעים האלה.
קשה לי לסלוח שכבר האמנתי בו והוא הפר את האמון הזה תוך כלום זמן.
כלומר עד שכבר סמכתי עליו... הרגשתי פשוט נורא שעדיין לא נפגשנו וכבר הגענו למצב של מעילה באמון.
אני רוצה לדעת שאם אני כבר סומכת על מישהו אז שלא יאכזב אותי שלא יראה לי שטעיתי בבחירה שלי.
אבל אנחנו בסדר.
קצת סלחתי לו בגלל שפשוט אי אפשר לעמוד בפניו.
והוא לא התכוון. וקצת כעסתי עליו היום בגלל משהו שאמר ( לא משנה זה בינינו).
אז לקח לי קצת זמן להירגע מהכעס שלי והאמון קצת התערער והוא הרגיש רע עם עצמו על כך שפגע בי. בסדר. מותר לו. הוא עשה משהו טיפשי מבלי לחשוב עליו.
עכשיו הוא ילמד להיזהר ולשקול מילים ולחשוב לפני שהוא אומר ועושה.
יהיה בסדר.
דברנו על זה ומחר יום חדש...
אנחנו נהיה בסדר.
כול עוד הוא מבין אותי ולא מוותר אני נישארת איתו.