כשאנחנו שולחים הודעות אחת לשנייה אפילו אז אני מחייכת, ואין לי מושג למה.
כשאני איתו אני מרגישה טוב.
הוא גורם לי לחייך כשידיד שלי גרם לי להרגיש שלוה ומשותקת כשהוא נגע בי.
אבל הוא גורם לי להרגיש לגמרה אחרת.
הוא גורם לי להרגיש חופשייה מפחדים ולחצים. שהכול אפשרי.
האפלה שלו עושה לי טוב למרות ש...
היא נעשתה לי כבדה לאחרונה. אני מרגישה כבדות לא נעימה מהאפלה שאני כול כך אוהבת ואני מפחדת שהחיבור הזה ייהרס בנינו כי עכשיו אני חצי באור במקום להיות באפלה מלאה.
והוא באפלה המלאה , והצלחתי לחדור לאפלה שלו בקרן אור קטנה שפרצה ממני.
ואני לא רוצה להיות באור...למה את משקרת לעצמך? את יודעת שזה לא נכון.
על מי אני עובדת?
אולי אפשר לשלב אפלה ואור איכשהו יחד לא? כך שלא ידחו אחד את השני.
אני כבר לא יודעת.
בכול אופן בזכותו חזרתי לחייך ולהאמין שהחיוך הזה אמיתי ומרגיש לי נכון.
כבר הרבה מאוד זמן לא חייכיתי והרגשתי טוב עם זה.
הכינוי החדש שלי דווקא מצא חן בעיניי *-*
הוא קרא לי 'נסיכת האופל' וזה פשוט המיס אותי לגמרה, ישר על המקום!
לא יודעת מה הרגשתי, אבל הרגשתי שאני נמסה.
אז תיזהר לא להמיס אותי יותר ככה אה? כי בסוף לא יישאר כלום מנסיכת האופל שלך אם תמשיך להמיס אותה במשפטים יפים שהיא אוהבת לראות
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
